ההודעה המשמחת שלי

[tali0011]

תשובה לשאלות

מזל טוב ומצטרפת לשאלה של אורזה
מזל טוב ענקי,ממש ריגשת אותי הסיפור שלך דומה לשלי עד שלב מסויים,מקווה שגם סוף הסיפור שלי יהיה דומה לשלך

. גם אני נסעתי 4 פעמים לרומניה (בנוסף למוקפאים שהיו פה) ועכשיו כנראה מחליפה למסלול פדיוס, וכמו שאורזה שאלה אם לא יכפת לך לשתף מה שינו לך בפרוטוקול בין שני המסלולים? המשך הריון קל ותקין

תשובה לשאלות
תודה לכל המברכים והמברכות מקרב הלב. נשאלתי לגבי השינוי בפרוטוקול: אני לא יודעת אם זה מה שעשה את השינוי או פשוט הרבה מזל. הפרוטוקול של ד"ר לויט כלל להכנה 3 כדורי אספטרפם ליום. 5 ימים לפני הנסיעה עברתי בדיקות דם ואולטראסאונד לבדיקה של הרירית. מיום השאיבה התחלתי תמיד עם אוטרוגסטן והמשכתי כרגיל עם האסטרפם. הפרוטוקול של פר' זיידמן כלל זריקת דקפפטיל אחת לפני תחילת הטיפול כדי למנוע ביוץ ספונטני. ההכנה עצמה כללה 3 כדורי פרוגינובה ליום. מיום השאיבה לקחתי בנוסף נר קרינון בבוקר וזריקת גסטון בערב, כלומר - מנה כפולה של פרוגסטרון. אני מניחה שזה פשוט הפרוטוקול הקבוע של כל אחד מהרופאים הללו. בהצלחה לכולן.

 

[Pugili]

תודה טלי על התשובה ../images/Emo140.gif

תשובה לשאלות
תודה לכל המברכים והמברכות מקרב הלב. נשאלתי לגבי השינוי בפרוטוקול: אני לא יודעת אם זה מה שעשה את השינוי או פשוט הרבה מזל. הפרוטוקול של ד"ר לויט כלל להכנה 3 כדורי אספטרפם ליום. 5 ימים לפני הנסיעה עברתי בדיקות דם ואולטראסאונד לבדיקה של הרירית. מיום השאיבה התחלתי תמיד עם אוטרוגסטן והמשכתי כרגיל עם האסטרפם. הפרוטוקול של פר' זיידמן כלל זריקת דקפפטיל אחת לפני תחילת הטיפול כדי למנוע ביוץ ספונטני. ההכנה עצמה כללה 3 כדורי פרוגינובה ליום. מיום השאיבה לקחתי בנוסף נר קרינון בבוקר וזריקת גסטון בערב, כלומר - מנה כפולה של פרוגסטרון. אני מניחה שזה פשוט הפרוטוקול הקבוע של כל אחד מהרופאים הללו. בהצלחה לכולן.

תודה טלי על התשובה

 

[יגעתומצאת]

מזל טוב גדול ../images/Emo24.gif

ההודעה המשמחת שלי
הרבה זמן חלמתי על ההודעה הזו. רוב הזמן הייתי שותפה די סמויה בפורום, אך נעזרתי המון בפורום ובחבריו בדרך הארוכה. אז כן - אני בהריון. אני עוד קצת חוששת לכתוב זאת שחור על גבי לבן אפילו שאני כבר בסוף השבוע ה - 12 ואחרי שקיפות עורפית עם תוצאות מצויינות. את הדרך שלי במסלול תרומת ביציות התחלתי במסלול בני ציון עם ד"ר לויט הנהדר. נסעתי לרומניה 4 פעמים. בכל הפעמים הכל נראה בסדר - הרירית, אני והעוברים, אבל ההריון המיוחל לא הופיע. כל הבדיקות שעברתי היו תקינות לחלוטין וד"ר לויט טען שפשוט צריך להמשיך עד שזה מצליח. אבל כולן פה יודעות את המחיר שאנו משלמות - הרגשי, הבריאותי והחומרי. בשלב כלשהוא עצרתי לעשות חושבים. התחלתי להתעניין באימוץ ואפילו נפגשתי עם נציגים של מספר עמותות וגיבשתי השקפה בעניין. אבל - בעזרת התמיכה הגדולה שקבלתי מהמשפחה (אני אהיה חד הורית) המורחבת החלטתי לנסות פעם אחרונה ודי. לכבוד הנסיון האחרון שיניתי הכל. פניתי לרופא אחר - פר' זיידמן שהוא פשוט אישיות מקסימה. (אני חייבת להדגיש - אין לי מילת בקורת אחת על בני ציון, הם היו נהדרים לאורך כל הדרך, רק שזה לא עזר לי). פר' זיידמן קישר אותי עם פדיוס בקפריסין, שינה לי את כל הפרוטוקול של ההכנה והתמיכה. בערב חג שבועות עברתי החזרה בפדיוס. אני חייבת לציין שהיום שעברתי בקפריסין עבר לי ברגוע ובנעימים והיום אני בסוף השבוע ה - 12 עם עובר או עוברית (זה עוד לא כל כך ברור) ומקוה לטוב. כמובן שכל בוקר אני מתעוררת בחששות עצומים. אחרי כל בדיקת רופא אני נרגעת לאיזה יום יומיים ושוב הפחדים חוזרים. אנ מניחה שזה יהיה כך בטח עד הלידה אבל אני מקוה לטוב. המסר שאני רוצה להעביר לכולכן: לא להתיאש. אם הרופאים אומרים שיש סיכוי אז כנראה שיש. בהצלחה לכולן, כמובן שאמשיך להיכנס כאן ולהתעדכן. בתקוה שהשלום ישרה באזורנו לאורך זמן

מזל טוב גדול

 

[סנשיין61]

מזל טוב ושימשיך תקין עד הלידה

ההודעה המשמחת שלי
הרבה זמן חלמתי על ההודעה הזו. רוב הזמן הייתי שותפה די סמויה בפורום, אך נעזרתי המון בפורום ובחבריו בדרך הארוכה. אז כן - אני בהריון. אני עוד קצת חוששת לכתוב זאת שחור על גבי לבן אפילו שאני כבר בסוף השבוע ה - 12 ואחרי שקיפות עורפית עם תוצאות מצויינות. את הדרך שלי במסלול תרומת ביציות התחלתי במסלול בני ציון עם ד"ר לויט הנהדר. נסעתי לרומניה 4 פעמים. בכל הפעמים הכל נראה בסדר - הרירית, אני והעוברים, אבל ההריון המיוחל לא הופיע. כל הבדיקות שעברתי היו תקינות לחלוטין וד"ר לויט טען שפשוט צריך להמשיך עד שזה מצליח. אבל כולן פה יודעות את המחיר שאנו משלמות - הרגשי, הבריאותי והחומרי. בשלב כלשהוא עצרתי לעשות חושבים. התחלתי להתעניין באימוץ ואפילו נפגשתי עם נציגים של מספר עמותות וגיבשתי השקפה בעניין. אבל - בעזרת התמיכה הגדולה שקבלתי מהמשפחה (אני אהיה חד הורית) המורחבת החלטתי לנסות פעם אחרונה ודי. לכבוד הנסיון האחרון שיניתי הכל. פניתי לרופא אחר - פר' זיידמן שהוא פשוט אישיות מקסימה. (אני חייבת להדגיש - אין לי מילת בקורת אחת על בני ציון, הם היו נהדרים לאורך כל הדרך, רק שזה לא עזר לי). פר' זיידמן קישר אותי עם פדיוס בקפריסין, שינה לי את כל הפרוטוקול של ההכנה והתמיכה. בערב חג שבועות עברתי החזרה בפדיוס. אני חייבת לציין שהיום שעברתי בקפריסין עבר לי ברגוע ובנעימים והיום אני בסוף השבוע ה - 12 עם עובר או עוברית (זה עוד לא כל כך ברור) ומקוה לטוב. כמובן שכל בוקר אני מתעוררת בחששות עצומים. אחרי כל בדיקת רופא אני נרגעת לאיזה יום יומיים ושוב הפחדים חוזרים. אנ מניחה שזה יהיה כך בטח עד הלידה אבל אני מקוה לטוב. המסר שאני רוצה להעביר לכולכן: לא להתיאש. אם הרופאים אומרים שיש סיכוי אז כנראה שיש. בהצלחה לכולן, כמובן שאמשיך להיכנס כאן ולהתעדכן. בתקוה שהשלום ישרה באזורנו לאורך זמן

מזל טוב ושימשיך תקין עד הלידה

 

[שנטי בת]

איזה בשורות טובות

ההודעה המשמחת שלי
הרבה זמן חלמתי על ההודעה הזו. רוב הזמן הייתי שותפה די סמויה בפורום, אך נעזרתי המון בפורום ובחבריו בדרך הארוכה. אז כן - אני בהריון. אני עוד קצת חוששת לכתוב זאת שחור על גבי לבן אפילו שאני כבר בסוף השבוע ה - 12 ואחרי שקיפות עורפית עם תוצאות מצויינות. את הדרך שלי במסלול תרומת ביציות התחלתי במסלול בני ציון עם ד"ר לויט הנהדר. נסעתי לרומניה 4 פעמים. בכל הפעמים הכל נראה בסדר - הרירית, אני והעוברים, אבל ההריון המיוחל לא הופיע. כל הבדיקות שעברתי היו תקינות לחלוטין וד"ר לויט טען שפשוט צריך להמשיך עד שזה מצליח. אבל כולן פה יודעות את המחיר שאנו משלמות - הרגשי, הבריאותי והחומרי. בשלב כלשהוא עצרתי לעשות חושבים. התחלתי להתעניין באימוץ ואפילו נפגשתי עם נציגים של מספר עמותות וגיבשתי השקפה בעניין. אבל - בעזרת התמיכה הגדולה שקבלתי מהמשפחה (אני אהיה חד הורית) המורחבת החלטתי לנסות פעם אחרונה ודי. לכבוד הנסיון האחרון שיניתי הכל. פניתי לרופא אחר - פר' זיידמן שהוא פשוט אישיות מקסימה. (אני חייבת להדגיש - אין לי מילת בקורת אחת על בני ציון, הם היו נהדרים לאורך כל הדרך, רק שזה לא עזר לי). פר' זיידמן קישר אותי עם פדיוס בקפריסין, שינה לי את כל הפרוטוקול של ההכנה והתמיכה. בערב חג שבועות עברתי החזרה בפדיוס. אני חייבת לציין שהיום שעברתי בקפריסין עבר לי ברגוע ובנעימים והיום אני בסוף השבוע ה - 12 עם עובר או עוברית (זה עוד לא כל כך ברור) ומקוה לטוב. כמובן שכל בוקר אני מתעוררת בחששות עצומים. אחרי כל בדיקת רופא אני נרגעת לאיזה יום יומיים ושוב הפחדים חוזרים. אנ מניחה שזה יהיה כך בטח עד הלידה אבל אני מקוה לטוב. המסר שאני רוצה להעביר לכולכן: לא להתיאש. אם הרופאים אומרים שיש סיכוי אז כנראה שיש. בהצלחה לכולן, כמובן שאמשיך להיכנס כאן ולהתעדכן. בתקוה שהשלום ישרה באזורנו לאורך זמן

איזה בשורות טובות
שיהיה לך המשך הריון תקין ומשעמם !!

 

[ROSMARY]

איזה סיפור יפה ומרגש ומאוד מעודד

ההודעה המשמחת שלי
הרבה זמן חלמתי על ההודעה הזו. רוב הזמן הייתי שותפה די סמויה בפורום, אך נעזרתי המון בפורום ובחבריו בדרך הארוכה. אז כן - אני בהריון. אני עוד קצת חוששת לכתוב זאת שחור על גבי לבן אפילו שאני כבר בסוף השבוע ה - 12 ואחרי שקיפות עורפית עם תוצאות מצויינות. את הדרך שלי במסלול תרומת ביציות התחלתי במסלול בני ציון עם ד"ר לויט הנהדר. נסעתי לרומניה 4 פעמים. בכל הפעמים הכל נראה בסדר - הרירית, אני והעוברים, אבל ההריון המיוחל לא הופיע. כל הבדיקות שעברתי היו תקינות לחלוטין וד"ר לויט טען שפשוט צריך להמשיך עד שזה מצליח. אבל כולן פה יודעות את המחיר שאנו משלמות - הרגשי, הבריאותי והחומרי. בשלב כלשהוא עצרתי לעשות חושבים. התחלתי להתעניין באימוץ ואפילו נפגשתי עם נציגים של מספר עמותות וגיבשתי השקפה בעניין. אבל - בעזרת התמיכה הגדולה שקבלתי מהמשפחה (אני אהיה חד הורית) המורחבת החלטתי לנסות פעם אחרונה ודי. לכבוד הנסיון האחרון שיניתי הכל. פניתי לרופא אחר - פר' זיידמן שהוא פשוט אישיות מקסימה. (אני חייבת להדגיש - אין לי מילת בקורת אחת על בני ציון, הם היו נהדרים לאורך כל הדרך, רק שזה לא עזר לי). פר' זיידמן קישר אותי עם פדיוס בקפריסין, שינה לי את כל הפרוטוקול של ההכנה והתמיכה. בערב חג שבועות עברתי החזרה בפדיוס. אני חייבת לציין שהיום שעברתי בקפריסין עבר לי ברגוע ובנעימים והיום אני בסוף השבוע ה - 12 עם עובר או עוברית (זה עוד לא כל כך ברור) ומקוה לטוב. כמובן שכל בוקר אני מתעוררת בחששות עצומים. אחרי כל בדיקת רופא אני נרגעת לאיזה יום יומיים ושוב הפחדים חוזרים. אנ מניחה שזה יהיה כך בטח עד הלידה אבל אני מקוה לטוב. המסר שאני רוצה להעביר לכולכן: לא להתיאש. אם הרופאים אומרים שיש סיכוי אז כנראה שיש. בהצלחה לכולן, כמובן שאמשיך להיכנס כאן ולהתעדכן. בתקוה שהשלום ישרה באזורנו לאורך זמן

איזה סיפור יפה ומרגש ומאוד מעודד
המון מזל טוב , שיהיה לך הריון קל כיף ובלי דאגות מיותרות . כיף שיש משפחה תומכת . רוזמרי