הגיע תורי...

dify

New member
אל תתחילי מאמא שלו בכלל,

תתחילי מענייני החתונה, אתם מתכננים לעבור לגור יחד אחרי החתונה? תתחילי משאלות פרקטיות- מה אתם מתכננים לעשות? איפה תגורו? כיצד תממנו את עצמכם? כמה יעלה לכם החיים היומיומיים? האם אתם חושבים לקנות דירה וכד'... אלו נושאים שאתם חייבים לדבר עליהם, אלו נושאים שבלב זוגיות בריאה, הרבה יותר חשובים מאשר חתונה כן או לא, הרי זה הבן אדם שאת הולכת לחלוק איתו את חייך, כל החלטה גדולה של חייך תהיה איתו, את חייבת להרגיש נוח לדבר איתו על זה. אז אולי עד עכשיו לא דיברתם על זה, אז הגיע הזמן להתחיל. פעם ראשונה יהיה לך קשה אבל לאט לאט זה ירגיש טיבעי ביותר וכך צריך להיות, זוג עם חיבור אמיתי לא צריך להרגיש מבוכה לדבר על החלטות כלכליות מהותיות, הצד הכלכלי הוא חלק מהגדרת הזוגיות, זוגיות טובה עוסקת גם בבנית עתיד כלכלי משותף. יש סיכוי סביר שתוך כדי השיחה על עתיד כלכלי את תגידי משהו על אמא שלו, אני בהחלט הייתי מצפה ממנו להבנה ואמפטיה לרגשות שלך לגבי הכספים שהיא מקבלת ממנו. נכון שזו אמא שלו, ואם היא היתה זקוקה לכספים כי היא חולה למשל אז הייתי מצפה ממך להיות אמפטית אליו, אבל המצב כרגע זה שהכספים שהוא נותן לה אוכלים אותך, גורמים לך להרבה תסכול. התסכול הזה לא נעלם כי את לא מדברת אלא רק מצטברים ומצטברים ומצטברים. אם לא תדברי על זה עכשיו ברגוע, זה יתפוצץ יום אחד בענק... אז תשלטי על המצב כשאת עוד יכולה, תני לו להבין אותך. תבואי, תדברי על עתידכם, על התוכניות לעבור לגור יחד, לאחד חשבונות, לממן לימודים או לקנות דירה. תדברי על תקציבים לעניינים השונים ועל הערכות של עלויות. וכן, תוך כדי יתכן שהוא או את תעלו את העניין שלמען העתיד שלכם צריך לחסוך כמה שיותר ולכן צריך להפריד בין העניינים הכלכליים שלכם לאלו של אמא שלו, שאת מאד מבינה שהוא אוהב אותה ואיכפת לו, אבל את לא רואה איך תוכלו לבנות עתיד כשאתם מממנים עוד עסק מהצד. תנסי.. את חייבת לדבר איתו.. את לא יכול להתחתן עם מישהו שאת לא מרגישה מספיק בטוחה לדבר איתו... ואם את מרגישה ששיחה איתו תביא אותו להגיד שזה או את או אמא שלו, אז אולי יש סיבה אמיתית לחשש שלך. את חושבת שיש סיכוי שהוא יגיד: "אני מעדיף לעזור לאמא שלי בכל מצב, אפילו אם זה יהיה על חשבון העתיד שלנו, גם אם זה אומר שלא נקנה דירה ונחיה בצניעות רבה מאד, העיקר שאני תמיד אוכל לעזור לכל בקשה של אמא שלי"? כי אם כן, אז עדיף שתשמעי את זה עכשיו ותדעי עכשיו שלשם את הולכת, ושאלו יהיו חייך. וחתונה לא תשנה דבר... עכשיו השאלה היא האם את מוכנה לברר איתו באמת מה עמדתו וכמה את מוכנה להתפשר לכל החיים...
 
את לא צריכה לראות את זה כאולטימטום

וזה לא- או את או אמא שלו. זו סיטואציה אחרת לגמרי. אני הייתי מתחילה מהחיובי - הינה, אתם מתכננים עכשיו חתונה - שהמשמעות היא שאתם הופכים לתא משפחתי אחד שיורכב ממנו ומימך. בעקבות החתונה, הצרכים שלכם יגדלו - כי תרצו לחסוך לדירה, לגדל ילדים וכו'. חשוב להבין שמה שלא תחסכו עכשיו, יהיה לכם קשה פי 10 ופי 20 לחסוך כשתגדלו ילדים. סביר להניח שגם כשיהיו לכם ילדים, אמא שלו תצטרך עזרה. חשוב שתסבירי לו שגבולות מציבים גם מאהבה. הוא יכול לומר לה- "אמא, אנחנו מתחתנים, מקימים עכשיו תא משפחתי חדש וצריכים את הכסף. לא נוכל לעזור לך יותר כספית. אני אומר לך את זה מראש כדי שתיערכי לזה...". היא בהתחלה לא תחשוב שהוא רציני, היא תנסה לבחון אותו, אבל אם הוא יהיה איתן בהחלטה שלו היא פשוט תלמד לחיות ממה שיש לה. ותאמיני לי, לפי איך שאת מתארת אותה, היא לא תרעב. היא תסתדר. עובדה שבמשך שנה הוא לא נתן לה כסף והיא הסתדרה (זה אומר שהיא יכולה להסתדר בלי כל המותרות האלו, כשמבינים שאין ברירה- אז מוותרים על מותרות). אני למדתי דבר אחד- אין לא יכול, יש לא רוצה. רוב הדברים בחיים הם בשליטתנו בצורה כזו או אחרת. אגב, את יכולה להגיד לו שהינה - הוא הפסיק לתת לאמא שלו כסף במשך שנה והיא הסתדרה בלעדיו. המשמעות היא שהיא יכולה להתסדר לבד ולחיות לא רע בכלל ממה שהיא מרוויחה. תסבירי לו שככל שיש יותר הכנסה- ככה ההוצאות גדלות. כשיש פחות כסף בן אדם מתכנן את עצמו בהתאם. הוא גם יכול להגיד לה- "אמא, אני יודע שאת יכולה להסתדר גם בלי העזרה הכספית שלי..."
 
התגובה שלך חכמה ושקולה

אני חושבת שנתת כאן כמה עצות מצוינות ואני מאד מסכימה עם מה שכתבת.
 
כיוונים

כי הרי לא אשים מילים בפיך, נכון? אני לא מכירה אותך, ולא אותו, ולכן זה רק כיוון כללי. מה שאני אומרת הוא, שהבעיה היא לא כסף. הכסף הוא תסמין. ארוסך עדיין רואה באמא שלו את המחוייבות העיקרית שלו, את הגרעין המשפחתי שלו. זה שינוי ענק, ולא תמיד הוא פשוט, שהוא עכשיו מקים גרעין חדש, איתך. אמא שלו, כמו גם ההורים שלך, הופכים - במידה מסויימת - למשפחה מורחבת. החלטות שמשפיעות על שניכם, צריכות להתקבל ביחד. אתם צריכים להיות בעמדה אחת, שמוסכמת על שניכם, מולה. הנאמנות הראשונה, צריכה להיות אליך. זה הכיוון שבו הייתי הולכת, בעיקרון, ולא הכסף בלבד. כי זה רק תסמין, מחר הוא יסכים איתה על ליל סדר בלי להתייעץ, מחרתיים הוא ילך איתה בדיונים לגבי הילדים ולא איתך, וכו'. אגב, הייתי פותחת בהתנצלות על כך שצרחתי... ואז מובילה לשיחה רגועה, בוגרת, עקרונית. עוד דבר, שהייתי חותרת אליו - הוא בן הזוג שלך, הוא לא צריך להתבייש ממך בכלום, את אמורה להיות המקום הכי מכיל שלו... ולהפך, כמובן! בסופה, אפשר להגיע לתסמין הנוכחי - כסף - ולהגיע להסכמה איפה עובר הגבול בין לעזור לאמא, שזה בהחלט ראוי בעיני, לבין לשלם לה מותרות כשאתם נחנקים... תגיעו להסכמה, אני בטוחה
 

Nightmare18

New member
את כל כך צודקת ....

אני מסכימה עם כל מילה שלך ... אני באמת צריכה למצוא דרך לשבת ולדבר איתו , כנראה אעשה את זה השבוע... נראה מה יצא מזה... תודה רבה לך ולכל הבנות שייעצתן לי... אני עכשיו כולי בפחדים , מקודם הייתי מבוהלת אבל עכשיו אני כמעט בהיסטריה יכול להיות אפילו שעשיתי טעות שכתבתי פה כי עכשיו אולי אני אפילו מגזימה... פתאום אני קולטת שיש לי בעיה ולא פתרתי אותה אלא הלכתי במקום זה לקבוע מקום באולם... בכל אופן אני צריכה לשבת ולדבר איתו אולי הוא ירגיע אותי ... ואולי לא...
 
יהיה בסדר

אם תשבי ותדברי איתו ותפתרו את הדברים כמו אנשים בוגרים אז יהיה בסדר. וביוחד, יהיה בסדר בהמשך כי תתאמו ציפיות ולא יהיו הפתעות (אני מקוה) סליחה אם לא רצית את תגובתי.
 

Nightmare18

New member
תודה

מחר הוא בא אליי אז אוכל לדבר איתו אני לא יודעת למה לצפות אני מקווה שיהיה בסדר... אני מתה מפחד.
 
את עומדת להתחתן איתו

את צריכה להרגיש בטוחה לדבר איתו. אל תתלונני בפניו, תדברי איתו.תשאלי,תעני,תתדייני (מלשון דיון). אם את נמאת במצב שבו את פוחדת משיחה איתו תגידי לו את זה.כי זה מצב ממש לא אידיאלי בין בני זוג - לפחד לדבר אחד עם השני. כמו שכתבת בעצמך בזוגיות עולות בעיות וצריך למצוא דרך לפתור אותן.
 
זה הזמן להתחיל בתקשורת פתוחה ביניכם

זה שאת כל כך פוחדת לדבר איתו אומר שיש לכם עוד המון המון על מה לעבוד בתחום הזה. כנראה שעד עכשיו תקשרתם רק בנושאים "נעימים" כמו לאן יוצאים לבלות, איפה תהיה החתונה ואיזה כייף לכם ביחד... אז קודם כל ברוכה הבאה לחיים האמיתיים פה מדברים עם בן הזוג על מה שקשה, מה שמפריע, מה שלא מגניב בכלל ומנסים לגשר על פערים ולפתור בעיות. זה מאתגר, זה לא תמיד פשוט אבל זה גם כייף. אני מציעה לך פשוט להראות לו את השירשור הזה, לתת לו לקרוא את מה שכתבת לנו (וגם את התגובות), כי כתבת דברים אמיתיים וכנים, דברים שהוא צריך לדעת כדי שתוכלו להמשיך הלאה ולסלק מהדרך טינה ורגשות רעים.
 

restart2

New member
פרשנות והנחות

היי מנחה אותך המשפטים הבאים- "לפתוח חשבון משותף ואני מוצאת שזה מיותר לעשות את זה כי אנחנו מתחתנים רק בעוד חצי שנה ואני לא צריכה את הבאלגן הזה עכשיו... למה באלגן? "אני יודעת שבן זוגי שונא את המצב וניסה להילחם בו והצליח (בערך.." ואני יודעת שהוא ישבר בסוף ויתרחק ממנה כמו שקרה לפני חצי שנה... אני לא יכולה לבוא ולדרוש ממנה לרדת לו מהגב מהסיבה ..." חשבת שיתכן ואת טועה. יתכן שאחרי החתונה המצב יסלים חלילה? או שמא- היום את לא אומרת ולא עושה אחרי החתונה יהיה קשה יותר? החבר זקוק לכלים והבנות איך לצור גבולות ברורים ובהירים עם אימו. מהי אחריות אישית ומהי מחויבות.. ומהו העתיד הזוגי שלכם במה הוא כרוך.. עלייך להבין ה י ו ם את בן זוגך. אם היום את מניחה מחר עלול להיות לך מאתגר ואף מסובך מאי פעם. לא ממליצה לך להשבר אלא לדעת לתקשר ולהבין עובדית ובהיר מה היום ומה מחר. בהצלחה אירית
 

Nightmare18

New member
לפני חצי שנה

הוא עשה לה גבולות ברורים והוא הפסיק לגמרי לשלם לה ואני רואה שהיא ביקשה עכשיו עוד... אוף :(
 
למה לא להתחיל לחסוך בחשבון משותף לחתונה

כבר עכשיו? חתונה זה בלאגן, נישואים זה בלאגן, החיים זה בכלל בלאגן גדול - התשובה "לא בא לי להיכנס לבלאן הזה עכשיו" היא תשובה ילדותית ומתחמקת. חמודה, נתנו ל פה הרבה עצות טובות ואת את כולן פוטרת ב"לא מתאים", נראה לי שמה שמתאים לך זה שיקרה הוקוס פוקוס והבעיה תעלם בלי שתצטרכי לעשות כלום. זה לא יקרה, אגב, גם אם תעשי משהו, לא בטוח שהבעיה תעלם, יכול להיות שהיא דווקא תצוף על פני השטח ותהיה עוד יותר בולטת - ובכל זאת זה עדיף מהתעלמות. בעניין אחד את צודקת - אין מה לדבר עם החבר של אלא אם כן את מביאה איתך רעיונות קונקרטיים (כמו חיסכון משותף). לקדוח לו בראש זה להיות כמו אמא שלו (ואת זה את לא רוצה, נכון?)
 
הייתי בדיוק במצבך לפני 20 שנה

ההורים של בעלי היו בזבזנים מאד, וכל הזמן היו מבקשים מאיתנו כסף . לנו לא היתה דירה ולא היה אוטו. שנינו למדנו ועבדנו . תמיד היה לנו כסף כי ידענו לא לבזבז. כשהתחילו הבקשות לכספים בעלי לא ידע מה לעשות , זה ההורים שלו והוא הרגיש מאד לא בנוח לא לתת במיוחד שהיה לנו כסף בחשבון. מצד שני רצינו לקנות דירה , לקנות רכב להתחיל חיי משפחה בלי לפרנס הורים בזבזנים. ההורים אמרו שהם צריכים את הכסף לטיפול שיניים - אי אפשר היה להגיד לא. הוא נתן להם את הכסף , אמרתי לו שיגיד שהכסף מגיע ממני - שלקחתי הלוואת סטודנטים ושאני מחזירה את ההלואה והם צריכים להפקיד לי כסף כל חודש לחשבון שלי . אמרתי שאני רוצה הוראת קבע שזה לא יהיה תלוי ברצון שלהם כן או לא להחזיר. הכסף הוחזר לי , לא לו. אחרי שנה הם החזירו את ההלואה, היו לנו כמה חודשי שקט ושוב הגיעו הטלפונים שהם צריכים כסף , המינוס הורג אותם . (גם כאן האמא כל הזמן עושה בניית ציפורניים , פאן פעם בשבוע , המקרר מפוצץ בסטיקים ובאוכל יקר) הפעם כבר לא הסכמתי , הבנתי שיש כאן בעיה. אמרתי לו שהוא צריך לבחור . הוא בחר בי . התחתנו , מדי פעם יש בקשות לכספים , אני פשוט לא מסכימה. הם אנשים מבוגרים יש להם הכנסה צנועה אך בהחלט יכולה להספיק לחיים צנועים. אם הם רוצים פינוקים לא על חשבוני ולא על חשבון ילדי. לחתונה לא קיבלנו כלום , כלום. הכסף שאני מרוויחה נועד ללימודים האקדמיים של ילדי (יש לנו שלושה ילדים ) ולא לבזבזנות של הוריו. אני יצאתי הרעה שלא מוכנה לעזור , הם יודעים שזו אני שלא מסכימה לתת להם כספים , אבל לא מטריד אותי להיות הרעה, בכלל.
 
עוד משהו - דברים כאלה צריך לסכם לפני החתונה

ולא אחרי. אם הוא נותן לפני החתונה זה לא יפסק תהיי בטוחה.
 

Nightmare18

New member
הסיפור שלך דומה לשלי בול

למזל את היית אסרטיבית על ההתחלה ואני הייתי כמו סמרוטוט וזה מה שקרה בסוף.... אני מתכוונת היום בערב לשבת לדבר איתו אני קצת מפחדת אני לא יודעת ממה להתחיל מפחדת שוב להשמע רודפת בצע... אבל אני אנסה ... אם יש למישהו טיפים נוספים, דברים שלא אשכח להגיד אני אשמח לשמוע...
 
אם תשני את הגישה יהיה יותר קל. רודפת בצע

זה אם היית רוצה את הכסף של אמא שלו. את לא רודפת בצע לחלוטין. את בחורה רגילה שלא רוצה לסחוב כל החיים את אמא שלו על הגב. זו זכותך המלאה. עצתי לך לסגור כל אגורה שאתם מרוויחים בתוכנית חיסכון , להפוך את הכסף לכסף שאי אפשר לגעת בו . לספר לה שסגרתם תוכנית ומטרתכם לקנות דירה. בשיחה עם בן זוגך את חייבת להעמיד לו גבולות , אם תתני למצב להמשך חייך יהיו גהנום , לא תגיעי לכלום בחיים.
 
כמה תובנות

1. קודם כל, עצם העובדה שבן זוגך לא מוכן ללכת לטיפול זוגי / משפחתי זו בעיה בפני עצמה. זה אומר שהוא לא מכיר בקושי שלו מול אימו. טיפול זוגי יכול לסייע לו להקנות לאמא שלו גבולות. יחסים בריאים בין הורה וילד הם, בין השאר, יחסים, אשר במסגרתם, במשך השנים וככל שהילד גדל, כל צד לומד להיות עצמאי. הילד לומד להסתדר בלי עזרת הוריו וההורה לומד להסתדר בלי הילד שלו ומפנים את העובדה שהילד שלו הוא אדם בוגר, נפרד ועצמאי. נשמע, לפי תיאור המצב מנקודת הראות שלך, שנוצרו כאן יחסים תלותיים. התלות היא משני הכיוונים - גם מכיוונה של האמא וגם מכיוונו של בן זוגך. ובמה הכוונה, האמא תלויה בבנה בגלל שהוא נותן לה כסף. היא מבזבזת את הכסף הזה בגלל שהיא יודעת שאם היא תבוא אליו ותבקש עוד היא תקבל. הבן מאפשר את המצב הזה, בכך שהוא מספק לאמא עוד ועוד כסף ועל הדרך גם תלותי בה במובן זה שהוא זקוק לאישור שלה ולאהבה שלה- והוא חושש שהאישור שלה והאהבה שלה תלויים בכסף שהוא יתן לה. הקושי של הבן להציג גבולות לאמא שלו מבטא תלות מסוימת - הוא זקוק לה ולאישור שלה. בן זוגך צריך להבין שכל עוד הוא נותן לה כסף הוא מזין את המצב הלא בריא הזה. כל עוד בן זוגך ימשיך לתת לאמא שלו כסף, היא תמשיך לבקש ממנו כסף וכך הלאה וכך הלאה. גם אם בן זוגך יעזוב את הבית, הוא לא יוכל לעמוד בפני ההפצרות של אמא שלו לתת לו כסף. 2. אולי כרגע הכסף של בן זוגך הוא "עניין שלו", אבל בעוד כמה חודשים, הכסף יהיה משותף וזה יהיה גם עניין שלך. כאן מתחילות הבעיות. אם תפתחו שני חשבונות נפרדים - וחשבון אחד להוצאות הבית, את לא תהיי בשליטה על כמה כסף הוא נותן לאמא שלו - כשהכסף הזה יכול לשמש לך ולילדיך. לו יהיה לו כסף גם לדאוג להוצאות הבית וגם לתת לאמא שלו - וככה תהיו במצב בו כל כלכלת הבית תהיה על כתפייך והכסף שלו יתאדה. בעיה נוספת שעשויה לעלות היא סיוע מההורים שלך. למשל, מצב מאד סביר הוא מצב בו ההורים שלך יתנו לכם כסף כמתנה לחתונה. אחרי שתכסו את הוצאות החתונה ישאר לכם כסף שהוא מתנות חתונה. אם אמא שלו תבוא ותבקש ממנו כסף ולא יהיה לו ממקור אחר לתת לה, הוא ירצה לקחת מהכסף של החתונה. את כמובן לא רוצה שתגיעו למצב כזה. גם מצב בו הוא נותן לאמא שלו כסף ואז לא נשאר לכם בשביל לסגור את החודש ואתם צריכים "לגעת" בכסף של החתונה הוא מצב בעייתי. לכן, אני חושבת שכדאי לך לחשוב ברצינות על הסכם ממון. במסגרת הסכם הממון תוכלו לקבוע ביחד כמה כללים משותפים להתנהלות הכלכלית העתידית שלכם: א. תוכלו לקבוע ש-50% מהכסף שאתם מקבלים לחתונה שייך לך ורק לך - ואסור לגעת בו. ב. תוכלו לקבוע שבמידה וההורים שלך עוזרים לכם עם הדירה בעתיד - חלק מן הדירה נרשם על שמם (ממה שכתבת, אני מניחה שזה אומר שאת סומכת על ההורים שלך, אם החלק היחסי של הדירה שבו ההורים שלך עזרו לכם ירשם על שמם, זה ימנע מבן הזוג שלך למשכן את הדירה העתידית בשביל לעזור לאמא שלו). ג.הגבלת סיוע לבן משפחה. בין אם אתם מגבילים את הסיוע בסכומים ובין אם אתם מתנים את הסיוע בהסכמה שלך - צריך להיות ברור שההחלטה לסייע לבני משפחה היא החלטה משותפת - שגם את צריכה להסכים. את גם יכולה לקבוע בהסכם ממון שהחל ממועד החתונה- אין יותר סיוע לאמא שלו אלא בתנאים שתקבעו מראש. אגב, חשוב לקבוע בהסכם שסכום הסיוע לבני משפחה יורד ככל שיש לכם יותר ילדים וכו'. ד. נטילת הלוואות על ידי כל אחד מבני הזוג- מאד חשוב! לקבוע מגבלות על איך נוטלים הלוואותוכו'. אלו סתם נקודות שחשבתי עליהן. יש עוד המון. חשוב להיפגש עם עו"ד ולהייעץ. לדעתי, הסכם כזה יכול למנוע המון חיכוכים בעתיד- אבל הוא לא פתרון קסם. רק החלטה אקטיבית של בן זוגך שדי - כאן עובר הגבול - היא זו שתשנה משהו. 3. בן זוגך צריך להבין שההחלטה האם לסייע לאמא שלו כלכלית הופכת להיות החלטה משותפת ברגע שאתם נשואים. הוא אחראי כלפיך - הוא לא יכול עכשיו להגיד - טוב אני לוקח את הכסף ויהי מה. לדעתי, את כאן במצב בעייתי. אם בן זוגך לא יתייעץ איתך אם לתת לאמא שלו כסף או לא - כשזה משליך עליך ישירות - יש כאן בעיה. אני אתן דוגמא אישית, יש לי אח בכור שהוא הבן של אבא שלי מנישואים קודמים. לאורך השנים, הוא קיבל עזרה כספית מההורים שלי (העזרה הרגילה שעוזרים לבן - כסף לדירה, חתונה וכו'). ברור שההחלטה לעזור לו הייתה החלטה משותפת של ההורים שלי - איך לעזור ובכמה והיה ברור שהכסף הוא משניהם וששניהם מקבלים את ההחלטה ביחד. ובקיצור, אסור לכם להגיע למצב שבו בן זוגך עוזר לאמא שלו ואת לא שותפה להחלטה. 4. אולי אני קצת קשה, אבל אני חושבת שאם לא מציבים גבולות למצבים האלה, הם רק מחמירים. אמא שלו לא תפסיק להצטרך כסף אם הוא לא יפסיק לתת לה אותו. ואם הוא יפסיק לתת לאמא שלו כסף - הוא במובן מסוים יעזור לה- כי היא תלמד להתנהל כלכלית בצורה נכונה יותר. אם היא תדע שאין לה את הבן שלה לבקש ממנו כסף, היד שלה תהיה יותר כבדה על ההדק. אני חושבת שזה מאד מאד חשוב.
 

Nightmare18

New member
משתפת

אני רוצה להגיד לכם שהכאב שיש בי עכשיו בלתי ניתן לתיאור... ידעתי שזה יקרה ... נהייתי הרודפת בצע.. צעקו עליי, העליבו אותי ועשו ממני החמדנית והאגואיסטית. שאלתי אותו אם זה יפסק והוא אמר שהוא לא טפיל... שהוא לא חי על חשבונם של אחרים... ומה שלא אמרתי לא עזר... אולי לא אמרתי את זה נכון... אולי לא הייתי צריכה להגיד בכלל.. רק רציתי לדעת אם זה יפסק... כנראה שלא... כנראה שאני אמשיך להיות הרעה בסיפור שמתעסקת רק בכסף ואמא שלו תמשיך "לממן" אותנו... ניסיתי להסביר שאני דואגת לעתיד שלנו , ניסיתי להסביר שחשוב לי יותר שיהיה לנו בית מאשר שאמא שלו תלך לקורס איפור אבל הוא לא האמין לי הוא חושב שאני מעליבה את אמא שלו ועושה ממנה מפלצת... חשבתי אפילו שאולי זה באמת ככה אבל הבנתי שלא. אין מצב, מעולם לא התעניינתי בכסף וגם עכשיו אני לא מתעניינת... אני רק רוצה עתיד קל יותר... לא בדירה מסריחה אלא בדירה חמודה... לא וילה רק חמודה... אבל לא יהיה לי בקצב הזה ... אמא שלי אומרת לי ששוב הייתי ישירה מידי וצריך להיות קצת תחמנית ולדעת איך לגשת ולהגיד ... כנראה שזה נכון....כי עובדה שבמקום שהוא יהיה בצד שלי הוא אנטי.. אני לא אתפלא אם הוא יבטל את החתונה ... תודה לכל המייעצים. מקווה שיהיה טוב...
 

Nightmare18

New member
אני חוששת כי אני חסרת בטחון בעצמי

וזה בעיה שיש לי כל החיים... תמיד יש לי חשש שיעזבו אותי על משהו שאמרתי
 
למעלה