הדת השלישית

[חניבעל.]

איש

אז אתה אומר שיש מצוות שכן צריך לקיים? עשרת הדברות? תר"יג מצוות? תורה שבכתב אתה מאמין ורק תורה שבע"פ לא?

 

[האיש והמיתוס2]

בדיוק כך.

לא שיש לי בעיה עם תורה שבע"פ, שהרי גם לה אנו מחויבים אלא, שיש לי בעיה אם הרבה מידיי הטוענים להחזיק בה ולפרש אותה... ולך תדע מי המפרש הנכון של אותה תורה שבעל פה.... לא עם המקור יש לי בעיה. יש לי בעיה עם ה"פרשנים" של אותו מקור. אין לי בעיה אם אלוקים, ולא עם נביאיו. יש לי בעיה עם הרבנים כיום. ואם כל הפרשנים הצצים כפיטריות רעל אחרי הגשם, שנותנים פרשנויות אנל´יודע מאיפה. בקיצור: אין לי שום פיקפוק עם הבוס, יש לי בעיה עם יותר מידיי מאלה שמדברים בשמו... לא ברור לי בכלל אם אלה המדברים בשמו קיבלו אישור על כך, ואם לכך אכן כיוון. זאת בדיוק הבעיה. לא ברור לי בכלל. כאן הבעיה שלי.

 

[האיש והמיתוס2]

בערך.

תורה שבכתב - בוודאי. תורה שבע"פ - בספקות קשים - בבעיה גדולה - בבירור ובבדיקה מתמדת. למה ? כי שם נכנסים בני אדם לתמונה, ואיפה שמדובר בבני אדם, יש תמיד ספק. כי בני אדם, הם רק בני אדם, ויכולים תמיד לטעות. אכן, כאן מבחינתי- מתחילה הבעיה.

 

[שומרת נפשה]

יש זרמים כמו שאתה מתאר

בעידן החדש יש תנועות שפועלות ברוח זו. אני לא מפרטת מה-מי-מו כי אני מניחה שזה לא יהיה לרוחם של רבים מחברי הפורום. לידע כללי - אין סתירה בבסיס בין אמונה באל, קבלת העצמי והזולת.

 

[אתאיסט עם ציציות]

בטח שיש דרך אחרת

קוראים לה "חילוניות". בחילוניות, אתה בוחר במה להאמין! אתה בוחר מהם "הדברים היפים" שאתה רוצה לקיים! אתה נדרש לכבד את הזולת!

 

[שומרת נפשה]

קל, מהיר ואלגנטי ../images/Emo45.gif

 

[לילית3]

אבל גם כשבוחרים במה להאמין

עדין בוחרים מתוך משהו. אם הבנתי נכון את מה שחניבעל רצה לומר, הרי שלמרות היציאה בשאלה, למרות הפניית העוקרף לדברים שהאמנו בהם פעם ואינם מקובלים עלינו כיום, עדיין יש לכל אחד מאיתנו מטען תרבותי שמה לעשות יונק מהעולם היהודי, הדתי. למה לזרוק את זה לעזאזל? אם מישהו רוצה לזרוק שיהיה לו בכיף, אבל מי שרוצה, מי שמרגיש שהמטען הזה הוא לפחות בחלקו, עדין חלק ממנו, אזי אין דבר יותר יפה מאשר לקחת מכל דבר ולגבש לעצמנו תפיסת עולם חדשה. בעצם, לברוא את העולם שלנו מחדש. לי אישית זה נראה שלם יותר מאשר לזרוק הכל לפח ולחיות בתוך ריק תרבותי.

 

[אתאיסט עם ציציות]

נכון מאוד!

וזוהי תמצית החילוניות בעיני, לקחת איתך לדרך כל מה שיפה בעיניך מהמטען התרבותי שלך, ומי שטייל בפרו ובא לו לאמץ מנהג או שניים משלהם, מותר לו, בדיוק כמו מי שתרצה להדליק נרות בכל יום שישי, כי זה יפה....

 

[Le Fay]

אז למה דווקא בשישי?

אם "לוקחים" כי יפה, אז אפשר בכל ערב שיש פנאי להנות מזה ואז אין סיבה לקחת רק מהיהודים הישנים (פעם היה לי עץ מקושט כל השנה).

 

[אתאיסט עם ציציות]

לא חייבים בשישי

אבל בשלישי, זה כבר לא מהדת היהודית, אז אני יכול לבחור לי "דברים יפים" מהדת היהודית, אני יכול לבחור לי דברים יפים מכל דת אחרת ואני יכול כמובן לבחור לי "גירסאות פרטיות" לדברים יפים שראיתי בעולם... אני יכול להדליק נרות כל יום, או כל ארוחה חגיגית ומושקעת. אני יכול להדליק קטורת או לפידים או מנגל. אבל רק נרות ביום שישי בערב - יהיו הנרות של הדת היהודית. מה שיפה הוא שאני יכול לבחור....

 

[שומרת נפשה]

אני מדליקה בשישי כי

זו פתיחה מאירה ליום המנוחה הנעימה שלנו בבית. מה שכן, יוצא לי הרבה פעמים להדליק אחרי כניסת השבת ואם אני כבר מברכת, זאת כמעט תמיד ברכה אישית לגמרי. מיש-מש שכזה. אנחנו גם שוקלים את עניין העץ.

 

[Le Fay]

נשמע כייף: כמו ארוחת תענוג עם חברים

שאוהבים במיוחד. ואם את כבר שוקלת עץ, אז יש גם את המזרקות הקטנות האלה שמשמיעות קולות פכפוך מרגיעים ברקע ומצננות את החדר. זה אמנם אלמנט מוסלמי מובהק, אבל זו לא סיבה לא להנות מזה (המרכיב המכני הוא משאבה של מכונת כביסה, אפשר להוציא ממכונה משומשת).

 

[קוצץ בנטיעות]

../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif

 

[לילית3]

קל מאד להגיד אבל

אני לפחות, אחרי שעזבתי את העולם הדתי, ובכוונה אני לא קוראת לזה יציאה בשאלה, הרגשתי שאני ממש קורעת את עצמי מעצמי, מהעולם שהיה חלק ממני. זה לגמרי לא היה קל. בעולם החילוני, אין במה להאחז, לוקח הרבה זמן לגבש לעצמך את העולם שלך מחדש והחיים בתוך ריק תרבותי, רוחני, מחשבתי וגם חברתי (לפחות עד שלומדים את הקודים של החברה החדשה) זה תהליך שלפחות עבורי היה קשה. בספר האחים קראמזוב של דוסטוייבסקי יש פרק אחד מצוין - האינקווזיטור הגדול. בהזדמנות אני אביא תקציר של הפרק הזה. זהו פרק שמדבר על החופש של בני האדם ועל יכולתם או אי יכולתם להתמודד עם החופש הזה. ובכל זאת, אני שמחה שהוצאתי את עצמי מעבדות לחירות לפחות מהדת, אני לא מתיימרת להיות חוופשיה ממוסכמות ונורמות חברתיות, מה לעשות...

 

[00000000000000]

משהו בין חילוניות ודת?

בטח... זן בודהיזם.

 

[yaely2]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif|חיבוקהופתעתי לטובה

שלום חניבעל, מבחינתי הצלחת לעבור את האלפים על הפילים ולהפתיע. כיוצאת בשאלה ותיקה ותיקה, אני גם חושבת כמוך. היוצא בשאלה נהנה משני העולמות, מן הידע של העולם החרדי ומן הידע החילוני שהוא צובר במשך הזמן. לדעתי רק מי שמשכיל להפוך את זה למנוף חיובי בנייה ולא הרס, קשר ולא ניתוק, מצליח בסופו של דבר להיכנס לפרדס בשלום ואף לצאת ממנו כך יעלי

 

[רבי הקדוש]

התפלאתי

יש רק שתי דרכים?? דתית, חילונית. ומייד אחר כך הדרך שלך?? נראה לי יש איז שתי דרכים שלש שפיספסת בדרך.

 

[דידית]

יש דרך כזאת!

יש הרבה דרכים שאת כולם מרכזת מילה אחת שאתאיסט אמר: "החילוניות" אתה חופשי לבחור להיות מסורתי אתה חופשי להניח תפילין כל יום ולא לצום ביום כיפור, אתה חופשי לנפוש בשבת ויחד עם זה ללכת לים. הכלל הוא שאתה חופשי לעשות כרצונך. אם אתה רוצה לקחת כמה דברים מהדת אתה חופשי לעשות את זה אבל זה לא מחיב אותך לקים ולעשןת דברים שאתה לא אוהב. אני אישית מלאה מהדת ומהכללים והחוקים שלה שאני לא רוצה לקחת כלום, אם אתה מרגיש שאתה רוצה לקחת איתך דברים כרצונך. זאת לא דת שלישית זה אתה כמו שאתה רוצה ובשביל זה לא צריך שום דת בעולם. דידית.

 

[חי אדר]

קשה להבחין

הנקודה היא שגם החילוניות לובשת אופי דתי מסויים. כל תפיסה שבבסיסה עומדת מערכת ערכים הנאכפת ע"י חוקים היא מעצם טיבה בעלת מאפיינים דתיים. לפיכך באמת הגבול בין דת לאי דת הוא בעצם עמום מאוד והוא נתון לפרשניות בהתאם לנקודת מבטו של הפרשן. בעצם קשה להגדיר כמה דרכים יש. ניתן לומר שיש דרך אחת. עשה הכל בהתאם למה שמותר בחוק זה בעצם הכלל המנחה את כל התפיסות. שהרי אם החוק יטיל הגבלות כולם יכבדו אותם ויהא טעמם אשר יהא. כך למשל: ביום הזיכרון יש הגבלה על חופש העיסוק, אשר מונעת פתיחת עסקים ביום זה. או מנגד החוק קובע שעות מנוחה, ובו יש איסור להרעיש וכיוצא בזה . כאן זה הרבה עשוי להתנגש עם רצונו הפרטי של האדם, אך כיבוד החוק נעשה בגלל הסנקציה המלווה בהפרתו. מכאן שבאמת קו ההבחנה אינו נהיר כלל.

 

[קוצץ בנטיעות]

הגדרת החילוניות

ניתן להגדיר את החילוניות בצורה שלילית, כחוסר דת. שמעתי מאתאיסט הגדרה יפה לחילוניות - העובדה שהאדם הוא האחראי למעשיו. (אתאיסט, אנא תקן אותי אם אני טועה). בכל אופן, החילוניות אינה מערכת מובנית של ערכים. האחריות של האדם למעשיו מתבטאת בתפישתו המוסרית, שהיא לפעמים אינה עולה בקנה אחד עם החוק, ולעתים אף מנוגדת לו עד כדי הפרת החוק. החילוניות אינה שעבוד לחוק. החוק סה"כ נועד להסדיר את היחסים בין בני אדם בחברה מסוימת ותו לא. דמיון חיצוני מסוים בין דת למערכת מוסרית, לדעתי, אינו מעלה ואינו מוריד מזו האחרונה.