הגעתי היום למסקנה...
כמו כל יום שישי,גם היום לא עשיתי משהו משמעותי...חברה שלי הייתה חולה,אז לא הלכנו לשומקום...ישבנו שם ושיעשענו את עצמנו...וגם אם היא לא הייתה חולה זה בטח מה שהיינו עושות...מקסימום היינו יוצאות לסרט.... ועכשיו צוש או כל אחד מכם יצחק עליי,שאין לי חיים.....ואני לא מכחישה!כל כך משעמם פה!!!! (אנא שימו לב בין חסרת חיים לחסרת חברים...) אבל מה הנקודה?שזאת לא אשמתי...תתפלאו,אבל חוג החברים שלי דווקא נרחב מאד....אז מה מונע ממני שיהיו לי חיים? אז זהו,זה הכל נסיבות... נתחיל בזה שאני גרה באשקלון!אשקלון!!!!!!!אפילו מקומות בילוי טובים למבוגרים יותר אין פה.....אז בטח שלא לצעירים.... אבל מה שיותר חשוב....זה הגיל.... בגיל שלי,אין לא לי ולא לאף אחת מהחברות רכב...ככה שאין איך לצאת מאשקלון...מדי פעם מוצאים איזה טרמפ עם אלוהים יודע מי...אבל רוב ימי שישי-אנחנו חסרות מעש לחלוטין...וגם אם איכשהו אנחנו נגיע לת``א,או לכל מקום אחר שיש בו מה לעשות,לאן בדיוק יכניסו אותנו?חבורת בנות צעירות בנות שבע עשרה.... ככה שעתידי קבוע מראש....אין לי ברירה...העיקר שיש לי את החברות.... וככה גם יוצא שכל החיים שלנו אנחנו דבוקות אחת בתחת של השניה...כי אין לנו לאן ללכת,ואין לנו מה לעשות... אז אנחנו מתאספות,מכינות קפה,ומדברות ומדברות ומדברות.... אין פיתרון אחר..... אז עד שאני אהיה בת שמונה עשרה(ויש עוד זמן...)אני מכריזה על עצמי בצער כעל חסרת חיים.... וכולכם מוזמנים לרחם עלי..... שניקו חסרת החיים....
כמו כל יום שישי,גם היום לא עשיתי משהו משמעותי...חברה שלי הייתה חולה,אז לא הלכנו לשומקום...ישבנו שם ושיעשענו את עצמנו...וגם אם היא לא הייתה חולה זה בטח מה שהיינו עושות...מקסימום היינו יוצאות לסרט.... ועכשיו צוש או כל אחד מכם יצחק עליי,שאין לי חיים.....ואני לא מכחישה!כל כך משעמם פה!!!! (אנא שימו לב בין חסרת חיים לחסרת חברים...) אבל מה הנקודה?שזאת לא אשמתי...תתפלאו,אבל חוג החברים שלי דווקא נרחב מאד....אז מה מונע ממני שיהיו לי חיים? אז זהו,זה הכל נסיבות... נתחיל בזה שאני גרה באשקלון!אשקלון!!!!!!!אפילו מקומות בילוי טובים למבוגרים יותר אין פה.....אז בטח שלא לצעירים.... אבל מה שיותר חשוב....זה הגיל.... בגיל שלי,אין לא לי ולא לאף אחת מהחברות רכב...ככה שאין איך לצאת מאשקלון...מדי פעם מוצאים איזה טרמפ עם אלוהים יודע מי...אבל רוב ימי שישי-אנחנו חסרות מעש לחלוטין...וגם אם איכשהו אנחנו נגיע לת``א,או לכל מקום אחר שיש בו מה לעשות,לאן בדיוק יכניסו אותנו?חבורת בנות צעירות בנות שבע עשרה.... ככה שעתידי קבוע מראש....אין לי ברירה...העיקר שיש לי את החברות.... וככה גם יוצא שכל החיים שלנו אנחנו דבוקות אחת בתחת של השניה...כי אין לנו לאן ללכת,ואין לנו מה לעשות... אז אנחנו מתאספות,מכינות קפה,ומדברות ומדברות ומדברות.... אין פיתרון אחר..... אז עד שאני אהיה בת שמונה עשרה(ויש עוד זמן...)אני מכריזה על עצמי בצער כעל חסרת חיים.... וכולכם מוזמנים לרחם עלי..... שניקו חסרת החיים....