הדגרת ביצי זעמניים
ורמיקוליט ניתן לקנות בחנויות המוכרות ציוד לעציצים או למשתלות. נסה את "הגרעין". זוהי רשת שיש לה סניפים במקומות שונים בארץ, והם מחזיקים ורמיקוליט. חפש את מס' הטלפון שלהם ב"דפי זהב". קשה לי להעריך את הגובה המדויק של ורמיקוליט שאתה צריך לשים בקופסא. בהנחה שמדובר בקופסא בגודל סביר, אני מניח שהייתי הולך על כמות ורמיקוליט שגבוהה פי 3-3.5, ואולי פי 4, מגובה הביצים (כשהן שכובות על הצד). חשוב להבין שכמות הורמיקוליט הדרושה תלויה בגודל קופסת ההדגרה. אם מדובר בקופסא גבוהה במיוחד - כדאי לשים יותר ורמיקוליט. תפקיד הורמיקוליט הוא לשמור על לחות יחסית גבוהה לא רק באזורי המגע עם הביצים, אלא (וחשוב מכך) גם באויר. ואם כמות הורמיקוליט קטנה מדי ביחס לגודל הקופסא (אם ניקח דוגמא קיצונית: 100 גרם ורמיקוליט לח בקופסא שגודלה כגודל חדר בינוני) - הורמיקוליט פשוט יתייבש (על אף שהקופסא סגורה) והלחות שתושג בקופסא לא תהיה מספקת. באשר לחימום - אני לא בטוח שהוא נחוץ, וכדאי לחשוב טוב לפני שמפעילים אמצעי חימום כלשהו. אסביר זאת. ראשית, למיטב זכרוני, קינגים (וגם זעמניים אחרים שמוצאם מאיזורים ממוזגים) נוהגים להטיל בקיץ. כשהדגרתי ביצים של נחשים כאלה - לא זכור לי שנזקקתי לאמצעי חימום כלשהו. שנית, אם מפעילים אמצעי חימום בהדגרת ביצי נחשים, כדאי לדעתי לדאוג לכך שהחימום יהיה אחיד. זאת מהסיבה הבאה: אם חלק ממיכל ההדגרה יהיה חם יותר מחלק אחר שלו, הלחות תנדוד לחלק הקר, והחלק החם יותר פשוט יתייבש. לצורך "נדידת לחות" כזו מספיקים הפרשי טפרטורה לא גדולים, והתוצאה עלולה להיות מוות של הביצים. באשר לחורים - אני לא בטוח שצריך, אבל גם זה תלוי בגודל הקופסא. כאשר אתה מדגיר ביצים במיכל מחורר, המיכל נוטה לאבד לחות, וזה מסוכן לביצים. אם מדובר במיכל גדול מספיק - אין צורך בשום חורים. העוברים המתפתחים אינם צורכים חמצן רב, וכאשר מדובר במיכל הדגרה בגודל סביר - פתיחת המיכל אחת לכמה ימים ונפנוף מעליו (בעזרת המכסה, למשל) אמורים להספיק. דבר נוסף - למרות שלא שאלת - כדאי מאוד להקפיד על כך שמצע ההדגרה (הורמיקוליט, החול או כל חומר אחר שעליו בחרת להדגיר) לא יהיה לח מדי. הוא צריך להיות לח במידה שכמעט אינה מורגשת במגע ביד. כשהדגרתי ביצי זעמניים, בד"כ מיקמתי את הביצים על מצע של חול או ורמיקוליט שאינו לח יותר מהאמור לעיל, ואת המיכל הזה הנחתי, ללא מכסה, בתוך מיכל גדול יותר וסגור. בתחתית המיכל הגדול מילאתי מים, ואת המיכל הקטן יותר הנחתי על הגבהה כלשהי (כדי שלא יגע במים). בצורה הזו יכולתי להיות בטוח שהלחות היחסית באויר גבוהה מספיק. לעיתים, כשרציתי להשיג רמות לחות גבוהות יותר, הייתי מניח בתוך המים (שבמיכל הגדול) הרבה צמר גפן, שבולט מעט מעל למים. זה היה מגדיל את שטח הפנים שממנו מתאדים מים (בתוך המיכל הגדול), וכך - מעלה את הלחות. הדגרתי בצורה הזו ביצים של זעמניים רבים, ולא נתקלתי בבעיות כלשהן. את שיטת ההדגרה הזו למדתי מחברים לפני שנים רבות. נדמה לי שיעקב פסח נהג להדגיר כך ביצים, בתקופה שחלקנו ראה נחשים רק בספרים, וחלקנו עוד לא נולד. זהו זה. אני מקווה שעזרתי לך.
