כרותת הצמה
New member
הגעתי לשלב המכריע.
לא יודעת למה בעצם אני באה לעדכן אתכם אבל אולי זאת נחמת רבים. בכל מקרה, ההודעות הקודמות שלי היו נורא לחוצות בגלל העומד לבוא, המתח של מה יכול להיות ואם בכלל ישחררו אותי. אז היום אני כבר אחרי יום מתיש למדיי, אחרי פגישת הפסיכיאטרית [+נוכחות הורים], עם המלצתה ל-21. חיכיתי זמן רב והרצתי סרטים רבים בראש עד שהגעתי לכאן.. טרם הפגישה יחד עם ההורים, פחדתי מאוד שהפסיכאטרית לא תשתכנע ותעדיף לזרוק אותי למים עם איזה פרופיל תלוי באוויר או הקלות שלא יעזרו כלל... אבל, כל הלחצים התפוגגו אחרי השיחה הזאת. התברר לי שהפסיכיארטית פשוט מקסימה. מדהימה. העימות בין ההורים לביני היה די נחוץ וקצת מעיק בשבילי אבל היא ידעה לסובב הכל בשביל שאני ארגיש טוב, רק אמרה את הדברים שירגיעו אותי ויצאה להגנתי.. ויותר מכל- הבינה את המצב שלי בצורה מדוייקת, התמזל מזלי ליפול על מישהי מדהימה. בכל מקרה.. אחרי שכבר התחלתי להלחץ בגלל ההורים שלפתע יסרבו לכל העניין והכל ייפתר בכדורים שאני עדיין מסרבת לקחת, היא פנתה לפיתרון האחרון ביותר- ה21. כמובן, אחרי שיחה מעמיקה של להכיר אותי, מי הייתי לפני הגיוס, מה אני וכו, היא אמרה הרבה שאני מלאת תבונה, וחכמה, ומתנסחת יפה לגילי וכל זה, ושאני ילדה טובה. המסקנה היתה שאחרי הכל עדיף שאני אצא, אטפל בעצמי, ואולי אפנה לשירות לאומי, אבל! הפסיכיאטרית אמרה שדווקא כי עברתי שנה, עדיף לי לעבוד וללמוד, כך ששנה בצבא מזל שעשיתי [אגב, אני בכלל אקבל מענק ופיקדון כלשהם?]. הלכתי לקבוע תור לועדה רפואית השבוע, ונראה מה יהיה אחרי. אתם עדיין חושבים שמדובר בחותמת גומי בלבד? /: ומה הפרצדורה אחרי הועדה? טופס טיולים ושחרור בבקו"ם? הייתי נורא מבולבלת היום ורק טורטרתי ממקום למקום ועוד שכחתי את טפסי ההמלצה אצל הפסיכיאטרית אבל אני אקח השבוע לפני הועדה... אז זהו זה, זה הסוף. אני נושמת אפילו יותר טוב מאז הגימלים הנפשיים ולא מרגישה משתמטת כי אחרי הכל- תרמתי לצבא את השנה למרות כל הדכאונות. נתתי את שלי אבל כמו שהיא אמרה- אני כמו חתול שנזרק החוצה ואוכלים אותו. יהיה בסדר אני מקווה. אני רוצה לעשות משהו עם החיים שלי ולא לשבת בבית, חייבת להיות עסוקה במשהו אחרת באמת באמת יהיה רע... אני מאוד מקווה שהמצב ישתפר ואני אצא מזה. ההתלבטות שלי- שירות לאומי של שנה על אף השנה בצבא, או פשוט להתחיל לעבוד? ההורים מעדיפים את האופציה השניה, והיא גם הגיונית בהתחשב שעברתי שנה בצה"ל וזה נחשב שאני חיילת משוחררת [עוד קצת]. אשמח לשמוע דעות נוספות.. תודה על ההקשבה ועל העזרה לאורך כל הטיפול
לא יודעת למה בעצם אני באה לעדכן אתכם אבל אולי זאת נחמת רבים. בכל מקרה, ההודעות הקודמות שלי היו נורא לחוצות בגלל העומד לבוא, המתח של מה יכול להיות ואם בכלל ישחררו אותי. אז היום אני כבר אחרי יום מתיש למדיי, אחרי פגישת הפסיכיאטרית [+נוכחות הורים], עם המלצתה ל-21. חיכיתי זמן רב והרצתי סרטים רבים בראש עד שהגעתי לכאן.. טרם הפגישה יחד עם ההורים, פחדתי מאוד שהפסיכאטרית לא תשתכנע ותעדיף לזרוק אותי למים עם איזה פרופיל תלוי באוויר או הקלות שלא יעזרו כלל... אבל, כל הלחצים התפוגגו אחרי השיחה הזאת. התברר לי שהפסיכיארטית פשוט מקסימה. מדהימה. העימות בין ההורים לביני היה די נחוץ וקצת מעיק בשבילי אבל היא ידעה לסובב הכל בשביל שאני ארגיש טוב, רק אמרה את הדברים שירגיעו אותי ויצאה להגנתי.. ויותר מכל- הבינה את המצב שלי בצורה מדוייקת, התמזל מזלי ליפול על מישהי מדהימה. בכל מקרה.. אחרי שכבר התחלתי להלחץ בגלל ההורים שלפתע יסרבו לכל העניין והכל ייפתר בכדורים שאני עדיין מסרבת לקחת, היא פנתה לפיתרון האחרון ביותר- ה21. כמובן, אחרי שיחה מעמיקה של להכיר אותי, מי הייתי לפני הגיוס, מה אני וכו, היא אמרה הרבה שאני מלאת תבונה, וחכמה, ומתנסחת יפה לגילי וכל זה, ושאני ילדה טובה. המסקנה היתה שאחרי הכל עדיף שאני אצא, אטפל בעצמי, ואולי אפנה לשירות לאומי, אבל! הפסיכיאטרית אמרה שדווקא כי עברתי שנה, עדיף לי לעבוד וללמוד, כך ששנה בצבא מזל שעשיתי [אגב, אני בכלל אקבל מענק ופיקדון כלשהם?]. הלכתי לקבוע תור לועדה רפואית השבוע, ונראה מה יהיה אחרי. אתם עדיין חושבים שמדובר בחותמת גומי בלבד? /: ומה הפרצדורה אחרי הועדה? טופס טיולים ושחרור בבקו"ם? הייתי נורא מבולבלת היום ורק טורטרתי ממקום למקום ועוד שכחתי את טפסי ההמלצה אצל הפסיכיאטרית אבל אני אקח השבוע לפני הועדה... אז זהו זה, זה הסוף. אני נושמת אפילו יותר טוב מאז הגימלים הנפשיים ולא מרגישה משתמטת כי אחרי הכל- תרמתי לצבא את השנה למרות כל הדכאונות. נתתי את שלי אבל כמו שהיא אמרה- אני כמו חתול שנזרק החוצה ואוכלים אותו. יהיה בסדר אני מקווה. אני רוצה לעשות משהו עם החיים שלי ולא לשבת בבית, חייבת להיות עסוקה במשהו אחרת באמת באמת יהיה רע... אני מאוד מקווה שהמצב ישתפר ואני אצא מזה. ההתלבטות שלי- שירות לאומי של שנה על אף השנה בצבא, או פשוט להתחיל לעבוד? ההורים מעדיפים את האופציה השניה, והיא גם הגיונית בהתחשב שעברתי שנה בצה"ל וזה נחשב שאני חיילת משוחררת [עוד קצת]. אשמח לשמוע דעות נוספות.. תודה על ההקשבה ועל העזרה לאורך כל הטיפול
