הגיע הזמן להחליט

[ציפה דריפה1]

הגיע הזמן להחליט

וההחלטה לא מגיעה.... בעלי, אמא שלי ואני נפגשנו לפני שבועיים עם ענת תל אורן. אמא שלי, המתנגדת הראשית וזו שהיה לי מאד קשה לקבל החלטה כזו בלי תמיכתה - הסירה את ההתנגדות וכעת לא מעודדת בעד אבל לחלוטין לא חושבת שזה טירוף או שגעון. בעלי - היה בעד לכל אורך הדרך. ועכשיו, נשאר לי להחליט..... אז למה כן ולמה לא? למה כן? כי אני לא מפחדת בכלל בכלל בכלל מללדת בבית ואני כן מפחדת פחד מוות מהרולטה בבי"ח. הספיקה לי הרופאה הרעה שתפרה אותי בלניאדו בשביל להבין את משמעויות הרולטה. כי נראה לי תענוג גדול לא לצאת מהבית, להתקלח במקלחת שלי, להכנס עם התינוקת ישירות למיטה שלי, בלי אף אחד ובלי הפרעות כי אני לא אצטרך לסוע לשום מקום כי נראה לי כיף. פשוט כיף. כי מה האלטרנטיבה? במרכז בתה"ש לא יקבלו אותי, בלניאדו אביגיל לא מקבלת לידות, לפזית לא התחברתי ואני לא יודעת למי ללכת - ולא רוצה ליפול על הרולטה. ובכלל - בלידה שעשויה להיות סופר מהירה (לידה ראשונה לקחה 5 שעות ברוטו) - לסוע ת"א לניאדו זה סוג של הימור. למה לא? כי אין בבית מספיק זרם מים ומים חמים - וזה מה שעשה לי את הלידה הקודמת. עד 10 דקות לפני הסוף הייתי עם זרם מים קבוע עלי - מים חזקים, רותחים, שאין אפשרות בבית להגיע למצב כזה כי זה ברדק נוראי בבית - לארגן את הבריכה, ואת הצינור, ואת הבלגן, ואת הילדה שתהיה

בת 1.10 כי "מה יגידו" לא צריך לעניין אותי בכלל אבל מעסיק אותי נורא. אין לי כוח להתמודד עם זה ואין לי כוח להתחיל לשמור סודות. לא בא לי להפוך להיות "המשוגעת". שיקול דבילי, לא רציונלי ולא בוגר - אבל שיקול שקיים אצלי. כי זו התעסקות. ענקית וגדולה - רופא ילודים הביתה, משרד הפנים, נקיון הבית, הצעקות שיטרידו אותי שישמעו. לא יותר פשוט לסוע ללניאדו ולהשאיר אצלם את הבלגן? איך מקבלים החלטה? איך מעבירים את זה משלב ההתלבטות לשלב הת'כלס? התחלתי היום שבוע 27. יש עוד איזה שבוע שבועיים שאפשר להתלבט אבל בגדול- הגיע הזמן לקבל החלטה....

 

[ילדונט]

אז ל"למה לא"

מים - אין לי פתרון. אבל יש תחליפים למים זורמים חמים. ברדק בבית - אין בלגן, ואת מה שיש (הרבה מגבות, בעיקר) מכניסים למכונה. לא ארגנתי בריכה, אז אין לי מה להגיד לגביה. את הילדה בכל מקרה תצטרכו לארגן, גם אם הלידה לא תהיה בבית ואז תצטרכו לדאוג לעזרה ליותר שעות - זמן הלידה + זמ אישפוז+נסיעות. מה יגידו - אין לי מה להגיד על זה. אני אמרתי חופשי לכל מי ששאל איפה אני מתכוונת ללדת (כולל לקוחות שפגשו אותי בפעם הראשונה בחודש תשיעי) שזה הולך להיות בבית. מנסיוני, רוב האנשים שלא מרגישים קרובים אליך, לא יתחילו לנהל איתך דיונים בנושא. אנשים שכן מרגישים מספיק טוב איתך כדי לקרוא לך משוגעת, כנראה יקבלו את המשפט "את מכירה אותי מספיק זמן בשביל לדעת שאני לא עשה משהו בלי לבדוק טוב טוב שהוא לא מסכן אותי ואת התינוק". זה סותם פיות לא רע. התעסקות? למה רופא ילדים זה התעסקות? טלפון אחד מסכן, והמספר יהיה לך רשום מראש. משרד הפנים? בתוך חצי שעה כבר היינו בחוץ, כולל ההמתנה לתור. נקיון הבית? למעט המגבות, ואולי סמרטוט רטוב באיזור בו היתה הלידה בפועל, אין מה לנקות. מסתברשלידה זה לא כזה מלוכלך

. צעקות? השכנים שלי מופתעים כל פעם מחדש לראות אותי עם תינוקת. ובחיי שצרחתי את נשמתי. כנראה שלא שומעים. תסגרי חלונות, אם נורא קשה לך. אבל בתכלס - ההחלטה צריכה לבוא ממקום רגשי. כשאת שוכבת בשקט במיטה ועוצמת עיניים, איך את מדמיינת את הלידה? את מסוגלת לדמיין את עצמך נוסעת לבי"ח? איך זה מרגיש לך, כשאת מדמיינת? ובבית? איך מרגיש לך לדמיין את עצמך בסנריו הכי "מביך" בבית, כזה עם צרחות, והרבה לכלוך מסביב?

 

[אמא לאסף יואב עידו]

היי,

לגמרי הייתי שם. וקבעתי מההתחלה גם עם אביגיל למרכז לידה. ההבדל הוא שאחרי הפגישה מיכל (בשבוע 21), הייתי שלמה עם זה לגמרי. לגבי הלמה כן - כתבת בעצמך (ואני מניחה שלכל אחת יש עוד סיבות משלה). לגבי הלמה לא: כתבת לגבי המים שזה מה שעשה לך את הלידה הקודמת. כדאי שתרפי מזיכרון הלידה הקודמת ולא תנסי לדמיין את הלידה הבאה שלך ככה. בלידה במרכז בלניאדו (לידה 3) היה לי כדור פיזיו שלא ירדתי ממנו כל הלידה. הגעתי למיטה בשביל 2 לחיצות שהוציאו את עידו. לפני שהחלטתי על לידת בית, התחלתי גם אני לחשוב על כל הפסיליטיז שיש שם (הסולם היה מעולה בשילוב עם הכדור), ומה אני עכשיו צריכה לקנות כדור פיזיו בשביל הלידה, שהרי ברור שאין מצב שאני יולדת בלי. והרי זה פלא, בלידה ה-4 (בבית) הייתי על הכדור בדיוק דקותיים, ולא רציתי אותו כל הלידה

ברדק נוראי? לא לא לא. שום ברדק. הכל מתארגן ונע סביבך. את שם רק כדי ללדת, בממלכה שלך. מה יגידו? מעניין גם את הסבתא שלי, ובכ"ז גם אני לא סיפרתי כמעט כל ההריון (למעט 2 חברות טובות). בחודש תשיעי משום מה זה השתנה אצלי, וכל מי ששאל איפה אני מתכננת ללדת, קיבל ישר: בבית

התעסקות? לא לא לא. בחיי שלא, מבטיחה לך. את יכולה לגגל את הניק שלי פה לפני התאריך של לידת ליבי (ראי בחתימה) בשביל לראות את אותן התהיות. היום מניסיוני אני יכולה לומר לך שאין פה שום התעסקויות חריגות. רופא בא הביתה, מה הסיפור? קופצים למשרד הפנים, מה הסיפור? לנקות את הבית? זה לא כאילו עשו אצלך מסיבת טראנס, כולה לידה. את אפילו לא תרגישי איך הכל חוזר למקום (מה שזז, לא הכל זז). הצעקות הטרידו גם אותי קודם. אבל כמובן שברגע האמת, ממש לא היה לי אכפת. ותאמיני או לא, אנחנו גרים בבתים עם קירות מנייר, והשכנה מהקומה שלי שהיתה בבית כ-3 שעות לפני הלידה ושמעה ה-כ-ל, בכלל לא חשבה שמדובר באישה יולדת. היא חשבה שמדובר בילד שקצת צועק/בוכה לאמא (כי הקירות מעבירים את הצעקות אחרת). אף אחד אחר לא שמע כלום, וצעקתי, אוהווווו צעקתי (ובכיף

). את יודעת מה? גם אם יש בזה טיפה יותר התעסקות, זה שווה את זה, לגמרי שווה את זה. את לא עושה בחיים שלך לפעמים דברים שמצריכים קצת התעסקות (נגיד אוכל טוב), אבל התוצאה שווה את המאמץ?

אז פה זה הרבה הרבה יותר מזה. מינימום התעסקות, אבל חוויה (ובטיחות) מדהימה. אולי תראי גם בארכיון איך תמיד טענתי שללדת במרכז לידה + מיילדת פרטית משובחת זה מעולה כמו ללדת בבית, ובשבילי זה חוסר כאב ראש של לדאוג לדברים, לצעקות, לילדים וכו' (בדיוק מה שמטריד אותך). זה לא ככה. נכון שלידה היא לידה בכל מקום. אבל באמת שאין כמו ללדת בבית. זו חוויה אחרת לגמרי. כתבתי המון כי אני ממש מרגישה מה שעובר עלייך

. וכאילו כל כך בא לי להגיד לך: בבקשה, אל תפסידי את הדבר העצום הזה, לא בגלל "התעסקויות" שנראות יותר ממה שהן באמת. המון בהצלחה! GO FOR IT

 

[ציפה דריפה1]

אני לא צריכה לחפש - אני זוכרת ../images/Emo13.gif

(אני מסתובבת בפורום הזה כבר שנתיים + באופן קבוע. לא כותבת הרבה אבל קוראת כל הזמן) כן, אני זוכרת כמה התלבטת בין אביגיל לבין הבית וכמה שמחת בסוף על הבחירה. זה מעניין מה שאת כותבת על הכדור פיזיו. איכשהוא קשה לי לדמיין שאני לא אצטרך מים מים מים בלידה, כי זו אני גם בלי קשר ללידה - מים מרגיעים אותי, אני תמיד שמחה להיות בתוכם, אוהבת מקלחת, ג'קוזי, בריכה. האידיליה מבחינתי בכלל היתה ללדת במקום כמו המרכז בקדימה מבחינת הבריכה והפסיליטיס (אם לא היו מעורבים כאן עוד אי אילו שיקולים....). בעלי אגב, שמאד מאד מאד בעד - חושש נורא מהנושא הזה של המים אחרי שהוא ראה אותי בלידה הראשונה. דיברתי על זה עם ענת בפגישה והיא אמרה שבד"כ המצאות בתוך הבריכה עושה מספיק את העבודה, אבל איכשהוא זה לא בדיוק נראה לי ככה - גם כי אני מדמיינת זרם מים על הגב וגם כי הבריכה לא עמוקה מספיק בשביל ממש להרגיע נראה לי. לגבי ה"מה יגידו", הצעקות, הברדק וההתעסקות - כל אלו במקומות שוליים שאני צריכה לשים בצד. הם שם, הם קיימים, אבל זה יהיה דבילי לקבל החלטות משמעותיות בחיים על פיהם - לא? תודה על ההשקעה בתגובה!

 

[מורן באריזונה]

hope english works

hey sorry I have to write in english but this is very relevant for you I think First birth was at a place like Ilana shemesh "tsimer" for birth It was great for me because I had a very long birth and like you I needed water the WHOLE time. There was plenty of water there, both a birth pool and the shower with running water then for the second birth I was worried about doing it at home. I was scared and upset I will need that water like in the first one. so I used the shower when there was hot water and was on the bed or other things when the water was heating up again. then I spent about an hour or two in the birth pool before the actual birth and it was great. Births are so different from one another, and while I still wanted water at home things just have a way of working out. I wouldnt give up the home birth just because of that issue. .

 

[עופריקה]

אני חושבת שללדת בבית זה מעבר לפסיליטיס

זו ההרגשה שאת במקום בטוח. שאת בטריטוריה שהיא כולה שלך/ם, אוך מישהי כתבה פה? בממלכה שבה את המלכה

עם זאר האקססוריז - מסתדרים. אל "תפלי לפח" של השוואת לידות. יש סיכוי שתרצי מים ויש סיכוי שממש לא. אישית, המים במקלחת הביאו לי את החלסטרה והבריכה היתה מקום נפלא. תקראי את הסיפור או אפילו את הדילמות של... נו יופי, שכחתי את הניק... לגבי בריכת לידה. היא כ"כ פינטזה ורצתה בריכה רגילה ובסוף ירדה מזה. היא ילדה בבריכת ילדים (זו שכולנו מדברות עליה) והיה לה טוב שם. לגבי זרם מים, אפשר לשהות בבריכה ולדאוג שמישהו ישפוך עליך מים עם דלי קטן, זה ממש נעים. ועם זאת, אם לניאדו הוא אופציה - יש עוד מיילדות. לא רק אביגיל ופזית. יש את אסנת למשל. פנינה. לכל אחת מתאימה מישהי אחרת. ומצטרפת לקריאה המשעשעת של דניאלה: מה יגידו? מעניין את הסבתא שלי גם כן

מה את אומרת? מה ממש בתוך תוכך את רוצה? עזבי רגע ושימי את העניינים הטכניים במקום. לאלו יש תמיד פתרונות. ואגב, ענת מתקתקת מאוד מהר את הבית אחרי הלידה. הייתי עדה לגרירת מזרון פוטון למקומו (אחרי שהפצרתי בה שתעזוב את זה לבעל, כי זה מאוד כבד). אין ספק שללדת בבית זה ללדת בממלכה שלך!

 

[דולה תמר]

מסכימה עם כל מילה

גם אצלי בבית הזרם של המים נוראי! וביאס אותי לחשוב איך אני אעזר בו... אבל זו הייתה הסיבה האחרונה שבגללה לא אלד בבית... כי אין כמו בבית! פשוט צריך להתעלם מהבלאגנים הקטנים, כי לא תמיד הכל מסודר ועומד למסדר, וזה בסדר, כי זה הבלאגן המשפחתי שלך, וזו הסביבה הכי טבעית ללדת בה. והאמת שזה לא כזה ברדק.. אצלנו סיימנו עם שתי שקיות, אחת לפח ואחת לכביסה... סמרטוט רצפה סגר את השאריות. אז כמו שאמרו לך עוד קודם, זה ממש לא נורא.. ורק תחשבי לעצמך האם בבית חולים יהיה יותר טוב?? דרך אגב גם אני הייתי בהתלבטות הזאת, ולא מצטערת לרגע על שבחרתי ללדת בבית בהצלחה!

 

[אסתי84]

ציפה

אני מזדהה כל כך עם כל מילה (קצת פחות עם ה"מה יגידו", אין הרבה שממש מעיזים להגיד לי... שיקול נוסף אצלינו הוא העלות הכלכלית - זה לא שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בזה, יש רק תחושה כללית שזה המון כסף כאשר יש אופציה חינמית, והנה חלום רכישת הבית שלנו מתרחק לו בעוד 5000 ש"ח.) וכמו שאמא לאסףיואבעדו היא מראת עבר של הההתלבטות הזו, אני (מקוה להיות) מראת עתיד שלה. אני מאחלת לך לידה מדהימה איפה שלא תהיה, אבל נורא מקווה שתחליטי ללדת בבית ותשתפי אותנו בזה, ושהיו לך תובנות מדהימות שיקלו על ההחלטה שלי

 

[מורה כפרית]

נראה לי שהסיבות שלך ללמה כן הרבה יותר כבדות

לפחות בעני. ואני לא מבטלת את ה "למה לא" הם שם והם אמיתיים. אבל הם נראים לא יותר כמו דברים שאפשר לפתור אותם. הרבה יותר מאשר "ואני כן מפחדת פחד מוות מהרולטה בבי"ח" לדעתי לא במקרה כתבת את זה בתור דבר ראשון. למה שתלכי ללדת במקום שאת פוחדת ללדת בו? פחד ממש מזיק ללידה, את צריכה ללדת במקום שאת מרגישה בו בטוחה- זה מה שעושה לידה בטוחה. זה לא רק עניין של הרגשה ולא קטע רוחני של "מחשבה יוצרת מציאות". אני לא רואהדרך לעקוף את זה. מבין הסיבות שלך ללמה לא, סיבת המים החמים נראת לי כבדת המשקל מבינהן - אולי בגלל שגם לי מים חמים מאוד עזרו בלידה. אבל אפשר לחמם מים גם על כיריים, אפשר להדליק את הבוילר הרבה זמן מראש, ואני בטוחה שיש עוד פתרונות שאפשר לחשוב עליהם ולא עולים לי כרגע. בכל מקרה מאחלת לך להחליט משהו שתהיי שלמה איתו, וכמובן לידה קלה ונפלאה.

 

[נעמה דולה]

להחליט מהלב

כשקראתי את הדברים הרגשתי שבלב את כבר יודעת מה את רוצה, אבל את פשוט צריכה להסכים לזה. הרגשתי שטיעונים ללמה כן הגיעו מהבטן, כי נכון לך. והטיעונים של למה לא היו בעיקר סידורים והראש שאומר. אז כמה דברים שלי עזרו בלידה: מים- אני נורא דאגתי גם מעיניין המים- החלפתי ראש לטוש כדי שיאפשר זרימת מים נורמאלית. וקיבלנו דוד בהשאלה ובנזוגי ההנדימן החליף זמנית את הדוד הקטנטן שהיה לנו לדוד גדול יותר, וזה בהחלט הספיק, אפשר דר"א להחליף רק את הגוף חימום לחדש ( לא כל כך יקר, לנו עלה 150 ש"ח) והמים מתחממים הרבה יותר מהר. כמובן אצל כל אחת זה שונה וגם בכל לידה אצל אותה אישה זה שונה, אבל אין ספק שבריכה עושה עבודה מדהימה. בלאגן- גם בלידה שלי וגם בלידות בית שליוויתי, הרבה מהבלאגן הראשוני נעלם באורך פלא, בשלב הבונדינג.....המיילדות מתורגלות למדי לתקתק הכל לשקיות זבל. נקיון יסודי יותר-אולי איזה עוזרת בית יום אחר כך, או אמא וחמה שמאד רוצות לעזור יעשו זאת בשימחה. רופא ילודים- תעשי חיפוש בפורום יש רשימת שמות של רופאים מומלצים אחרי לידה, גם ליאה שכותבת כאן צירפה לא מזמן רשימה כזאת אם אני זוכרת נכון. המשוגעת-כן, גם אני חששתי מהתגובות ולא סיפרתי, אח"כ קיבלתי רק פירגון והערכה על בחירתי מהשכנים ששמעו,פלוס שיחה על טראומות בתי חולים מלפני 20 שנה של השכנה ואיזה יופי שאפשר אחרת, והרבה עדיין לא יודעים,כי לא שאלו מקווה שעזרתי קצת וחוצמזה באמת הכי כיף ללדת בבית אולי בבית אין הרבה מים חמים וזה קצת יותר בלאגאן אבל בבית חולים אין עוד המון דברים אחרים דרך אגב הבת שלי (בערך בגיל של שלך) עושה יותר בלאגאן בשעה אחת מאשר אני עשיתי בכל הלידה שלי

 

[דרקונית סגלגלה]

כתבתי לך בעבר ואני כותבת שוב.

אני דווקא נותנת מקום של כבוד לחשש הזה מ"מה יגידו". אני חושבת שזה משקף איזשהו משהו פנימי אצלך. משהו שחשוב מאוד לבדוק אותו. הרי לא באמת אכפת לך ממה יגידו. הרי האנשים שבאמת אכפת לך ממה דעתם, תומכים (וגם אני וטושה

) אבל כשאת חושבת על האנשים האלה שיהפכו אותך ל"משוגעת", אני שומעת שהאנשים האלה חיים וקיימים - בתוך הראש שלך. לי זה מאוד ברור, שיש בך קולות שעדיין חושבים שזה טירוף ללדת בבית. ורק אחרי שתביני מיהם, ורק אחרי שתגיעי איתם לדיאלוג, ורק אחרי שתשיגי את השלום בתוכך - רק אז תוכלי להיות שלמה עם לידת הבית. ואני מבטיחה לך - שכאשר תסיימי את העבודה הפנימית שלך, כל יתר הדברים ייראו לך ממש קטנים. לארגן את הבריכה, והצינור, והסידור לילדה, והסדיניות... קטן עלייך. אני לא מאמינה שזה באמת העניין. ולגבי הזרם של המים החמים - אני בטוחה שזה פתיר. איש חכם אחד אמר לי פעם: הדברים הטכניים הם הקלים ביותר לפתרון. תלכי לחנויות של אינסטלציה, תשאלי בפורום "תחזוקת הבית" (או ב"איטריות"

) איך משיגים זרם חזק ורציף של מים חמים חמים בדירה בת"א - ואני מבטיחה לך שהפתרון יימצא. באמת באמת שזה לא האישיו. אז איך מקבלים החלטה? יודעת משהו? תעשי מה שאת צריכה בשביל לדחות את ההחלטה. ממה שאני זוכרת מהלידה הקודמת, הרי התלבטת עד השניה האחרונה איפה ללדת, וברגע האחרון החלטת לניאדו וזה התסתדר על הצד הטוב ביותר, עם אביגיל והכל. מינוס הקצבית התופרת ההיא כמובן. יש לי הרגשה שכל עוד הדברים תיאורטיים, את חושבת יותר מדי מהראש. ואין כמוני מבינה איך זה. אבל ברגע האמת, כשהלידה מתקרבת, את מצליחה לעשות את הדבר הכי פשוט ושהוא הכי קשה ל"ראשניות" כמונו - לקחת את ההחלטה הנכונה מהמקום הנכון. מהלב. אז אם את רוצה את עצתי? שרייני את שתי האופציות. תירשמי למרכז הטבעי בלניאדו (בלי להזמין מיילדת פרטית), ומצד שני תסגרי עם ענת. אפילו תעשי מעקב הריון אצלה. התשלום על המעקב הריון הוא הרי בנפרד מהתשלום על הלידה. נכון, זה יקר, אבל תפרגני לעצמך. ענת מקסימה והנוכחות שלה בהריון שלך תעשה לך רק טוב, להרגשתי. שחררי את עצמך מהצורך להחליט. הצורך הזה לא נכון עבורך היום, ותוקע אותך. תעשי מה שאת צריכה בשביל להשאיר את שתי האופציות פתוחות, ותעזבי פשוט את הנושא הזה. וכשהלידה תהיה קרובה ממש, בנקודה שבה צריך אשכרה ללכת לקנות את הבריכה והסדיניות... אז תפתחי את הנושא מחדש. כמו שאת מכירה אותך, את לא תעשי כלום ממה שהצעתי

כי זה ממש מנוגד לאיך שאת מתנהלת. אבל תנסי לפחות לחשוב על זה, טוב? שתיהיה לידה נפלאה ובמקום הנכון

 

[vashti72]

../images/Emo98.gifמה שהיא אמרה

באמת שאין לי מה להוסיף... דרקונית כתבת נפלא

 

[דמבית]

דרקונית, כתבת כל כך מקסים ../images/Emo99.gif

ואני מסכימה איתך לחלוטין בכל מילה שכתבת.

 

[אשכר ש]

../images/Emo45.gif

 

[גבינייה]

בעד ובעד

לאחרונה מישהי אמרה לי שבהתלבטויות זה לא נכון לעשות רשימות של בעד ונגד, אלא בעד מול בעד - ולראות איזו רשימה יוצאת שווה יותר. זו גישה בכלל נכונה לענייני לידה - לא לחשוב על מה יכול להשתבש, מה מסוכן וכו'. רק על הטוב. וחוץ מזה לא ידעתי בכלל שאת בהריון...אז המון מזל טוב. איזה כיף לך.

 

[ק ו ר ד ל י ה]

מעניין לנסות......

תודה. אהבתי.

 

[ק ו ר ד ל י ה]

היי ציפה זוכרת אותך מהריון ולידה

או מלקראת.... ההתלבטות , כמו שכבר כתבו לך, היא בהרבה מובנים מעבר לפתרונות הטכניים כי איתם לרוב אפשר להסתדר. הדברים הפנימיים הם שהופכים את ההחלטה לפחות קלה. נראה לי שההצעה להוריד את לחץ "הצריך כבר להחליט" יעשה קצת שקט כדי לפזר את העננים מעל לתשובה שנמצאת אצלך איפושהו. גם קצת נדמה שעצם כתיבת ההתלבטות דווקא בפורום הזה היא סוג של ידיעה לאיזה כיוון יעודדו אותך

מזדהה מאוד עם הרצון להחליט כבר משהו כי רק זה עוזר לבדוק איך אני מגיבה לזה.... ואולי זו גם אפשרות. להחליט משו, לא משנה מה ולראות איך את מגיבה לכך, האם בקבלה או שעדיין עולות התנגדויות. בהצלחה ואיפה שלא, שתהיה לידה טובה.

 

[האמא של אנה]

עוזרת לך הזדהות?

אז אני במצבך מינוס כמה שבועות וגם אני מתקשה להחליט מה אני רוצה. אה, ויש לי תינוקת חולה בבית אז גם לא מצליחה להקדיש לזה את הזמן הראוי... ככה זה נשמע בראש שלי - אולי יעזור לך - גם אני מפחדת מרולטת בית החולים (אני בפעם הקודמת נפלתי טוב אבל מאד הבהיר לי את הסיכון). למעשה זה יותר ממפחדת זה ממש כמעט מסוכן לטעמי. זה למה כן.. לגבי המים - גם אותי מאד מטריד אבל הבנתי שפתיר על ידי התקנת דוד רציף של גז או הגדלת הדוד הקיים. באופן מפתיע - גם אותי מטריד הבלאגן. לא כי אני חולת סדר אלא כי אני מאד לא 'תקתקנית' ולכן חוששת מלסדר לקראת ולסדר אחרי. מצד שני אחרי לידה לפעמים אנשים מתגייסים לעזור... מאד מאד מטריד אותי תינוקת שתהיה אז בת שנה וחמישה חודשים ותאלץ להיות לא רק בלי אמא ואבא אלא גם מחוץ לבית שלה. אולי הכי מטריד אותי. ולגבי מה יגידו - כאן אני הפוך ממך. למעשה לא דיברתי על זה עם אף אחד כמעט כדי שאם חלילה אחליט ללדת בבית חולים לא ארגיש 'פארשית' מול כולם. לדעתי ללדת בבית זה הכי לא משוגע והכי גאוני. ואת זה אני כותבת אחרי שכשלפני כמה שנים חברה של חברה ילדה בבית חשבתי שהיא משוגעת (ואפילו ברוב חוצפה הבעתי את דעתי בקול רם...). לכן נראה לי שדרקונית למעלה צדקה. זה לא מה יגידו אנשים אלא מה יגידו כל החברה אצלך בתוך הראש... תנסי לבודד קולות, לפעמים הקולות שיש לנו בראש פשוט מצטטים מישהו אחר ולפעמים הם האמת הכי פנימית שלנו. נראה לי שזו השאלה שלך... בהצלחה וכמובן לא לשכוח לעדכן

 

[אשכר ש]

אהלן

אני חושבת שכתבו לך הצעות נהדרות, אין לי כ"כ מה לחדש... כשאת עוצמת עיניים ומדמיינת את הלידה הזו- איפה היא מתרחשת?

 

[ציפה דריפה1]

סליחה על ההעלמות ../images/Emo13.gif

אבל קראתי כל תגובה ותגובה כמה וכמה פעמים. תודה לכולכן בעיקר לך דרקונית - על תשובה מעלפת. אני יותר ויותר מרגישה שההחלטה מתגבשת ומתקרבת ושזה כנראה כן יהיה בבית, אבל כנראה שאני צריכה לתת לזמן לעשות עוד קצת את שלו לפני ההכרזות (בפני עצמי) שהחלטתי. מבטיחה לעדכן

תודה!