הדבר החסר

[ב ה י ר]

זה מרדף בלתי פוסק...

לספק את הרגע...מחר זה כבר משהו אחר.. אבל הרגע מה שהכי הייתי רוצה זה שבוע חופש לשכוח מהכל ולתת לנשמה ולגוף קצת לנוח מהשנה המתישה הזאת.

 

[i r i s l]

פגישה פעם בחודש אצל פסיכולוג,

יכולה לעשות פלאים. אישית אני שומרת על המינון הזה, ולכן לא צוברת נושאים חא פתורים. אם העצה מתאימה גם לך, אז בכייף.

 

[i r i s l]

חה פתורים=לא פתורים

 

[יעלילה1]

הדבר החסר

אהבה, אהבה, אהבה... אהבה היא "בית" לחזור אליו, תחושה שאת/ה לא לבד בעולם. מקום אליו חוזרים כל פעם. להט חושים, חמימות והרמוניה. גם אם יש מריבות, ירידות, לדעת שלא יעזוב אותי, ולדעת, בלב/בבטן, שלא ארצה לעזוב אותו. לגדול ביחד ולחוד. כל מה שלא היה לי בקשר שלי עם הפרוד. לא הדבר הבסיסי בחיים הבוגרים?

 

[מיקי 43]

זה לא יכול להיות דבר אחד

זה קבוצה של דברים המשלימים אחד את השני לחיים יפים

 

[יעלילה1]

כל אחד והחסר שלו

לי זה מה שחסר. עבודה ברוך השם יש מספקת מאד, ילדים מקסימים שאני אוהבת. בית פחות או יותר (ובשבילי אם יש עבודה, יש גם בית)

 

[בן הקשת]

לא חסר מאומה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

שום דבר לא חסר. אנשים מבלים חיים שלמים בחיפושים אחרי משהו, שכבר בעצם יש להם. הם רק לא פוקחים עיניים לראות את זה. הדבר היחיד שישנה את התחושות של חוסר המנוחה, הוא להבין שה"משהו האחר" הוא כאן ועכשיו. זה לא אומר שאין יותר שאיפות, זה לא אומר שצריך לשקוט על השמרים, אבל עדיף לעשות את זה מתוך אושר פנימי, של תובנה עמוקה, ששום דבר "שם בחוץ", "שם בעתיד", לא יביא לשינוי, אלא רק מה שיש לו לאדם בתוככי נשמתו. מכירה את הקטע הזה שרץ באימיילים, "תרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך"?

 

[מיKה]

"תרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך"

וואלה. אבל זה קצת בשמים. כי רובנו לפחות, מכוסים בשכבות רבות מדי של מוסכמות חברתיות ותרבותיות בשביל לרקוד את הריקוד הזה כמו שצריך. וכן, ה"משהו האחר" הזה מגיע רק מהתובנות שאנחנו מגיעים אליהן מהבפנוכו של נשמתנו.

 

[שלגיה 13]

חשבתי על זה הרבה בתקופה

שהייתי פרודה ולבד, והגעתי למסקנה שמאד עוזר לכתוב את מה שאנחנו רוצים. התחלתי להציב לי מטרות שאני רוצה להשיג השנה ומטרות לטווח רחוק (בכלל בחיים), ורואה שלאט לאט משיגה אותם. היום המציאות שלי היא נהדרת ומהנה. נכון שיש לי עוד דברים להשיג אבל יודעת שאני בדרך הנכונה וזה נותן לי שלוות נפש. התשובה שלנו היא בפנים, במודעות שלנו, ברוחניות שלנו בטיפוח העצמיות. אמרת משהו שהוא מאד קריטי לגבי הרבה אנשים: "נחפש אהבה גדולה יותר, טובה יותר?" הרדיפה אחרי הטוב ביותר בעולם השפע שלנו היא בעוכרינו ואנשים פשוט לא מסתכלים פנימה לעצמם, היכן שהאושר האמיתי נמצא.

 

[G a v ® i e L]

לדעת לאכול את החיים בכפית קטנה

לאט לאט, להנות מכל ביס, בשביל זה צריך להתנתק קצת מהשפע ומהגירויים, ללמוד את רזי הפשטות, לדעת לווסת את היצרים, לדעת להנות מעצמך כמו הילד שראיתי היום יושב בארגז החול, לא בדיוק אבל בערך, בים בם בום.

 

[ד ו ל ה]

מקסים

וכל כך נכון...

 

[מיKה]

לדעת כיצד להנות מעצמנו

כמה נכון. אבל לא מאמינה בוויסות של יצרים. בכלל המילה וויסות לא אוהבת אותה. יש בה משהו לא אנושי.

 

[חי יחידה]

לפעמים אני מוצאת אותה

את השלוה את הדבר החסר. לפעמים אני לא ממש יודעת מהו הדבר החסר. היום למשל אני יודעת שאמא שלי חסרה לי. ולפעמים אני חושבת שחסר לי רק חיבוק אחד של אמא. ולפעמים אני מודעת לזה שהחיבוק שחסר זה לא החיבוק שיש.

 

[ד ו ל ה]

להתאהב...../images/Emo9.gif

כי כשאני מאוהבת כל השאר מסתדר מעצמו... טוב אבל אני לא מאוהבת (וספק אם אהיה בקרוב) אז הייתי מסתפקת בעוד קצת זמן לעצמי, עוד כמה חברים טובים, פחות כמה ק"ג וכמה שעות עבודה ביום קצת יותר סבלנות (לתהליכים, לאנשים, לילדים...) ו...חופשה בסיני (שתוכננה ונדחתה כבר פעמיים בחודשיים האחרונים) דולה (שבסה"כ ממש טוב לה)

 

[שירלי6]

כל יום משהו אחר.

היום בבוקר התעוררתי. רציתי שמלה. זה מה שהיה חסר לי. הסתובבתי בצפון דיזינגוף. לבד. מדדתי ומדדתי ומדדתי התמלאתי אושר. בסוף קניתי רק תחתונים. גם אושר קטן. ושחור. כל יום חסר לי משהו אחר. לפעמים מילה חיבוק חיוך שיר (אז אני מבקשת מחברים). מה שחסר לי באמת זה להבין. לגעת במקומות שהפחד משתק. שירשור מקסים מיקה. כמוך.

 

[seg sug]

../images/Emo13.gif|בדיוק, וגם עוד...

שאני מבקשת לי את עצמי אם עצוב לי רוצה שמח, אולי עם פרח אם שמח, רוצה שכל העולם יודע אבל לרוב מילה אחת מספיקה לעשות לי טוב בנשמה מילה טובה.

 

[r e d head]

משהו ששמתי לב במיוחד

בשנה האחרונה הרבה דברים חסרים לי, חלקם יותר וחלקם פחות אבל מצאתי דברים אחרים שממלאים אותי מאוד ואין להם קשר לחסרים.

 

[ג איה]

ביננו../images/Emo39.gif

היא חסרה לי.מזה זמן רב שהיא רודפת אחרי "זנבות של אנשים",מחקה את צעדם. הבטיחה לי מפגש פיסגה באיזה שהוא שלב בחייה,אמרה לי "אל תדאגי,הסירי מעליך כל חשש,הגיע הזמן שניפגש אחת מול השנייה ונוציא את כל מה שיש על השולחן,אין מנוס מזה",שנים כבר מחכה לה.לפני שבוע וקצת שלחה לי מסר "אני פורשת מהכל ומתפנה רק אליך,מתי מתאים לך?"מיד עניתי כהרגלי "עכשיו והרגע או לעולם לא".וניפגשנו,פגישה מרגשת ביותר- כואבת,מצחיקה,אמיתית, פייס טו פייס כמו שאומרים בעיברית.הצעתי לה שכדאי שתתחיל לבנות קצת את עצמה,שתשים לב למה עושה לה טוב ומה עושה לה רע,מה יגרום לה לצמוח ומה יגרום לה לקמול.בינתיים היא עומדת במקום,החליטה שברגע זה הכי נכון לה זה להיתרחק,ומתוך הריחוק היא תיצור קירבה בריאה יותר.אני מאושרת בשבילה,יודעת שהיא שלמה בהחלטה אחת מזה זמן רב,שלמה כי החיים לימדו אותה עוד שיעור חשוב.אז היא חסרה לי,אני מכבדת את רצונה ומחכה לה שתשוב, אולי באביב עם פריחת ה

.

 

[חיוכים כתומים]

ורק אני תמיד נשאר אני

למדתי על .. מ... ועם... עצמי. שדי לי בשאלת ה"למה".... כשאני מתחילה לשאול את הלמה תמיד מגיעה למקומות רחוקים... אלא אם כן צויידתי נכון למסע. אני מלקטת לי מידי יום .. רגעי משמעות נעימים.. הרשימה בהמשך... גם אני רוצה משמעות... קראת לזה שקט?????????? לא רוצה שקט... רוצה אותי...

 

[מיKה]

מחייכת

נהנתי לקרוא אותך...