הדלגה לכיתה א

[R i c k u s h]

הדלגה לכיתה א

אשמח להתייעצות, האם הייתם מכניסים ילדה שתהיה בת 5 ותשעה חודשים לכיתה א' מתקדמת (כיתת מצטיינים) אשר דורשת הרבה השקעה וקצב ההתקדמות בה מהיר (הבן שלי לומד בה כרגע אז אני יודעת בדיוק במה מדובר) במידה והילדה אובחנה כמחוננת ללא פערים בין התחום המילולי לתחום הביצועי. אין בעיות של מוכנות רגשית, הילדה מוכנה לכיתה א, מחכה לזה ויודעת חלק מהחומר כי היא נוכחת בתהליך הלמידה של הגדול (שעורי בית, הכנות למבחנים).

המנהלת היום הביאה חשש בגלל גילה, אך אני מפחדת שבכיתה הרגילה היא תשתעמם.

 

[חייבתלהגיב]

אם את יודעת במה מדובר,

אז למה את לא יכולה להעריך איך הבת שלך תסתדר שם? למה זה משנה שהיא קטנה בחודש-חודשיים מילדים אחרים, לדעתך (5 ותשעה חודשים זה ממש על הגבול של כניסה בכל מקרה)?
בני כמה הילדים בכיתה של הבן שלך? כולם שם גדולים במיוחד?
יתכן שתהיה לה בעייה עם המסגרת, אבל לא נראה לי שזה קשור לגיל בהכרח, אלא למסגרות קודמות שהיא הייתה בהן ולתפקוד שלה שם. לא ברור לי למה המנהלת חוששת דווקא מהעניין של הגיל (שכאמור, הוא לא צעיר במיוחד אלא גבולי).

 

[R i c k u s h]

אולי אני אפרט טיפה יותר

בעיקרון הכל התחיל מהרצון שלי שהיא תיכנס בשנת הלימודים הבאה לכיתה א'. הגננת לא ממש התלהבה כי אמרה שלפי דעתה היא לא בשלה רגשית אך לא ידעה לנסח קונקרטית בעיה אלא תחושה של "עוד שנה לא תזיק לה".
אני הבנתי שלתהליך הדלגה בכל מקרה צריך אבחון, ולבית הספר אליו אנו רושמים צריך אבחון קטן פנימי (20 דקות עם המאבחנת). דיברתי עם המנהלת שהמליצה קודם להעביר אותה אבחון בית ספרי ואז אם מבחינתם הם חושבים שהכל בסדר אפשר ללכת להשקיע באבחון פרטי בשביל הנוהל.
באבחון בית ספרי בתי לא הייתה במיטבה, אין לי מושג למה, אבל התוצאות שלו כאילו לא היו על הבת שלי. אמרתי לעצמי שאולי מרוב שאני בטוחה ב-100% שהיא בכמה רמות מעל הילדים בגן, וכל כך אין לה מה לעשות בגן (כל הקבוצה פרט ל-4 ילדים עולים לכיתה א', ז"א היתה נשארת עם ילדים ממש קטנים בקבוצה), אולי פספסתי בעיות... שאלתי את הגננת - אמרה לי שנשמע לה הזוי, לילדה אין שום בעיות בתחום כלשהו (פרט לאי מוכנות רגשית לדעתה כאמור). באבחון הצגתי את כל הנתונים גם את דעתה של הגננת וגם את הדברים שעלו באבחון בית ספרי, ובתוצאות יצא שאין שום בעיות בשום תחום שעלה באבחון בית ספרי וגם אין בעיה של מוכנות רגשית.
ניגשתי עם התוצאות לבית ספר והייתי בטוחה שאם כבר יש להם כיתה א' שאמורה לקבל את הילדים המצטיינים, ברור שהבת שלי תיכנס לכיתה זו עם התוצאה של האבחון (138) ושעניין הגיל (כמו שרשמת) הוא בכלל לא אמור להיות שיקול.

המנהלת אמרה שהיא תרשום אותה לכיתה הזאת, אבל היא לא נשמעה בטוחה בעצמה ודי הפילה את ההחלטה הסופית עלי עם האמירה שהיא תהיה קטנה בחצי שנה מאיך שהבן שלי נכנס לכיתה א' ושהקצב מאוד מהיר והכיתה יוצרת עומס...

לא יודעת למה זה כל כך השפיע עלי. לפני תחילת כל הסיפור לא היה לי ספק שהיא תצליח בכיתה א, ואחרי האבחון הפרטי החזרתי לעצמי את הביטחון שערערו לי אחרי אבחון בבית הספר/דברי הגננת, ועכשיו שוב אני בלבטים אם אני דוחפת חזק מדי.

 

[R i c k u s h]

אוווופס... יצא ממש ארוך, אני פשוט בחוסר

וודאות וזה גומר אותי.

 

[חייבתלהגיב]

אני לא בדיוק יודעת למה הכוונה ב"אי מוכנות

רגשית", אבל אם היא לא מוכנה לדרישות של המסגרת, כמו שהבת שלי הייתה (הבת שלי בכלל בין הגדולים ולא בין הקטנים, אבל היא הייתה במשך שנה בגן בלי שום דרישות, והגיעה למסגרת קצת שונה מכפי שציפתה עם דרישות מבלבלות ומוזרות, לא משנה כרגע מה), זה יכול להיות ממש רע ובעייתי, ובמקרה כזה עדיף אם כבר להכניס אותה לכיתה רגילה, כדי שקודם תתרגל לדרישות של המסגרת ולהבדל הספציפי בין בית הספר שהיא נכנסת אליו לגן שבו היא הייתה, ואז כשמתברר אם היא עומדת בזה או לא, אפשר לשקול להעביר אותה כעבור שנה.
אבל זה בהנחה שאי מוכנות רגשית אומרת אי מוכנות לדרישות של המסגרת, ולא ברור לי שזו באמת הכוונה. אשמח אם תוכלי לפרט למה, לדעתך, הגננת התכוונה ב"אי מוכנות רגשית" ומה עלה באבחון בית הספר.
השאלה, כפי שאני מבינה אותה, היא אף פעם לא מה היא יודעת מבחינה קוגניטיבית (כלומר, היא יכולה לדעת כבר לקרוא ולכתוב ולעשות חשבון ועדיין לא להיות מוכנה לבית הספר), אלא איך יהיה לה בבית הספר ואיך היא תסתגל למעבר, לעומת איך יהיה לה עוד שנה בגן (או במקרה הזה, גם איך יהיה לה בכיתה עם דרישות מוגברות לעומת כיתה עם דרישות רגילות).
אגב, גם הבת שלי נכנסה לכיתה לא רגילה (שילוב של קינדרגרטן ו-א') וחלק מהבעייתיות נבעה מהעניין של המסגרת המשונה הזאת (וחלק אחר נבע בעיקר מהמורה המשונה, ומהגן המשונה שקדם לבית הספר).

 

[R i c k u s h]

אם הייתי יודעת....

אני יודעת מה זה מוכנות רגשית כי חפרתי על זה באינטרנט, יש מספר קטגוריות ושאלתי את הגננת על כל תחום ותחום והיא לא ידעה להצביע מה בדיוק מפריע לה חוץ מדוגמא על זה שהיא לא מקשיבה במפגש (מסתבר שאת החומר היא איכשהו תופסת/יודעת לפני) ולעתים מפטפטת עם החבר שיושב לידה.
היא נמצאת בחוגים ומסגרות עם משמעת מגיל 3 (חוגים שמקפידים בהם על משמעת והתנהגות). מצליחה לשבת לצייר במשך שעה שלמה בחוג ציור, צובעת בטכניקות שונות (פחם, אקריליק, גואש, פנדה) והכישרון שלה בציור לא תואם את גילה.
לא רואה בעיה שיכולה להיות בבית הספר, אלא אם יהיה משעמם והיא תבחר לפטפט.

 

[חייבתלהגיב]

Umm... Doesn't sound very good,

to tell you the truth.

That's exactly the biggest issue - not listening to the teacher, and not doing
what you're told (e.g. don't talk to your friend).
In school you have to do what you're told all the time, and
it isn't necessarily something interesting or fun for you (unlike drawing class).
She may have problems, especially in the program with more demands.

 

[bhs]

פטפוט יכול לנבוע ממספר סיבות

אם יהיו בעיות בכיתה את תקחי אותה לאיבחון מתאים ותראי מה תעשי, אי אפשר לטפל בבעיות שלא קיימות. הולכים צעד אחר צעד

 

[bhs]

אני הייתי מכניסה במקרה שתיארת - ללא ספק.

יש לך אבחון, הבן שלך כבר במסלול - אז מה הבעייה? האם המאבחנת הפרטית לא ממליצה?

 

[R i c k u s h]

אז ככה

הבן שלי נכנס לכיתה הזאת ללא אבחון פרטי (רק אבחון בית הספר) כיוון שהוא יליד יוני אז לא היה צורך בהדלגה. היתרון בכך שהוא כבר במסלול זה שאני רואה ומכירה את קצב ההתקדמות, את השיטה, את ההשקעה הנדרשת (הרבה מהורים). הוא לא אובחן כמחונן, אין לי מושג אם הוא כזה, אני יודעת שהוא נמצא בכיתה המתקדמת בין שלושת התלמידים המצטיינים והמתקדמים ביותר ולא היה לו עד עכשיו שום חומר מאתגר בלימודים כולל חוברות הכפל שהוא עושה.

הם מאוד שונים באופי ולכן קצת קשה לי להשוות איך היא תהיה לעומתו. המאבחנת הפרטית המליצה לקדם אותה למסגרת מתאימה בעלת גבולות ברורים ומשימות מוגדרות, דווקא המליצה בשום אופן לא להשאיר בגן כי המסגרת שם לא מספיק ברורה והיא זקוקה למטלות ומשימות. היא לא ראתה שום סימן לאי מוכנות רגשית ורשמה כי לילדה ביטחון עצמי ומוטיבציה לעלות לכיתה א.
הספק הקל שהתעורר אצלי הוא בגלל שהתגובה של ההנהלה לא היתה - "אה... טעינו באבחון, ברור שעם תוצאות כאלה היא שייכת לכיתה הזאת" אלא איזה מלמול של "תחליטי את כי אולי היא צעירה מדי להתמודד עם העומס של החומר הנלמד"

אני נכון לעכשיו החלטתי והודעתי שכן, היא עולה לכיתה הזאת, כי אני לא תומכת מלהעביר כיתות ולעשות הקפצות מסגרת (עכשיו זה לא יוצא ככה כי כל החברות שלה עולות ל-א) ומפחדת שיהיה לה משעמם מדי בכיתה הרגילה כי יש לה תפיסה מהירה (קולטת מחצי מילה חומרים שאחיה לומד עכשיו)

 

[חייבתלהגיב]

School is boring

whether you know the material or not. That is not
a reason to put her in a class with greater demands for work, if
she already has issues with doing the work she's told to do.

 

[R i c k u s h]

לא נראה לי שהבנת אותי

אין לה בעיה לעשות את המטלות שהיא צריכה לעשות אלא שהיא קולטת מהר ואז כבר לא מעניין ההסבר (כנראה)
כי בחוגים (שחמט, ציור, ריקוד) היא לא מפטפטת, עושה מה שנדרש ממנה ויודעת להתרכז לפרקי זמן משמעותיים.
אם היא תפתפט בכיתה רגילה או מתקדמת, מה ההבדל? אני מכניסה אותה לכיתה מתקדמת כי היא מסוגלת לקלוט חומר מתקדם, גם של כיתה ב' כבר היום, אז למה לגרום לה להיות בכיתה חלשה יותר? כשאני עונה לך אני מרגישה עד כמה אני כן שלמה עם ההחלטה ולא ברור למה בכלל הרגשתי ששהו לא סגור לי טוב...

 

[חייבתלהגיב]

She is concentrating

when it is interesting to her. Everyone does that.
She does not concentrate when it isn't interesting to her - that's what
school demands.

But I am happy I helped you feel good about your decision.
Good luck to both of you!

 

[R i c k u s h]

יכול להיות, זמן יראה... תודה על התשובות

 

[bhs]

היית אצל מאבחנת פרטית - אני מניחה

שקיבלת המלצות עליה ואת סומכת על ההחלטה שלה. הבת שלך היא מקרה מאוד מיוחד, לא מכניסים כל ילד שההורה שלו רוצה לכיתה א - או ממליצים על כך אלא אם כן זה ברור, בית הספר עשה איבחון שונה משלו -לכן הוא לא יכול להמליץ אחרת, אם היית רוצה לבדוק משהו נוסף הייתי מבקשת להוציא את האבחון הבית ספרי, למאבחן הפרטי שהלכתם ושיביע את דעתו למה באבחון ההוא הילדה יצאה פחות מתאימה- לא בטוחה שזה אפשרי....אבל לדעתי אני היית הולכת קדימה ורושמת לכיתה א.

 

[R i c k u s h]

כן, אבחון פרטי

האבחון של בית הספר הוא לא בהיקף של האבחון הפרטי והוא בעיקר בודק בשלות רגשית - יצא תקין עם קצת הערה לגבי ביטחון עצמי (אני חושבת שהיא בלבלה מופנמות עם ביטחון), ועניין קוגנטיבי על קצה המזלג שבו היא לא הצליחה בשני מבחנים (המאבחנת הראתה לי) וזה בהחלט דברים שהיא יודעת (העתקת צורה וסימון אות בכיוון נכון). באבחון הפרטי היא התעמקה בכל המבחנים והציונים שלה מעבר לממוצע לגילה בהרבה.
תודה על ההתייחסות נראה לי שאני די סידרתי לעצמי בראש את הדברים, סתם לא ברור לי למה תגובתה של המנהלת היא "לשיקולך"

 

[bhs]

לי זה ברור - המנהלת לא יכולה לשלול את האבחון

שהם עושים אצלהם, גם כי היא לא מאבחנת וגם כי זה המבחן שלהם. היא לא רוצה שתבואי אליה בטענות בעתיד. אני במקומה גם הייתי נוהגת כך. בסופו של דבר השיקול תמיד של ההורים.

 

[פולספגן]

הבן שלי היה בן 5 וחצי כשנכנס לכיתה א', אך הוא

נכנס לכיתה רגילה ולא למשהו מיוחד.

 

[mikilk]

נשמע שיש כאן אתגר כפול עבורה, אפילו משולש...

1. הפרדה מלאה מחבריה לגיל
2. הכנסה מוקדמת לבית הספר
3. כניסה ישירה לכתה מתקדמת.

אני לא מכירה את הילדה ולא רוצה לשלול כך סתם, בעיני זה מוקדם ומעיק.
אני כן הקשבתי לגננת במצב זה, שלאורך השנה טענה לאי בשלות רגשית (מאוד מזכיר את המניעים שהעלית) אך למזלי לקראת סוף השנה, באזור פסח, היא ישבה ואיתי ואמרה שיש שיפור והיא לא רואה סיבה להשאיר אותה שנה נוספת (הילדה היתה בגיל בית ספר)

אם את עדיין מרגישה שזה מה שטוב לבת שלך, יש לך אבחון ביד, ואת מנוטרלת לחלוטין מרצון לקדם אותה מהר בכל מחיר - תעמדי על שלך.
מה שחשוב זה מהם השיקולים להכניס את הילדה כעת, האם הם אכן פועלים לטובתה ועולים ביתרונם על השארה שנה נוספת בגן

בהצלחה

 

[want a baby]

לא מסכימה עם שני הסעיפים הראשונים...

כל חברותיה לגן גדולות ממנה בחצי שנה, היא לא יודעת שהן גדולות ממנה והן עולות לבית ספר. הרבה ילדים עוברים יחד איתה לבית הספר המדובר (מה שלא טריויאלי כיוון שהוא מחוץ לעיר), כך שמבחינתה היא לא מוקפצת/מודלגת אלא ממשיכה עם כולם.
אם היא תישאר היא תהיה הכי גדולה בקבוצה שכולה פרט לעוד שלושה ילדים קטנים ממנה לפחות בחצי שנה ואף יותר.
היא בגיל בית ספר פחות שבועיים, זה לא שאני מעלה ילדה בת 5 שתהיה בפער משמעותי.

ולגבי הכיתה המתקדמת אני חושבת שעדיף לה לעבור אליה כיוון שיש לה קליטה מהירה מאוד וזה לא יהיה קשה מדי. ואם כן, תמיד אפשר לעזור לה.
לימדתי אותה ביום שישי לקרוא, הייתי בשוק מהמהירות בה עברה ממצב של הכרות עם האותיות והתנועות בנפרד (לא ידעה לחברן), למצב שבו עברנו על כל החוברת הראשונה של קמץ/פתח והיא קראה די בקלות את הסיפור המסכם. כל זה לקח פחות משעה ובהתלהבות גדולה. אני עצרתי אותה בכוונה בשלב שבו לא ידעתי מה יהיה כי לא רציתי שתשתעמם אח"כ, אבל כנראה היא כבר קלטה לבד די הרבה כי זכור לי שתהליך דומה לקח הרבה יותר עם הבן (וזה היה כשהיה כבר בבית הספר)
הדאגה/לבטים היו בעיקר בגלל אי הבנה של המנהלת. מישהי פה הסבירה לי את הצד שלהם, ואם זה אכן זה, אני מאוד רגועה.

עוד נקודה שמחזקת את הרצון שלי: יהיו איתה עוד 2 חברים שלה לפחות בכיתה.