הגשת תלונה על מרמה

bieks

New member
הגשת תלונה על מרמה

האם אפשר להתייעץ במשטרה, ללא רישום רשמי, לפני הגשת תלונה על מרמה? האם כדאי?

במקרה של כמה מעורבים בעבירה, האם הצד נפגע יכול להודיע למשטרה שיושרו ההדורים עם חלקם?

האם מגיש תלונה חייב להיות הצד הנפגע?

באיזה מקרים נסגרת תלונה מחוסר עניין לציבור?
 

Arana

Active member
מנהל
הגשת תלונה

1. אפשר, תלוי ברצון הטוב / בזמן הפנוי של החוקר / ק' החקירות. בקשי לדבר עם קצין חקירות שמטפל בעבירות הונאה ותשאלי אם אפשר להתייעץ בעל פה בטרם הגשת התלונה (בד"כ אין בעיה עם זה).

2. לאחר שהוגשה תלונה, המתלונן יכול להודיע שהוא רוצה לבטל את התלונה, אבל זה לא אומר שהמשטרה באופן אוטומטי תסגור את התיק. תלוי בנסיבות העניין, חומרת העבירה, הנפשות הפועלות וכדומה.

3. כל אדם יכול להגיש תלונה על כל דבר, גם אם אינו הנפגע. אבל אם הקורבן עצמו לא מוסר עדות, ישנה בעייה ראייתית (יכול להיות שמדובר בעדות שמיעה), ולכן גם אם הגשת תלונה על עבירה שנעברה כלפי אדם אחר - סביר להניח שיהיה צורך לזמן אותו לעדות.

4. "עניין לציבור" זה מושג שמשקלל כמה פרמטרים, בהם: חומרת העבירה, מידת הפגיעה בקורבן, מאפייני הקורבן (למשל חסר ישע, קשיש, קטין, בן משפחה של העבריין וכו'), מאפייני העבריין (בעל רישום פלילי רלוונטי, רצידיביסט, וכו'), מידת הנזק שנגרם, שווי הרכוש שנגנב ועוד נתונים, שהשקלול שלהם אמור לתת מענה לשאלה עד כמה אנחנו מעוניינים להפעיל את כל המערכות - משטרה, פרקליטות, בתי משפט - כדי להעמיד לדין את החשוד בתיק הזה. אם לאור כל הפרמטרים מחליט קצין החקירות / התובע שהתועלת בהעמדת האדם לדין היא נמוכה - אזי סוגרים את התיק.

* אגב, כיום עילת הסגירה הזו נקראת "נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין", ולא "חוסר עניין לציבור", לפחות במסמכים רשמיים.
 

bieks

New member
תודה. לגבי 3,

בהנחה והנפגע לא מתלונן על חלק ממבצעי העבירה - כי הם יישרו את ההדורים מיוזמתם - האם שאר מבצעי העבירה, שאינם מעוניינים לתקן את המצב שנוצר, יכולים בעצמם להתלונן על אלה שחזרו בתשובה (כנסיון להפחית באשמה, או כדי "להחזיר")?
 

Arana

Active member
מנהל
אין מניעה לעשות זאת

אנשים אחרים שמעורבים בפרשה יכולים למסור בעדות שלהם כל מה שהם רוצים, גם דברים שהקורבן עצמו לא אמר. אולם זה לא אומר, שבעקבות זאת בהכרח יחקרו באזהרה את אותם אנשים שהנפגע לא רוצה להתלונן עליהם. זה גם מאוד תלוי בנסיבות הספציפיות של העבירה.

לדוגמה:

בעל חנות סבל ממספר גניבות מצד אנשים שלא קשורים זה לזה. חלק מהאנשים התחרטו, התנצלו והחזירו את הגניבה (אולי גם עם פיצוי). בעל החנות לא רוצה להתלונן עליהם. הוא הולך ומתלונן רק על אלה שלא החזירו את הגניבה. החשודים האחרים, בהנחה שהם יודעים על אותם אנשים שגנבו אף הם, אומרים בחקירתם "אבל גם ראובן ושמעון גנבו כך וכך". אם ישאלו את בעל החנות, הוא יגיד "אבל הם החזירו לי את הגניבה, ואין לי עניין שהמשטרה תטפל בהם". במקרה הזה רוב הסיכויים שאף אחד לא יתעסק עם חקירת ראובן ושמעון (חבל על משאבי החקירה בתיק שהמתלונן לא מעוניין בטיפול בו, וסביר להניח שלא יגיע להעמדה לדין).

לעומת זאת:

קבוצה של אנשים שחברו יחד ביצעו גניבה בחנות. חלקם התחרטו לאחר מכן, התנצלו ופיצו את בעל החנות. הוא התלונן על האחרים, ולא הזכיר את המתנצלים בתלונתו. אנשי החבורה האחרים שנחקרו סיפרו על אלה שהמתלונן עצמו לא הזכיר. במקרה כזה לדעתי הם דווקא כן ייחקרו, ולו כדי לקשור את יתר אנשי החבורה לעבירה שביצעו כולם ביחד (וגם יזמנו את בעל החנות לעדות נוספת, שיסביר למה השמיט אותם מהתלונה המקורית).

הכל תלוי בנסיבות המסוימות של המקרה, בחומרת העבירה, בתחכום שלה (למשל "עוקצים" מתוחכמים או סדרה/שיטה של עבירות), במהות המעורבים וכן הלאה.
 

bieks

New member
המקרה דומה יותר לדוגמא השניה

חלק מהדילמה היא איך לא לסבך את מי שהיה מעוניין לתקן, ומיוזמתו, את מה שנעשה. מעבר לזה, גם רמת האחריות והמעורבות במרמה היתה פחותה, ופסיבית יותר במהותה.

תודה על העזרה. אגב, מאיפה הידע?
 

Arana

Active member
מנהל
אז עדיף להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בפלילים

להסביר לו את כל המצב ולקבל ייעוץ מסודר שמתבסס על כל הנתונים לפני שמחליטים על הגשת תלונה.

אין בעד מה
והידע מהעבודה.
 
למעלה