תשובות (חלקיות)
1. הדת היהודית כפי שהיא במקור לא מכירחה אף אדם בקשר לשום דבר. יש את האפשרות לבחור בטוב או ברע - והמלצה - בחר בטוב. אך לא הכרח. מה שקרוי "גמול" הוא לא עונש או שכר כפי שאנו תופסים אותו אלא פועל יוצא של הדברים שאנחנו עושים. תוצאות כמו שאומרים ותו לא. 2. אני מבדיל בין הדת היהודית שאני יודע שמקורה אלוהי, והיא אמת כולה מאלף ועד ת, לבין שאר "הדתות" שמקורן בחיקוי או זיוף, והן מעשה ידי אדם. לא רק שאין לי שום צורך להוכיח את זה, גם לא צריך לעשות זאת, וטוב שהמצב כך: שאז יכול כל אחד להמשיך לדבוק באמונתו שלו. הדת היהודית מבוססת על חופש בחירה. אילו היה יצור אנוש יכול "להוכיח" זאת שחור על גבי לבן, לא היתה ברירה ! כי אם עובדות אי אפשר להתווכח, ואם לא היתה ברירה - לא היה חופש בחירה ! כאן בדיוק הקץ´. אלוהים עשה את העולם כך, שכל אחד יוכל להמשיך ולסבור במה שליבו חפץ, ולמצוא "הוכחות" למה שליבו נוטה" וזאת בדיוק כל העבודה הקשה - להאמין. ועל זה האדם יקבל לעתיד לבוא את שכרו - על כך שבחר (!) להאמין בתורת האמת. ע"פ החסידות אגב, זאת מהותו של "עמלק" - עמלק ע"פ החסידות הוא זרע הספק (מבחינה רוחנית), ועל כך מצווה היהודי - להכריז מלחמה לנצח על זרע עמלק - על זרע הספק המקנן בלב תמיד. זאת מהות העבודה. וזאת מהותה של אותה בחירה. 3. אין באותן נשים דתיות שמביעות דיעות משוחררות ובריאות שום דבר שחורג מרוחה של היהדות כפי שהיא במקור, הרבה לפני ששלטון הרבנות בימנו לקח וסילף אותה לפי שיטתו. ולגבי המחיר עליו אתה מדבר, לא אלוהים קבע אותו - אלא שוב - בני האדם. ומעבר לכך - נשים לא מופלות בדבר ביהדות, יש להן פשוט תפקידים אחרים מאשר לגבר. ומכן גם שליחות אחרת, מטרות אחרות, יעוד אחר, ולכן גם עול מצוות שונה לגמרי. זכר ונקבה ביהדות לא נועדו מלכתחילה להיות שווים אלא להשלים כל אחד את השני. 4. אצל אלוהים אין עתיד או הווה או עבר. ולכן כאשר ברא את התורה, התאימה לטבע האדם. ואם תרצה האדם טיבעו מתאים לדרישות התורה. ובכלל התורה ניתה רק ליהודים לא לשאר העולם. בשביל כל השאר יש את הדרישה להיות "הומנסטיים" ותו לא (7 מצוות בני נוח) 5. מידת המוסריות של אנשים אילו או אחרים, בין אם הם חובשים כיפה או לא בוודאי שאינה מותנת ביהדות, היהדות לא מקבלת ולא צריכה לקבל את הצידוקים לקיומה מהאנשים שאמורים לקיים אותה. הציוויים המוסריים לא נועדו דווקא לאדם זה או אחר, לאדם אחד יש את הנטייה הטבעית לעשות את "הטוב" אבל יש רבים אחרים שלהם אין את זה באופן טבעי. לכך התורה נועדה. גם בכביש יש חוק שמתקופה מסוימת חייבים להדליק אורות כבר באור יום. ויכול להגיד אדם שומר חוק לעצמו: עליי לא צריכה לחול אותה תקנה שנועדה לזהירות יתר, זה לאחרים לא לי. אבל החוק לא יתחיל לעשות בירור אצל כל אדם ואדם שיקיים את החוק לפי ראות עיניו ולפי שיפוטו שלו. החוק הוא לכולם, והוא סמן דרך להיכן אדם צריך לכוון את עצמו. אם אתה יודע ומבין לעשות את הטוב "בעצמך" אשרך. אבל החוק לא נועד רק לך ולשכמותך - אלא לכולם. כמו כן הוא נצחי, ומכיוון שבני אדם מחליפים ציווי מוסר כמו סגנונות של אופנה, כל דור לפי מה שעכשיו "אין", לכן ניתנה התורה, כדי להוות ציון דרך תמיד, גם בימים שבהם תפיסת העולם תשתנה ותתעוות ללא הכר. כמו בימנו למשל. 6. כנ"ל 7.הציווים שמנית הם לא מוסריים ? מי קבע את זה ? התרבות שלנו כיום ? ערכי המוסר הנוכחיים ? מי הם בכלל ערכי המוסר של היום שאתה הופך אותם לאבסולטיים - ולכאלה שעל פיהם ייקבע מה מוסרי ומה לא ? העניין הוא שלא התורה צריכה להתאים את עצמה לעולם, משום שאת העולם "מנהלים" בני אדם, ובני אדם, היום חושבים ככה, ומחר ההפך, ולכן המגמה צריכה להיות הפוכה - העולם צריך להתאים את עצמו לתורה, או אז, העולם יחזור לתיקנו. ואכן בימנו אנו, מעשית - בפועל אי אפשר לבצע את אותם ציוויים שאתה מנית כדוגמאות: אבל זה רק בגלל שחרב בית המקדש, ואין סנהדרין, וגם אילו היתה לא היה קורה מה שתארת, משום שזאת קרויה סנהדרין קטלנית, וכזאת מעולם לא הייתה, וזהו לשון החוק הרשמית - בבחינת מידת הדין בלבד. ויש עוד מידות רבות, כמו מידת הרחמים, ובהם היו הסנהדרין נוהגים בזמן קיומם. וכן, אם הייתי יכול לבחור בין איך שהעולם נראה היום (פתחת חדשות לאחרונה ?) לבין הקיום בימי הסנהדרין - הייתי בוחר באפשרות השניה. מי ייתן !