אבל כל אלה שדיברתי אתם והם בנים יחידים מה זה לא אהבו את זה אני חושבת שמספר זוגי עדיף על אי זוגי תמיד הם הולכים בזוגות 1-3 2-4 כאשר היו לי 3 הבת השניה תמיד הרגישה מחוץ לעניינים כשנולדה הרביעית היא תמיד אמרה שזו הילדה שלה
אף אחד מהם לא מאושר ממצבו. ההורים עוד פחות מרוצים והיו נותנים הרבה מאוד בשביל לחזור אחורה ולעשות עוד ילד. אני חושבת שמאוד קשה לגדול כבן יחיד ועוד יותר קשה להיות בן בוגר יחיד להורים מבוגרים. גם להורים קשה כשכל הציפיות והדרישות מופנות כלפי ילד אחד. לאח של אבי בן יחיד שבחר לגור בחו"ל. מצב מאוד מאוד קשה לכל הצדדים.
פה בארה"ב יש הרבה כאלה. אם זה ההתייחסות עדיף שלכותב לא יהיו ילדים
. החוק בסין הוא בשל התרבות לא מבוקרת של האוכלוסיה. לא שאין לי בעייה מוסרית עם החוק, אבל היתה לו סיבה טובה. לגבי ילדים ומספר ילדים, מה רע עם זוג לא רוצה ילדים? או רוצים רק אחד? מצד שני מה רע אם רוצים עשרה ילדים ויכולים לטפל בהם? לי המספר המושלם הוא שניים, אבל זה איך שהמשפחה שלי עובדת (אם כי לפעמים עצוב לי שלבת אין אחות ולבן אין אח, אבל אם היו לי עוד מי היה אומר שהיה יוצא ככה).
זו נראה שזו התיחסות של רווקים לנושא ובסוף הוא כותב שהוא מחכה לבנו היקר וכל מספר של ילדים מקובל בתנאי שאתה מפרנס ומגדל ומחנך ומתיחס כפי שהילדים צריכים על חשבונך ולא על חשבון החברה
לא ידעתי איך לכתוב שזה ישמע לא נורא, ובגלל זה יש לי בעייה מוסרית. העניין הוא שבסין היתה ממש בעייה של התפוצצות האוכלוסיה והם היו חסרי אונים. לא היו מספיק משאבים. לדעתי החוק היה נחוץ בזמנו, והוא באמת עבד. היום לדור השלישי קל יותר להתמודד עם החוק ואפילו סינים שעזבו את סין ובאו לארה"ב נוטים להיות משפחות של ילד אחד (משום מה רוב החברות של הבת שלי הן סיניות). סין היא גם מדינת העולם השלישי היחידה עם גדילת אוכלוסיה שלילית ולא בעקבות איידס.
שעשו הסינים שאנחנו הכרנו מייד אחרי שהגיעו לארה"ב? נכון, עוד ילד. איכשהוא, בסביבה שבה גרנו, לכל הסינים היו שני ילדים. בשנה הראשונה, כשהילדים שלנו היו ב- ESL, כל האמהות של הילדים הסיניים בכיתות שלהם היו בהריון.