טפשונת שכמותי
New member
ההופעה בצוותא ../images/Emo9.gif
מייגע, מייגע, מייגע. אני שונאת את תל אביב. שונאת להיכנס לתוכה, שונאת לצאת ממנה, שונאת לנהוג בתוכה, שונאת לחנות בה (קיבינימט, למה אף אחד לא הזהיר אותי שהחניון של גן העיר הוא בערך החניון הכי יקר בת"א?!), אבל מה? יהודית חוזרת לצוותא, אני לא מוכנה לפספס. החלטתי אפילו לוותר על ההופעה שבוע הבא (שתיערך 5 דקות נסיעה מהבית של ההורים) כדי להיות עדה להופעת צהריים שבה תסתובב כל הברנז'ה, והיא תרגש אותי באמת. הגעתי טיפה מוקדם ונפגשתי לכמה דקות נחמדות עם "איזו מין ילדהה", והמשכתי ללונדון מיניסטורס, למרתף של צוותא. פגשתי את ניר היקרה, וביחד בשמחה ובששון ירדנו למטה והתחלנו להתחכך באבק הכוכבים
ההופעה התחילה בעלייה לבמה של עמית יצחק ושל כל השאר, ויהודית לקחה לעצמה כמה שניות עד שהיא הצטרפה, כשהנגנים כבר מתחילים לנגן. "הפנים שבפנים" פתח את ההופעה, עם עיבוד יפהפה והתחלה של אנרגיות מאוד חיוביות ומקסימות, ואנחנו נפעמנו מהביצוע המרגש.לאחר מכן היא המשיכה עם הסדר של האלבום ושרה את "כשתבוא אהבה" גם בביצוע יפהפה שסחף הרבה אנשים בקהל. בין השיר הזה לבין "תמונה" שהיא שרה אחריו, יהודית הורידה את הג'קט וחשפה חולצה של ACDC וגם השוויצה בה. לאחר מכן היא המשיכה לנאום הקבוע (שכבר אמרנו לה לגנוז, אבל כנראה שהיא לא מקשיבה לנו ) של השיר שחשוב יותר לאומן מאשר לאומה, ושרה את "איזו מין ילדה". את שני השירים האחרונים היא עשתה בעיבוד הרגיל מתוך "עיבודים". לאחר מכן היא סיפרה על המפגש עם איתמר רוטשילד שהוליד את "שוב מתחלפת העונה" ושרה אותו בביצוע מקסים וסוחף. לאחר מכן נכונה לנו הפתעה. לא רק שיהודית הורידה ש ירים מהפלייליסט, והוסיפה שירים מהאלבום החדש, היא גם חזרה לשורשים והוסיפה את "עד קצה המסלול" והגשימה את חלום חיי מאז ששמעתי את הביצוע הזה בהופעה דרך הרדיו בערך בשנת 95', בפסטיבל ערד. עיבוד מקסים, כרובי על התופים מנגן את השיר כאילו הוא ניגן אותו מאז ומתמיד, ופשוט נהניתי מכל שנייה של השיר. היא המשיכה עם "דרך המשי", גם הוא בביצוע הרגיל מעיבודים, אגב, מידי פעם לפני שירים שהיא החליטה לשיר, היא סימנה ללהקה שבא לה משום מה לשיר דווקא את השיר הזה, כמו במקרה של "באהבתנו" ששמתי לב שהיא התכוונה לקחת את הגיטרה האקוסטית, והתחרטה, לחשה לעמית שתי מילים באוזן והתחילה לנגן את באהבתנו. לאחר מכן, התפללתי בליבי וקיבלתי את מבוקשי, כי איך אפשר להעביר הופעה בלי "לקחת את ידי בידך". התלהבנו ורצינו לרקוד, אבל התאפקנו עוד קצת... לאחר מכן היא שרה את "הצריף" ולניר עלה רעיון שהיא צריכה לבצע את זה עם ערן צור. אני אישית לא מתה עליו, אבל אני דוגלת בהצעה הזאת, כי זה יכול באמת להתאים לשיתוף פעולה בין השניים. לאחר מכן היא המשיכה עם הדיסק החדש ושרה את "ציפייה לאושר" וניר התבאסה שהיא לא תוכל לבקש את זה בהדרן. ביצוע מקסים, סולו נ-פ-ל-א של אלון פרימן, שפשוט סחף לגמרי. היא המשיכה עם "האיש ההוא" ואת רובו אני הפסדתי כי רצתי לשירותים. אחר כך היא שרה את "שבתות וחגים", כרגיל, מדהים, מהמם, מרגש, גורם לבכי, הכל... המשיכה עם הפלייליסט של עיבודים ושרה את "לא טוב היות האדם לבדו", ואני וניר קמנו לרקוד. אחר כך היא אימתה את המחשבות שלי ושרה את "בשעה שאחרי הלילה", בביצוע קטלני, לא מעולה כמו האלקטרוניקה בדיסק, אבל בצורה אחרת מדהים אף יותר. קטע הקריאה של נתן זך נשמע ברקע כשהיא והלהקה המשיכו לנגן. אחרי השיר היא הסתובבה לנגנים ושאלה אם הכל בסדר, וחיפשה בעיניה גם את אלה בשביל לשאול אם הכל בסדר, ואמא שלה (אמה) הרגיעה אותה ואמרה "היא בסדר" והמשכנו בהופעה. היא שרה את "געגוע" ואנחנו השתלוננו, ואחר כך עברה ל"עיר קטנה" בביצוע מהמם כרגיל. ההפתעה הבאמת גדולה הייתה כשהלהקה התחילה לנגן איזה שיר שלא הצלחתי לזהות, ולצערי הרב (ולשמחתכם הרבה) זה היה "סוף לסיפור" שחזר במפתיע לפלייליסט (ינון, יאיר וכל השאר - תפילותיכם נענו). היא ירדה מהבמה ואני סירבתי להאמין שאכן הקסם נגמר והמשכתי להתעקש בשריקות שהיא תחזור, והיא חזרה ושרה את "את עושה אותי אמא", אולי בשביל להרדים את אלה, ואולי לא , עברה ל"שיר ללא שם" שפשוט עשה לבכות. רק על זה שהיא מצליחה לשיר את זה בצורה כזאת מדהימה ומרגשת ועוד לנגן את זה ביחד (לי זה קשה אפילו רק לנגן את זה...) מגיע לה כבר הרבה קרדיט. על "מילה טובה" היא לא ויתרה, ובצדק. הלהקה עלתה חזרה כשהיא התחילה לשיר את זה, וביצעה את זה בצורה מקסימה. את ארץ טרופית+בוא לריו החליפו (לצערי) "ארבע לפנות בוקר", "רחבת הריקודים" ואיך אפשר בלי "באה מאהבה". בהדרן השני, אחרי שהגישו לה פרחים ונתנו לה מחמאות וכל הקהל נעמד על הרגליים (רובו לפחות) ומחא כפיים בטירוף, היא עלתה שוב ושרה את "סליחות". כי באמת שאי אפשר בלי זה גם. כך נגמרה לה ההופעה, והתחיל להיות שמח בחוץ עם אוסף מובחר של אמנים, למרות שאת רובם לא ראיתי (והאמת שגם לא ממש היה אכפת לי) אבל היו שם למשל דנה עדיני, פיטר רוט שלא ויתר והגיע יחד עם נטע גרטי כמובן, אלי פיניש ועוד כמה... התחככתי קצת באנשים והכרתי כמה אנשים מההפקה (כולל אחות של עמית יצחק שנסעה איתי באוטו) ופיטר רוט שלחץ את ידי והציג את עצמו (ותודה לניר על כך
). את יהודית (וכמובן את אלה) פגשנו לבסוף לשנייה וחצי, כי יהודית כבר הייתה עייפה. אחרי החיבוק, ניר הציעה לה את ההצעה לבצע את "הצריף" עם ערן צור והיא קיבלה את זה בחיוך, ואני אמרתי לה שהיא הייתה צריכה לעשות את "בודהה". היא אמרה לי שאי אפשר לשיר את הכל, ואני אמרתי לה שאין דבר כזה, שזה השיר בה' הידיעה, והיא אמרה תודה ושמחה לשמוע את זה. וכל השאר כבר לא קשור להופעה אז שיהיה לכולם אחלה סופ"ש, ומי שהולך בערב - שלא יישכח לעדכן. אגב, מצטערת שאין תמונות, אמנם באתי עם המצלמה, אבל הבטריות נגמרו לי עוד לפני שההופעה התחילה
אני יודעת שאני עמה, מה לעשות...
מייגע, מייגע, מייגע. אני שונאת את תל אביב. שונאת להיכנס לתוכה, שונאת לצאת ממנה, שונאת לנהוג בתוכה, שונאת לחנות בה (קיבינימט, למה אף אחד לא הזהיר אותי שהחניון של גן העיר הוא בערך החניון הכי יקר בת"א?!), אבל מה? יהודית חוזרת לצוותא, אני לא מוכנה לפספס. החלטתי אפילו לוותר על ההופעה שבוע הבא (שתיערך 5 דקות נסיעה מהבית של ההורים) כדי להיות עדה להופעת צהריים שבה תסתובב כל הברנז'ה, והיא תרגש אותי באמת. הגעתי טיפה מוקדם ונפגשתי לכמה דקות נחמדות עם "איזו מין ילדהה", והמשכתי ללונדון מיניסטורס, למרתף של צוותא. פגשתי את ניר היקרה, וביחד בשמחה ובששון ירדנו למטה והתחלנו להתחכך באבק הכוכבים
