הגיע הזמן

הגיע הזמן

אני מנסה להבין האם כל הבחישה בחיים הדתיים וכל מה שמסביב לה לא מראה על איזה שהוא ניסיון להצדיק את עצמנו כל הזמן שאנו טובים יותר ונכון עשינו שעזבנו את המסגרת המוראה הזאת וכ"ו חבריה תנסו להנות ממה שיש לכם היום חבריה תנסו לשכוח מהעבר ולהתמקד בהווה ובעתיד חבריה די להתבכיינות חסרת הטעם הזאת חבריה תפסיקו להצדיק את מעשיכם, אתם בסדר גמור חבריה תפנו את הראש מהדתיים והדת, תתחברו למציאות ותחיו אותה חבריה תהפכו את הפורום למקום שכיף לחברה כמונו להתכתב בו אודה לכם מאד אם תכניסו תכנים על היכולות להתמודד עם החיים על מקומות בילוי מענינים שהייתם בו, תזמינו יוצאים לצאת איתכם תכירו יוצאים חדשים ותנו להם כוח להתגבר על המכשולים בתקופה הראשונה תארגנו דברים חדשים לטובת ולהנאת החברים בקיצור הבנתם מה אני רוצה, אם לא תביאו משפטים מהתנ"ך שישעשעו אותנו לילה טוב, חג שמח, ושנה טובה,
 
בעצם אתה אומר

שנמאס להתבחשש ושצריך ליפול חופשי כדי להגיע ליברליות ולהיכנס לריבוע הקסום.תקנו אותי אם טעיתי
 
רק לא להכנס לריבוע!

קסום ככל שיהיה. והאדם הוא תבנית נוף ילדותו. זה מה יש. וכנראה החיפוש אחר האישור ש``אני בסדר`` ימשך. אם כי הוא מגלה סימני דעיכה. בכלופן כשאני יוצאת באופן כוכך קיצוני נגד מה שחונכתי וחיה בניגוד גמור לצורת החיים שבה חיה משפחתי, נוח לי לדעת שאני לא לבד בסיפור. ‏
 

admor

New member
באמת הגיע הזמן

רגע אז לבקש ממך אישור על כל שירשור ומה שתאשר מותר? הגיע הזמן להבין שלא מה שמתאים לך מתאים לאחרים וההפך. זהו פורום פתוח ולכן אתה יכול לכתוב בו מה שמעניין אותך ואחרים יכולים לכתוב בו מה שמעניין אותם. גם אם זה לך נראה חסר טעם.
 

בן הצבי

New member
ואני בכלל מתגעגע ללייזר.

מתגעגע לימים הטובים של לייזר.. איפה לייזר בכלל?
 

בן הצבי

New member
איזה אנשים ישנים..

מה נשמע איתך? אני מדריך בבוכרים, כרגע אני בחופש עד אחרי שמח``ת.
 

soelistit

New member
הלו הלוווווווווו

עד כאן.....
כבר סגרנו שזה הייחוס הבלעדי שלי.......
 

estersh

New member
בליל יום כיפור

ניסיתי לעשות ערב בנות, כי ממליון סיבות נמאס לפעמים לבלות עם גברים. ההיענות היתה מעניינת מאוד, בסוף היינו רק שלוש בנות. היה כיף מאוד ודיברנו שיחת בנות כמו בנות, שתינו אלכוהול כמו בנות ונרדמנו ישר בתחילת הסרט כמו בנות. והיה מרגש נורא. ואפילו כשמתישהו במהלך הערב שלחתי הודעות לכל מיני גברים, אפילו שלא הייתי אמורה, והתאכזבתי מחוסר ההיענות שלהם- היה מרגש נורא. נו, החיים האלה עם הציפיות והאכזבות. מרגש מאוד. סליחה, נורא. ולמחרת רכבתי לים המלח, וכשהייתי בעיר היה מביך נורא לחשוב שמישו יכול לקשר אותי לכל ההמון הזה שרוכב רק יום אחד בשנה, אבל כל הדרך ניסיתי "לעבוד על מידת הגאווה" שלי (אתם יודעים שאפשר לספור על יד אחת את מספר הימים שלא רכבתי על אופניים בשנה האחרונה?) וזה היה מעניין נורא. עד שפתאום נכנסתי לתוך המנהרה ההיא שיוצאת ישר לתוך הכביש לים המלח , והייתי כמו תמיד מופתעת ממנו נורא, ואחר כך מרוגשת נורא מהמהירות המטורפת שצברתי, וגם מוטרדת לא נורא מהשמיניות בגלגלים שקרו לי מאז ששתי מכוניות כבר נכנסו בי מאחורה ובגלל זה האופניים רעדו נורא במהירות הזו, וצחקתי נורא מאושר כשלקח לי עשרות מטרים לבלום לפני כבש הבלימה כי רציתי לא נורא לבדוק מה קרה אחרי שהאופניים בערך עפו לי באויר כשהם טחנו נורא איזה אבן או משו, וגיחכתי נורא כשנזכרתי ששכחתי לחבוש את הכובע שתלוי לי על הכידון מתחת לעיניים ובגלל זה הייתי בטח שיכורה נורא מהרוח.. והיו עוד מליון דברים נוראים נורא. כשהשתעממתי נורא כל הרכיבה לאורך הים עד לחוף של דרגות ולא היה לי מוזיקה כי אין רדיו ביום כיפור, וזה נורא, אז עישנתי סיגריות תוך כדי רכיבה כל הדרך, ואיזה חמישה קילומטרים לפני הסוף, כשעצרתי כי הרוח לא נתנה לי להדליק את הסיגריה, אז ניידת משטרה עצרה אחרי לראות שאני בסדר, והם העלו אותי כבר עד החוף, וזה היה נחמד נורא מצידם, והשתעממתי נורא לבד בחוף, אז חיכיתי נורא לאוטובוס של אחרי יום כיפור שיגיע ואז שמחתי נורא שבחור אחד עצר בתחנה לראות אם אני בסדר, כי הייתי עייפה נורא ושמתי את הראש בין הברכיים וגם נשרפתי נורא והייתי אדומה, אז הוא חשב שאני במצב נורא. אז ניצלתי את ההזדמנות ודחפתי נורא את האופניים שלי למושב האחורי שלו והאוטו שלו קטן נורא, אז פירקתי את שני הגלגלים והתמקמתי לידו וכל הדרך היה מעניין נורא. הוא איש מוכשר נורא והוא הראה לי יצירות שלו והוא בכלל חזר מסוג של התבודדות יומכיפור שהוא עושה כל שנה בנחל בוקק.. ולמחרת הוא התקשר ולא הייתי מופתעת נורא, והיה לנו דייט כיפי נורא בעין כרם, אפילו שבמישור הרומנטי הוא לא עניין אותי נורא ולא חשבתי שארצה נורא לראות אותו שוב.. ... והיו עוד מליון דברים לא מעניינים במיוחד, למשל, אמא שלי התקשרה למחרת ושאלה איך היה הצום, וכרגיל במצבים כאלו, שיקרתי בצורה טבעית ולא מפורטת, רק תשובות הכרחיות לשאלות שלא היתה דרך אחרת לענות עליהן כך שהיא תהיה מרוצה. או כשהתעלמתי מכל השיחות של הסליחות והשנות הטובות וברכת האב שלפני יום כיפור ואמא שלי השאירה הודעה חנוקה נורא, והקול שלה גווע שם ככה, ונזכרתי איך נסעתי כל שנה אפילו לקבל ברכה מסבא שלי, והוא בכלל נפטר השנה, ואיזו הרגשה זו היתה יכולה להיות להרכין עכשיו את הראש שלי מול אבא שלי כשהוא עם הקיטל והכל טהור כל כך. ויצאו לי קצת דמעות טהורות כאלו לזכר הימים. ואז שכחתי אותם ואחר כך היתה מסיבת הבנות ההיא והיא היתה מרגשת נורא. טוב, רק רציתי לומר שהיומיום, שלא בצל הימים החרדים, הוא פרטי, קטן, לא קשור לכלום (גם כשהוא במקרה יוצא ביומכיפור), לא מובן ובלתי מרגש בכלל לשאר האנשים מלבדי. ועל הדקות הספורות שמשותפות בין כולנו, שבהן אני נזכרת/מתעמתת- אני מעדיפה לדלג כי הן כבר נמאסו עלי מלהתבחבש בהן. אז על מה בכלל אפשר לדבר פה בפורום?
 

rigoletto111

New member
../images/Emo24.gif תשמרי על עצמך

עדיף להאט קצת מאשר להגיע לבי"ח עם אגן שבור. מקווה שיילך לך טוב בדייט הבא עם הבחור הנ"ל! אם הוא באמת מיוחד, לפעמים מגלים שלמרות שאין משיכה מיידית יכולה לצאת מזה אהבה גדולה לשניכם
 

estersh

New member
ובכן

לא באמת הייתי חולקת את המידע הזה אם הוא היה עדיין אקטואלי. ותודה.
 

tzvitzi

New member
נורא חבל לי שהשתעממת בחוף דרגות

היתה לך אופציה חלופית הרבה יותר נחמדה בחוף.. חוצמזה את כותבת יפה ופשוט ואת צריכה לכתוב פה עוד,לפחות פעם בשבוע-סיכום שבועי של מעלליך
 

estersh

New member
היום שהיה, ספיישל בשבילך-

בהחלט חבל. אם כי הרכיבה היתה העיקר, ובסך הכל ביליתי בחוף הזה לפני פחות משלושה שבועות. (ואם לא הייתי עונה היום תשובה שלילית להצעה להצטרף לרכיבת סופ"ש לאילת על אופני טאנדם (אופניים לשניים) כזוג לעיוור עם עוד שני זוגות כאלו- אולי היה לי עוד משו מרתק לספר. בינתיים חיי נשארו בנאליים ומרגשים ברמה האישית בלבד: מפגש בלתי אמצעי עם צפרדע שזינקה לפנים שלי מתוך דלי של אכמנה כשהשתלטתי על השטח שלה, ציורי ורדים בצורת שריטות על כל הידיים שלי אחרי שסידרתי עשרות שיחי ענק כאלו בערוגה קטנטנה. ואני נשבעת- אם יומחד מישו יעלה בדעתו להעניק לי ורד במתנה, אשליך אותו לתוך הערוגה העמוסה. כנ"ל לגבי בוגונוויליות, קריסות, יוקות, דרצנות, לימונים, אספרגוסים ושאר שיחים ועצים קוצניים. אה, וגם היה נחש בין הרימונים, ועכברים בפרגולה ואמא חתולה שהאכילה את גוריה בתוך המטפסים בדגים שסחבה ממסעדה די רחוקה ועוד כהנה וכהנה פרטים יומיומיים חיים ושאינם. ובזאת מיציתי סיפורי לילה טוב לתקופה ארוכה מאוד)
 

אבזץ

New member
גננת, צריך עזרה בגידול עלים לתרופה

אומרים שמסוגל אפי' לפרנסה טובה. מי אמר שהכל חוקי? בברכה, המסטול ני"ו
 
למעלה