הגשת תלונה
1. אפשר, תלוי ברצון הטוב / בזמן הפנוי של החוקר / ק' החקירות. בקשי לדבר עם קצין חקירות שמטפל בעבירות הונאה ותשאלי אם אפשר להתייעץ בעל פה בטרם הגשת התלונה (בד"כ אין בעיה עם זה).
2. לאחר שהוגשה תלונה, המתלונן יכול להודיע שהוא רוצה לבטל את התלונה, אבל זה לא אומר שהמשטרה באופן אוטומטי תסגור את התיק. תלוי בנסיבות העניין, חומרת העבירה, הנפשות הפועלות וכדומה.
3. כל אדם יכול להגיש תלונה על כל דבר, גם אם אינו הנפגע. אבל אם הקורבן עצמו לא מוסר עדות, ישנה בעייה ראייתית (יכול להיות שמדובר בעדות שמיעה), ולכן גם אם הגשת תלונה על עבירה שנעברה כלפי אדם אחר - סביר להניח שיהיה צורך לזמן אותו לעדות.
4. "עניין לציבור" זה מושג שמשקלל כמה פרמטרים, בהם: חומרת העבירה, מידת הפגיעה בקורבן, מאפייני הקורבן (למשל חסר ישע, קשיש, קטין, בן משפחה של העבריין וכו'), מאפייני העבריין (בעל רישום פלילי רלוונטי, רצידיביסט, וכו'), מידת הנזק שנגרם, שווי הרכוש שנגנב ועוד נתונים, שהשקלול שלהם אמור לתת מענה לשאלה עד כמה אנחנו מעוניינים להפעיל את כל המערכות - משטרה, פרקליטות, בתי משפט - כדי להעמיד לדין את החשוד בתיק הזה. אם לאור כל הפרמטרים מחליט קצין החקירות / התובע שהתועלת בהעמדת האדם לדין היא נמוכה - אזי סוגרים את התיק.
* אגב, כיום עילת הסגירה הזו נקראת "נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין", ולא "חוסר עניין לציבור", לפחות במסמכים רשמיים.