הדחקה

[Cristi1994]

הדחקה

מהם התסימינים של טראומת ילדות מודחקת?
כמה זמן זה יכול להמשך?
האם פגיעות נוספות מחמירות את הסיטואציה למרות שאין מודעות לאותה טראומה ראשונית?

 

[נסחפת עם הגלים]

איך את יודעת שיש לך טראומה מודחקת?

 

[Cristi1994]

אני לא

זה סתם ניחוש פרוע כניסיון להבין למה התחלתי להיות היסטרית ו... אני יכולה להגיד שהשתנתי בזמן מאוד מוקצב של זמן בגיל 6-7 ומאז זה ממשיך ומחריף. אבל אני לא זוכרת שום דבר רציני שקרה בתקופה.
אז עלה הרעיון של טרמואה מודחקת...

 

[נסחפת עם הגלים]

באופן טבעי יש מה שנקרא ״אמנזיית ילדות״

רובנו לא זוכרים הרבה מלפני גיל 4 או 5. לגבי טראומה מודחקת יש דעות חלוקות לגבי האם זה קיים או לא. אלה שאומרים שלא טוענים שאירוע שמוגדר על ידנו כקשה, טראומטי ובולט הוא לא אירוע שניטה לשכוח.

אבל כאן יש עוד מרכיב וזאת הפרשנות. אישה שהוטרדה מינית למשל או יותר מזה ולא פירשה את מה שקרה כטראומטי או אברסיבי כי או שזה דבר מקובל במקום בו היא חיה, לא ביג דיל, או שפשוט היא לא יודעת שזה משהו רע (כמו ילדה קטנה שבטוחה שזאת דרך של אבא/דוד להראות לה אהבה). וכשזה קורה, חוויה שמורגשת כפולשנית וחודרנית אבל אין משהו חיצוני שיתקף את זה שהחוויה אכן נחשבת קשה ופוגעת יכול להיות מצב שהיא תקוטלג כזיכרון רגיל. וכמו זיכרון רגיל ארוך טווח רגיל נקברת שם מתחת להררי הזכרונות החדשים. אבל לא נעלמת. אם החוויה מתרחשת בילדות אז היא עוד יותר מוטה להישכח בגלל האמנזית ילדות.


אבל מה גורם לך לחשוב שהיתה טראומה? גדלת בסביבה קשה? ידוע לך על מריבות או בעיות בין ההורים?

 

[נסחפת עם הגלים]

=מוטה לשיכחה.

 

[Cristi1994]

זה נשמע הגיוני...

אבל אם התחלתי להתנהג בצורה היסטרית כתוצאה מאירוע כלשהו זה אומר שהייתי מודעת לזה שהאירוע הזה קשה ופוגע. גם ילדים יכולים להגיב בצורה שונה לפגיעה מינית, יש כאלה שמיד לא ירגישו בנוח, יש את אלו שלא יבינו שמשהו שהוא לא בסדר קורה ויש את אלו שיגיבו אפילו בצורה קיצונית- יאהבו את זה או להיפך יזדעזעו מזה.
מקרים קיצוניים לא נשכחים בדרך כלל או שהם ישארו בזיכרון לנצח או שהם יודחקו.
הסיבה שאני חושבת שמשהו קרה הוא ההפך ממה שאת מעלה - הייתה ילדות כמעט מושלמת, ילדה מאושרת, מלאת שמחת חיים, מנומסת, תמיד מושכת תשומת לב וכולם אהבו אותה. ואז קרה משהו לא מובן כל כך ונהייתי ילדה היסטרית עם התפרצויות זעם וכל זה קרה בגילאים 6-7, לפני זה- הייתי בסדר.

 

[נסחפת עם הגלים]

לא בהכרח

כי אם ילדה לצורך הדוגמא חווה התעללות מינית והיא מפרשת את הסיטואציה בצורה שגויה, או שהחברה לא מתקפת לה את החוויה הקשה, זה לא אומר שזה לא טראומה. זו כן טראומה, אבל הרבה יותר מורכבת. היא יכולה להוביל להתנהגויות שלא שכיחות אצל נפגעי טראומה ״רגילים״. כי בסופו של דבר חוויה קשה היא חוויה קשה ובן אדם מרגיש מוזר כשפולשים לו למרחב האינטימי, שפתאום אנשים עושים דברים כמו להיכנס לחדר בלילה...(ואני לא אמשיך אבל הבנת את הנקודה). אבל כשאין לגיטימציה ותיקוף חיצוני זה גורם לקונפליקטים קשים. בין היתר התפרצויות והתפוצצות שנראית לכאורה אאוט אוף דה בלו.

אבל כל זה בתאוריה. רק להראות שהדבר ייתכן. לא בטוח שזה מה שקרה לך, פה בטח לא יוכלו להגיד לך את זה. אני חושבת שעדיף שתלכי לטיפול ותספרי את כל זה. פסיכולוגים מתמחים בפתרון קונפליקטים שמקורם בחוויות מוקדמות ופסיכולוג יוכל לעזור להבין אם אכן כך...

 

[Cristi1994]

טראומה לא נשכחת

טראומה בהיותה טראומה - לא נשכחת באמנזיית ילדות ובטוח לא בתווך הגילאים עליו אני מדברת.... אם זה היה גיל 4-5 ופחות התשובה הזאת הייתה הגיונית. ואם היא קרתה בגילאים שאני מדברת עליהם ונשכחה - זאת הדחקה ולא אמנזיית ילדות.

 

[נסחפת עם הגלים]

את יודעת הכי טוב

את כבר החלטת שיש לך טראומה מודחקת וזהו. אז מה את רוצה בעצם?

הדחקה היא מנגנון הגנה דינמי. הדעות חלוקות לגבי זכרונות מודחקים ויש כאלה שחושבים שזה מיתוס. היו מקרים של נשים שפתאום לאחר היפנוזה או דמיון מודרך התעוררו להן פתאום טראומות מודחקות. היה משפט ושמו את הנאשמים לכאורה בכלא, לבסוף הם שוחררו אחרי שנגרם להם סבל רב ושמם הושחר והוכפש. הרבה פסיכולוגים קוגנטיביים טענו שטראומות מודחקות יכולות להיות פשוט זכרונות שתולים שהושתלו בסוגסטיה על ידי המטפל או אפילו הבן-אדם עצמו. לופטוס הוכיחה את זה במחקר המפורסם של "אבודים בקניון".

אני דיברתי על העניין מההיבט הקוגנטיבי-יכולה להיות סיטואציה שבשל פרשנות שגויה לא תקוטלג כטראומה בולטת אלא כזיכרון ארוך טווח רגיל. אולם ייתכן שבעתיד כשנפגע ייתקל במידע חדש לגבי סיטואציות דומות לזו שהוא חווה, או כל מיני טריגרים שיזכירו לו מה שקרה זה יגרום לסטרס. זה מה שנקרא COMPLEX PTSD והוא שונה בנראות שלו מPTSD רגיל. לצד כל זאת- יש אלמנט של אמנזיית ילדות שקיים בלי קשר לטראומה אצל כל אחד.

עכשיו כמו שאת רואה המשתנים הם רבים והעניין מורכב. אמרתי לך שהכי טוב בשבילך אם את רוצה להבין ולהחלים זה ללכת למישהו מומחה שמבין בזה ויעזור לך להבין אם זו טראומה או לא טראומה או שאת חושבת שזו טראומה וכו'. אם כבר החלטת וחקקת בסלע אז בהצלחה ורק בריאות.

 

[Cristi1994]

אני לא חושבת שיש לי טראומה מודחקת

עכשיו הבנתי את הרעיון שלך...
לדעתי הדחקה קיימת כי אני מכירה מישהי שנאנסה ולא זוכרת את זה. בדיקה רפואית של המשטרה היה מה שהוכיחה את האונס והיא לא הייתה תחת השפעת סם אונס כי זה היה אונס קבוצתי של בחורים שיכורים שבמקרה תפסו אותה ברחוב. אני מאמינה שהדחקה קיימת, יש אנשים שזמן קצר אחרי האירוע שוכחים ממנו כאילו מעולם לא קרה כשאחרים מעידים שזה קרה. יכול מאוד להיווצר זיכרון שתול שהוא ביכול טראומה מודחקת.
ותודה על המידע החדש על PTSD וסוגיו... אלו דברים שבאמת לא ידעתי קודם ונתן אור חדש לדברים שאת אמרת ואני כנראה פירשתי לא כל כך נכון כי לא ידעתי מספיק.
ככל שאני חושבת יותר אני מבינה שאין טעם להתעסק בזה יותר כי אני בכל מקרה לא אדע את התשובה. בנוגע לטיפול- אני שונאת טיפולים פסיכולוגיים. אני מרגישה שהם רק עושים לי יותר רע כי אני יוצאת מהמשרד של הפסיכולוג בתחושה יותר רעה ואיך שהייתי כשנכנסתי אליו וזה מצטבר מפגישה לפגישה ופעמים רבות אף מוביל אותי למשבר. גם כשהייתי הולכת לפסיכולוג הייתי מפסיקה כי הרגשתי שאני אתמוטט אם זה ימשיך.

 

[ommerl]

אין שום ספק שהדחקה קיימת

את שאלת ספציפית על הילדות ואני חושב שספציפית בילדות, גם אם מדחיקים אז יש הפרעות התנהגות שמבטאות את קיומה של הטראומה כך שאם ההורים רגישים לילד הם ישר ישימו לב וייקחו אותו לטיפול או לפחות יתייעצו עם יועצת בית הספר או איש מקצוע אחר.

אצל אנשים מבוגרים הדחקה של טראומה זו תופעה מוכרת שיש לה תפקיד הגנתי על הנפש.

כמובן שעדיף בצורה מבוקרת לחשוף ולעבד את הטראומה מאשר להדחיק, אבל עדיף להדחיק מאשר לחיות עם הטראומה ללא טיפול נפשי או עיבוד איכותי של הטראומה.

 

[נסחפת עם הגלים]

אפרופו כל הנושא של טראומות.

אם טיפול קלאסי לא עוזר לך טיפול EMDR יעיל מאוד בטיפול בכל מיני טראומות. הוא יותר מובנה וקונקרטי מטיפול דינמי ואני אישית העדפתי אותו. את יכולה לנסות ולהגיד מההתחלה למטפלת שלך מה לא עבד בפעמים קודמות וגרם לך לנשור כדי שתדע להימנע ממה שעושה לך רע.

 

[גרא.]

נסחפת עם הגלים,אפרופו טראומה מודחקת,

נהוג להתייחס לטראומה המודחקת בפרשנות פרודיאנית,או אחרת,
מתוחכמת יותר.כך לכאורה,כל אחד יודע ויכול להסביר כך או כך את
מהות הטראומה המודחקת ששהוא מאמין שחווה.אבל,בלא לפתוחה תבת
פנדורה זו שעסקה בפרשת יפה סוויסה,כדאי לדעת כי אדם במצב סוגטבילי,
כלומר במצב של סוגסטיה,אפשר לשוחח בסימנים מוסכמים עם התת מודע.
מי שמטרידה אותו טראומה מסויימת,או שהוא מייחס לה משמעותית מסויימת
הוא תמיד יכול למצוא פסיכולוג מהפנט מורשה.אם וכאשר הוא סוגסטבילי כלומר
ניתן להפנוט,ינסה את החווייה הזו.ואם ירצה ינסה גם את החוויה שח חזרה בזמן.
זה אדיר.

 

[נסחפת עם הגלים]

כן נכון

יש אבל דעות חלוקות ממה שהבנתי בין פסיכולוגים לגבי זכרונות מודחקים והאותנטיות שלהם.
אפשר לקרוא קצת על זה פה:
http://cogprints.org/642/1/memon.rec_mem_review.html

http://socrates.berkeley.edu/~kihlstrm/Tsukuba05.htm

מסע בזמן נשמע מרתק אבל מפחיד.

 

[גרא.]

דעות חלוקות תמיד יהיו בין פסיכולוגים,

קל יותר להאמין או לא להאמין,אחרי התנסות.

 

[ommerl]

תלויי..

תלוי למה את קוראת הדחקה ולמה את קוראת טראומה...

על טראומה רצינית בילדות קשה לא לדעת ולהדחיק. הן בדרך כלל מתפרצות החוצה בצורה של הפרעות התנהגות והפרעות שינה.

מה שנשאר שאני יכול לחשוב עליו שאולי את מדחיקה זה טראומה קטנה ושולית. מורה שצעק עליך פעם אחת או ילד מגודל שדחף אותך בתור לאוטובוס פעם אחת. משהו בסדר גודל כזה. שהיה טראומטי וחדש לך אבל לא משהו כרוני או משהו מסכן חיים.

זה כן יכול להשפיע עליך היום אבל זה לא יכול להחמיר. זה רק יכול להשתפר או לא להשתנות. המצב היחיד שיכל להיות בעייתי אם זה אכן המצב שלך הוא שאם המצב לא משתנה הוא יכל לתקוע אותך מלהתקדם לעבר היעדים שלך בחיים.

 

[Cristi1994]

אוקי הגעתי לעוד מבוי סתום..

אני מבינה את הרעיון וזה לא מתאים להתנהגות שלי אלה אם כן הייתה לי טראומה רצינית.
למה על טראומה רצינית קשה לא לדעת? במיוחד אצל ילדים שמגיעים לגיל בגרות ושוכחים דברים כאלה ואחרים מילדותם. הדחקה זה אחת הדרכים להתמודד עם אירועים טראומתיים- אז מדוע זה כל כך קשה?

בכל מקרה אף אחד לא מצליח להבין מה לא בסדר בי, אפילו הפסיכולוגים והפסיכיאטר הגעתי לעוד מבוי סתום...

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

יש מקרים מאוד קשים שמודחקים

ולמשך שנים רבות.
לא פעם שומעים על ילדים שעברו תקיפותת מיניות ונזכרו רקבבגרותם.
התסמינים יכולים להיות רבים ומגוונים. מאןד קשה עד כדי בלתי אפשרי להגיד שתסמין מסויים מקורו בטראומה מודחקת.
השיטה היא שונה, חוקרים את התסמין, לפעמים בשיחות ולפעמים אפשר גםבשיטות יותר אינטנסיביות כמו נשימה מעגלית, עיסוי רקמות עמוק...
ואז ניתן להגיע למקור הבעיה...

 

[Cristi1994]

תסימינים

האם ניתן להבחין בטראומה מודחקת גם כשיש טראומות אחרות שאנחנו מודעים אליהן שהגיעו אחרי הטראומה המודחקת? כי התנהגות מסוימת התחילה לפני שקרו טראומות שאני זוכרת... ואחריה הגיעו עוד שהחריפו את המצב.
באותה צורה תסמין מסוים יכול להגיע ממקורות שונים ואז קשה להבחין את הסיבה האמיתית להתנהגות מסוימת... דברים יכולים להתפספס, האם באמת יש דרך להבין מה נובע ממה בדרך ישירה שכזו, יש הרבה שיקולים ובחירות מודעות שאנחנו עושים ומשנים...

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

אפשר להגיע למקור

אבל אין דרך ישירה,
צריך לעבוד ולחקור את הדברים
המטרה היא לא לגלות את המקור, אלא לפתור את התסמינים.
הרבה פעמים הדרך לפיתרון עוברת דרך גילוי הטראומה, ועיבוד הדברים שהגיעו בעיקבותיה.

התסמינים לרוב אינם משהו רציונלי, זה תופעת לוואי של הגנות שנובעות מהלא מודע.
אין טבלת התאמה של תסמין X נובע מטראומה Y
כדי להגיע לדברים רצוי לעבוד עם מטפל, ולעבוד לאט לאט על מנת לכבד את ההגנות....