מי שגר בצפון מעיד.
הגבול עם לבנון שקט מאוד יחסית (מלבד מספר מקרים בודדים, שלמזלנו לא הסתיימו בהרוגים, ובחטיפה ורציחה של עוד שלושה, אבל זה כלום...) אני תושב ותיק של קריית שמונה (היי... 18 שנים לא הולכות ברגל...) לא היה לנו שקט שכזה מאז היציאה מלבון, ואני הראשון ששמח מהשקט הזה. אבל (תמיד יש אבל, אצלנו הימנים) אני גם הראשון שיגיד שמה שעשה אהוד ברק לא היה דבר טוב או חכם כלל... קראתי מאמר, מיד אחרי היציאה מלבנון שהשווה את ברק לשעון שלא פועל. מצביע פעמיים ביום על השעה הנכונה בדיוק... כך היציאה מלבנון... רק במזל גדול היא לא הסתיימה עם עשרות הרוגים ופצועים... צה"ל ברח משם תחת אש וחיפוי תותחים (תאמינו לי. שמענו טוב מאוד) השאיר מאחוריו עשרות כלי נשק, ציוד, בניינים, בונקרים (שלא להזכיר ציוד אישי של חיילים) להציג את היציאה מלבנון כאיזו "הצלחה" של ברק תהיה טעות חמורה. לא השגנו כלום, שום כלום. לתשומת לבכם, אני לא רציתי שנהיה בלבנון, תמיד טענתי שאין לנו מה לחפש שם (אגב, גם חסידי א"י השלמה יסכימו, לבנון לא קשורה לישראל) חוץ מצרות, כמובן. אבל מה יש לנו עכשיו? יצאנו בלי שום הסכם, חיזבללה השתלט על מה שעזבנו מאחורינו, הוא מסוגל תוך פחות משעה להפציץ את כל ישובי וערי הצפון (האמת היא שלא איכפת לי כ"כ מעצמי. אני רגיל לקטיושות. איכפת לי מעשרות ההרוגים שיהיו בחיפה, עיר שפיתחתי אליה סימפטיה בזמן האחרון) אמנם אני בטוח שסניף נוער מרצ חיפה ישמחו לשלם את המחיר של ישיבה במקלטים, אבל אני לא חושב שהמדינה תהיה כל כך אדיבה... ברגע שנגיע למצב כזה, אנחנו שוב בלבנון כמו טיל (קטיושה) עוד דבר ש"השגנו" מהיציאה (סליחה, בריחה) המהירה היא כמובן ההוכחה הניצחת לכל העולם... הטרור פועל, ומנצח! ועוד, אפשר להבריח אותנו כמו כלבים מכל מקום ושטח, בלי שום הסכמים, בלי שום כבוד, שוב... יהודים בורחים כשיורים עליהם. מה זה הראה לפלסטינאים? שאנחנו לא מוכנים להקריב, לא מוכנים לסבול... זה לימד אותם שאם הם יתחילו עם אינטיפדה הם ישיגו, והרבה, כיוון שהאמהות היושבות שבת"א לא מוכנות שילדיהם יהרגו למען היושבים בגבול הצפון... עוד משהו, החיזבללה לא יושב בשקט. הוא נמצא בשטחים. מה עוד רציתי להעיר... אה כן... כמה הערות על כל השירשור... הדרך לסיים את הסכסוך היא לא לתת עוד. אני לא חושב שmaster answer מבין כל כך טוב את מהות הסכסוך כמו שהוא טוען, ועוד יותר מזה, הוא לא מבין את עקרונות המשא ומתן. ידידי, במשא ומתן *שני* הצדדים מוותרים. מה שאתה מציע הוא וויתור חד צדדי, שוב, אותן הטעויות של לבנון... שבכוח אפשר להביס אותנו, מה ימנע מהם לאיים בכוח שוב ושוב, מתוך מחשבה שככה נרצה לסיים כל סכסכוך? על ידי נתינת עוד ועוד דברים בלא קבלת שום תמורה ממשית? ולא קיבלנו *שום* תמורה. הדבר היחיד שהשמאל לא יכול להציג (חוץ מכוח מחודש בשורותיו) הם תוצאות. שום כלום. כי הם לא וויתרו על כלום. הם לא זזו העמדות שלהם אפילו בס"מ אחד ואנחנו קפצנו במטרים ארוכים... ועוד להגיד שפשוט לא נתנו מספיק זה פשוט טיפשי... כמו בוויכוח עם מוכר בשוק...להגיד שהוא התנפל עליך עם הסכין ודרש את הכסף כי לא נתת לו את מה שהוא רצה בתמורה לסחורה... עוד משהו. האו"ם הוא אכן לא גוף אובייקטיבי, אלא גוף פוליטי שמושפע מייחסי הכוחות בעולם... תראה... יש המון מדינות ערב עשירות, ורק מדינת ישראל אחת קטנה... מה רצית? אינטרסים, הכל רק אינטרסים.
).