ההר מול ראש פינה..

puma141

New member
ההר מול ראש פינה..

ככה מהמעקה בקצה, רואים את ההר ממול..
אז הגענו שנינו לשם, על האופנוע שלו.
הייתה רוח בתוך העוצמות של השקט הזה חזקה במיוחד. חייכתי וספגתי את זה אלי......
ואז אמרתי..רוצה לעלות להר? לקצצצצצצה? הוא אמר..לא.זה גבוה מידי, לא כמו שזה נראה.
ואם אני אעלה לבד? מה תיתן לי? התעקשתי..
כל מה שתבקשי. הכל! כמה זמן יקח לך, את חושבת?
לא יודעת..אני מעריכה ש..20-30 דק' עניתי.
יש לך אותם, אני מסתכל עלייך...תתחילי אם בא לך..בטח לא תגיעי לפיסגה.

אז התחלתי.
הרוח ליוותה אותי, שורקת במיוחד..יחד עם זה שמעתי את פעימות הלב שלי, כי בכל זאת היה מרחק
בינו לביני, וזה הרגיש לגמרי לבד....*מידי פעם הצצתי אחורה, לראות שהוא עדיין שם מסתכל ועוקב*
זה היה מפחיד קצת...
וטיפסתי. ועוד טיפסתי...והיה חם, התחיל להיות קשה!
הלב שלי יצא ממקומופעם בטירוף.

הגעתי לאמצע ההר בערך. היו שם כמה קברים..
הסתכלתי אחורה והוא הלך והתרחק ממני...
אני חוזרתחשבתי לעצמי.
עשיתי כמה צעדים כלפי מטה, והרגעתי אותי..
שוב עשיתי U לכיוון למעלה.
חם! הלב שלי! קראתי לו כדי לדעת אם הוא שומע אותי...לא הייתה תשובה, אבל ראיתי אותו-מרחוקקקק

ואז הגעתי לפיסגה.
את התחושה שהרגשתי שם-לא ניתן לתאר בכלל! כיבושעל כל המשתמע מזה..
כיבוש בתחושה. כיבוש עצמי..סוג של!
הרוח השתנתה שם, ליטפה אותי יותר, כאילו הייתה שותפה לדרך הזו שלי!
רציתי לשבת, לספוג, אבל...אני על זמן קצוב-חייבת לחזור! חחחח
ו...חזרתי.
בטיפוס הזה, עברתי משהומאוד מאוד חזק!
הוא עמד שם ומחא לי כפיים, חיבק אותי חזק, צחק-לא האמין.
מה השעה? שאלתי.
אחרת ב20 שניות מעבר לחצי שעה..
ואז צחקתי אניאוקיי! אז אני יכולה לבקש ה כ ל?
לא במסגרת הזו-אחרת ב 20 שניות.

-------------------------------------------------------------------
מכאן אני לא מספרת את הלך השיחה שהתנהלה ביננו, כדי לא להשפיע בשום
מצב על מה שאתם תחשבו.

מה דעתכם על זה, ומי מאיתנו צודק-
אני, שדרשתי שיעמוד בהתחייבות, או הוא-ש...השעון דפק אצלו?

אני יודעת שאתם יכולים לנתח את נקודת המבט שלי, וגם את שלו.
אז לא!
תבחרו בנקודת המבט שלכם בלבד, ותענו על השאלה...רק מנקודת המבט שלכם:)
 
תגידי לי מי לובש את המכנסיים אצלכם?

את זו שטיפסת ולא הוא?
דרכת וכתשת לו את כל האגו הגברי שלו..
אל תצפי שהוא יעמוד בהתערבות בינכם
רוב הסיכויים שהוא יגיד לך ביי ביי בקרוב...
 

puma141

New member
זה היה מזמן-ודווקא

אני היא זו שאמרה"ביי. :)
אבל זה לא האישיו, ועזבי את המכנסיים...
 
זה האישיו פומה..

בגלל זה הוא לא הסכים לעמוד בהתחייבות שלו..
או שתמצאי גבר שהוא יותר גבר ממך
או שתמתני קצת את ההרפתקנות שלך בנוכחות גברים.

אני בסיטואציה מסויימת גם לא רציתי לעלות להר - וזה לא היה בן זוג - סתם חבר לטיול ואני יכולה להגיד לך שחשתי נטושה וכועסת מאד שהוא עלה להר בלעדיי.

אז החבר שלך כניראה חש כמוני , ובנוסף הרגיש עולב שהוא הגבר ואת זו שעולה להר , ועוד מחא לך כפיים.
יש גבול למה שבן אנוש יכול לספוג יקירתי.
 

puma141

New member
יואו לאן הגעת חחח כבר הסקת הכל עלי!אה?

אני ביקשתי תשובה למה ששאלתי, לא ניתוח דרך זה.....ואפילו ציינתי את זה:)
גם יש מצב שבחלק מהדברים את צודקתאבל שוב-לא זה האישיו....
לא חשוב עזבי..
 

Apikachu L

New member
אם האגו של מישהו

תלוי בזה שהוא תמיד יותר טוב ממישהי שיש לה פות, אז מגיע לו שיכתשו לו את האגו.
שווי עצמי צריך לבוא ממקום פנימי, לא ממקום של "אני טוב כי יש לי פין".
 

puma141

New member
מסכימה איתך ששווי פנימי בא מבפנים.

לא קשור לפות או פין....
 
ככה זה אגו גברי

צריך לקבל את זה כמו שזה.
כמו שהם צריכים לקבל את כל מה שאצלנו זה בילד אין באישיות ולכבד את זה.(בלי לנסות לשנות).
 

puma141

New member
את צודקת לגמרי..

רק שיש מינון גם באגו הגברי, את יודעת.
אחד יותר אחד פחות...כשזה בלי כל השלכה לעצם הגבריות שלו בכלל!

אנחנו יקירתי מבינות ומקבלות לדעתי הרבה יותר אותם, משהם אותנו כנשים.
 

shayCn

New member
עזבי אותך מי צודק

את כבר ניצחת.חוויית הניצחון והכיבוש שתיארת אומרת הכל

אני שמח בשבילך,מותק והכתיבה שלך מקסימה.
 

puma141

New member
תודה שיוש:)



אני שואלת את זה רק כדי לחדד,
את העובדה שלכל אחד באמת נקודת התבוננות שונה לאותה סיטואציה..
ואותה נקודת התבוננות, משליכה לרוב על חלק גדול משקפת העולם של אותו אדם..
אני לא בקטע של ניצחון או לא. ברור שניצחתי!
ולא בגלל שהוא לא עלה. זה לא האישיו-בכלל.
 

shayCn

New member
ברור לי הרצון בהחוות דיעות מגוונות

זו היתה נקודת ההתבוננות שלי.
אם לשים את כל האירוע על כף המאזנים,אז ברור שניצחת ולא היה לו צורך
להתקטנן על 20 שניות.מצד שני חווית הכיבוש שלך לא צריכה להתקלקל
אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה.
ושוב,אהבתי את שתיארת בחווית ההר שכבשת והרוח המלטפת על הפנים.
החזיר אותי במנהרת הזמן לחוויות דומות שלי.

יבוא היום שתמצאי את הבן זוג שיעלה איתך יחד לקצה ההר
 
נהניתי לקרוא!!!

השארת אותי במתח לגבי ההמשך.

כפי שאני רואה את זה,את הרווחת משהו גדול יותר מההתערבות שלכם שהייתה רק הזרז למעשה שלך שכנראה הגיע מתוך מקום אישי....נראה לי שקיבלת ממנו הערכה עצומה.
הוא שחרר,את חזרת.
 

puma141

New member
תודה אמרילי :)

האמת?
לא ממש הערכתי את נקודת המבט שלו, ומשם יוצא-הערכתו הייתה פחות חשובה לי....
 
ואני ראיתי בסיפור שלך

איזשהו חיבור למשהו שקורה אצלי.....רציתי לראות את זה דרך עיניי

אני הייתי פועלת בדיוק כמוך אם הייתה דוחפת אותי רוח כזו באותה סיטואציה.
 

somewoman

New member
את

ברור שאת.
השעון הוא לא פונקציה בכלל הוא רק היה "דרך מילוט" שלו.

היית צריכה להישאר על ההר למעלה לפחות עוד 10 דקות, לנשום את האוויר ההוא...
הרי זה לא קורה כל יום..
 

puma141

New member
את יודעת..

כשהייתי שם למעלה, עוצמת הרגשות שלי שם הייתה בשיאה!
ואמרתי לעצמי...אני נשארת עוד!אני גומעת מזה עד הסוף..

מצד שני, הקטע של הקברים שם באמצע ההר, מאוד הפחיד אותי..
חשבתי גם על ההתערבות שלנו-לדעתי זו החציה הכי גדולה שהייתה לי בחיים, בין הרוח
לרציונל. אולי אחת הגדולות.
הרציונל ניצח, גם בגלל הפחד ההוא...:)
אבל זה לא חשוב-קיבלתי מהחוויה הזו המון!
ובסך הכל?
אפשר לסכם את מערכת היחסים שלי ושל אותו אחד, על פי הסיפור הזה...
המרחק בין הפיסגה למקום שבוא הוא ישב*תקוע*-
היה המרחק ביני לבינו במערכת היחסים הזו....
 

somewoman

New member
את יודעת

דברים לא קורים "סתם" - אם קרו, סביר להניח שהיו צריכים לקרות..

אני אוהבת את מה שכתבת בסוף, את המסקנה וההקבלה שלה לאותה סיטואציה


בא לי על אוויר נקי שכזה
 

puma141

New member
את יודעת

שזה כזה קל? לגמרי! וזה עושה..המון!
אחד הדברים שבא לי מאז, זה לטפס על הר גבוה יותר, מאתגר יותר חחחח

אבל האמת היא שזה כולה-ראש פינה! זה מה זה קל..סעי!:)
לא הבנתי כלום על פסגות,על מטפסי הרים שמסכנים המון בטיפוס עצמו..
זה נתן לי אינדיקציה ותחושה שאני הכי מבינה אותם בעולם!

לגבי ההקבלה-
מבחינתי המרחק הזה הוא תהום.
גם בהמשך חיי, התהום הזו היא מטאפורית-
אפשר לגשר מעל התהום הזו-או אי אפשר..זו השאלה..
זה תמיד מלווה אותי, וכשיש לי מערכות יחסים אני שואלת את עצמי את השאלה הזו..
 

somewoman

New member
את יודעת

טיפסתי הרים, גבוהים יותר, עזבי קל או קשה, האוויר שיש שם למעלה צלול כל כך שלפעמים קשה לנשום..

הייתי עושה זאת שוב עכשיו, יושבת לחצי שעה על ההר הגבוהה ההוא ורק נושמת..

ולגבי ההקבלה, אני מסכימה איתך לגמרי, יש גשרים שמתפרקים מעל תהום, יש כאלה שגורמים לתהום להיעלם...
החכמה היא לראות את זה, לא כולם יכולים
 
למעלה