ציפה דריפה1
New member
הגיע הזמן להחליט
וההחלטה לא מגיעה.... בעלי, אמא שלי ואני נפגשנו לפני שבועיים עם ענת תל אורן. אמא שלי, המתנגדת הראשית וזו שהיה לי מאד קשה לקבל החלטה כזו בלי תמיכתה - הסירה את ההתנגדות וכעת לא מעודדת בעד אבל לחלוטין לא חושבת שזה טירוף או שגעון. בעלי - היה בעד לכל אורך הדרך. ועכשיו, נשאר לי להחליט..... אז למה כן ולמה לא? למה כן? כי אני לא מפחדת בכלל בכלל בכלל מללדת בבית ואני כן מפחדת פחד מוות מהרולטה בבי"ח. הספיקה לי הרופאה הרעה שתפרה אותי בלניאדו בשביל להבין את משמעויות הרולטה. כי נראה לי תענוג גדול לא לצאת מהבית, להתקלח במקלחת שלי, להכנס עם התינוקת ישירות למיטה שלי, בלי אף אחד ובלי הפרעות כי אני לא אצטרך לסוע לשום מקום כי נראה לי כיף. פשוט כיף. כי מה האלטרנטיבה? במרכז בתה"ש לא יקבלו אותי, בלניאדו אביגיל לא מקבלת לידות, לפזית לא התחברתי ואני לא יודעת למי ללכת - ולא רוצה ליפול על הרולטה. ובכלל - בלידה שעשויה להיות סופר מהירה (לידה ראשונה לקחה 5 שעות ברוטו) - לסוע ת"א לניאדו זה סוג של הימור. למה לא? כי אין בבית מספיק זרם מים ומים חמים - וזה מה שעשה לי את הלידה הקודמת. עד 10 דקות לפני הסוף הייתי עם זרם מים קבוע עלי - מים חזקים, רותחים, שאין אפשרות בבית להגיע למצב כזה כי זה ברדק נוראי בבית - לארגן את הבריכה, ואת הצינור, ואת הבלגן, ואת הילדה שתהיה
בת 1.10 כי "מה יגידו" לא צריך לעניין אותי בכלל אבל מעסיק אותי נורא. אין לי כוח להתמודד עם זה ואין לי כוח להתחיל לשמור סודות. לא בא לי להפוך להיות "המשוגעת". שיקול דבילי, לא רציונלי ולא בוגר - אבל שיקול שקיים אצלי. כי זו התעסקות. ענקית וגדולה - רופא ילודים הביתה, משרד הפנים, נקיון הבית, הצעקות שיטרידו אותי שישמעו. לא יותר פשוט לסוע ללניאדו ולהשאיר אצלם את הבלגן? איך מקבלים החלטה? איך מעבירים את זה משלב ההתלבטות לשלב הת'כלס? התחלתי היום שבוע 27. יש עוד איזה שבוע שבועיים שאפשר להתלבט אבל בגדול- הגיע הזמן לקבל החלטה....
וההחלטה לא מגיעה.... בעלי, אמא שלי ואני נפגשנו לפני שבועיים עם ענת תל אורן. אמא שלי, המתנגדת הראשית וזו שהיה לי מאד קשה לקבל החלטה כזו בלי תמיכתה - הסירה את ההתנגדות וכעת לא מעודדת בעד אבל לחלוטין לא חושבת שזה טירוף או שגעון. בעלי - היה בעד לכל אורך הדרך. ועכשיו, נשאר לי להחליט..... אז למה כן ולמה לא? למה כן? כי אני לא מפחדת בכלל בכלל בכלל מללדת בבית ואני כן מפחדת פחד מוות מהרולטה בבי"ח. הספיקה לי הרופאה הרעה שתפרה אותי בלניאדו בשביל להבין את משמעויות הרולטה. כי נראה לי תענוג גדול לא לצאת מהבית, להתקלח במקלחת שלי, להכנס עם התינוקת ישירות למיטה שלי, בלי אף אחד ובלי הפרעות כי אני לא אצטרך לסוע לשום מקום כי נראה לי כיף. פשוט כיף. כי מה האלטרנטיבה? במרכז בתה"ש לא יקבלו אותי, בלניאדו אביגיל לא מקבלת לידות, לפזית לא התחברתי ואני לא יודעת למי ללכת - ולא רוצה ליפול על הרולטה. ובכלל - בלידה שעשויה להיות סופר מהירה (לידה ראשונה לקחה 5 שעות ברוטו) - לסוע ת"א לניאדו זה סוג של הימור. למה לא? כי אין בבית מספיק זרם מים ומים חמים - וזה מה שעשה לי את הלידה הקודמת. עד 10 דקות לפני הסוף הייתי עם זרם מים קבוע עלי - מים חזקים, רותחים, שאין אפשרות בבית להגיע למצב כזה כי זה ברדק נוראי בבית - לארגן את הבריכה, ואת הצינור, ואת הבלגן, ואת הילדה שתהיה