תשובות
בן 4, בגן פרטי של 18 ילדים עם 3 אנשי צוות. יכולות מוטוריות, שפתיות גבוהות ביותר. יכולת טובה מאוד לקשב וריכוז.
בבית, מעבר למאבקים רגילים שאופייניים ל"קצוות" ולגיל הזה ("לא רוצה להתקלח") הוא סך הכל ילד מאוד נוח. טוב לב. בדר"כ רגוע. עקשן, זה כן.
מצרפת הנה תשובות שנתתי לשאלות שמישהו אחר שאל אותי בנושא:
איך הגיעו למסקנה שזה מה שצריך?
בגן היתה גננת, נפלאה, רגישה ומקצועית. מוערכת מאוד. בהתחלה היא המליצה על הדרכה הורית וחודשיים אחרי זה אף הרחיקה ואמרה שלדעתה יש מקום לאבחון. הופתענו מאוד, מאחר וזו השנה הראשונה שבה אנחנו מקבלים פידבקים כאלו לגבי הילד. (בן 4).
בהמשך, הגננת התחלפה בגננת אחרת (מקסימה ומקצועית גם כן) שכרגע חושבת שאין צורך באבחון, אבל כן ממליצה על הדרכה הורית, מאחר ולדבריה יש משהו לא מאוזן בויסות, שנוגע במקום רגשי. הילד מן הסתם צעיר מדי לטיפול פסיכולוגי ולכן ההמלצה היתה על הדרכה הורית.
אם בבית הוא מתנהג למופת, אולי ההורים בסדר?
אנחנו סמכותיים ויש אצלנו גבולות ברורים. אך גם מכילים וחמים. משתדלים להיות הורים טובים ככל האפשר.
אולי בגן זאת הדרך היחידה שבה הוא זוכה לתשומת לב? אולי הגננות נוהגות כלפיו בכוחנות (לאו דוקא פיזית) ולכן הוא מורד?
לתחושתי, הגננות אינן כוחניות כלפיו. תשומת לב? ייתכן בהחלט. בכל זאת בגן הוא אחד מ- ולא אחד ל-. למרות שאם זה העניין - כל הילדים היו צריכים להתנהג ככה.
אולי בגן הוא מרגיש שאין מי שיגן על מקומו מילדים אחרים ולכן הוא סוער?
בטוח. לא הייתי משתמשת במילה "מגן", כי מדובר בילד גדול חזק וחכם, אבל כשאני חושבת על ההבדל בין הבית לגן, ההבדל העיקרי הוא בעיקר באינטרקציה החברתית. אין ספק שהיא מביאה אותו להתנהגות מסויימת. מצד שני, החיים החברתיים בגן הן מנת חלקם של כל הילדים בגן ועובדה שעם אף הורה אחר לא עשו שיחות כאלו.
האם לילד יש מספיק זמן איכות עם ההורים?
בכנות - אולי לא. בעלי חוזר בשעות מאוד מאוחרות ואני עם הילד ועם תינוק בן 8 חודשים. הוא זוכה כמובן לאהבה וליחס (גם מהמשפחה המורחבת והעוזרת) אבל תמיד אפשר יותר.
האם ההורים אומרים לו מה נדרש ממנו בגן ? האם ההורים משדרים לו שבגן הגננת היא הסמכות?
בהחלט. אנחנו כל הזמן אומרים לו מה נדרש בגן ושהגננת היא סמכות.
