ריקי זו אני
Well-known member
כמה ימים לפני 'עיד אל בסח' התקשר אלי עבדאללה (שם בדוי כי למעשה קוראים לו מוחמד...) והתחנן
שאמכור לו טלאים... 'שתי נגלות בס'... בקש שאם נתרגם זאת לעברית 50 טלאים.
האמת חשבתי לעצמי 'למה לי?''
מה עכשיו להכניס ראש בריא למיטה...
ולא שהיה לי ממה לחשוש, נאמר בעניין התשלום עבור הסחורה... ממש לא...
או שאם יגנבו לו את העגלה שלי וכאלה. אין חשש.
כי עבדאללה (שם בדוי) רצה לפני שנים חשבון בנק ישראלי כדי שחשבונו המסחרי
ינוהל בו... ובקרית ארבע יש סניף לבנק לאומי... רק ששם בסניף סרבו לפתוח לו ח-ן בנק...
ואז בצר לו פנה אלי... ובעבור הנחה משמעותית במחיר השיפוצים אפתח בעבורו...
כך כשהובלתי לעבדאללה (שם בדוי) תלת נגלה של טלאים... יעני 75 טלה... כמחווה של רצון טוב
אני חתמתי על הצ'ק... בעבורי...
אבל פתחנו כך ערוץ מסחרי שנסגר... ולהגיד ששמחתי? לא.
עבודה יפה - אין לנו, ענף המגדלים בע"ח בחקלאות, לבחון את עצמנו בחינות שונות ומשונות
שבסופן מה שידבר זה הכסף. שעות בלי סוף של עבודה בד"כ מאומצת יתנקזו לחדרי מלאי אור ניאונים באיזה
מגדל רמת גני מפואר... שיספרו את סיפור חיינו במספרים. אז מה לפסח?
פסח יגלה לנו ולא בחדרי רואי החשבון אלה בשטח...
עבודה יפה זב יאמר תוצאות טובות בשיא של השנה... שאם פיספת פסח... אוי ואבוי...
והשנה?
בכל שנה ושנה אנחנו חיים בחוסר ודאות מלא...
בכל שנה נהיה חכמים רק ביום האחרון של השנה... אבל.
אנחנו הרי חיים בעולם של סיכוי וסיכון... יעני מהמרים. אז הימרנו נכון השנה - כנראה.
אנחנו המגדלים הורדנו את אי הודאות אבל לא חיסלנו אותה...
למשל תעשיינים. הם יודעים את עלות העבודה, עלות החומר, עלות ההוצאות השוטפות קבועות ויודעים את מחיר המכירה
המינימאלי... ואנחנו?
פחות תלויים בגשם בזכות הטכנולוגיה, פחות תלויים בחשמל... אבל מחיר הגרעינים זה בורסה...
ומכירי המכירה לא ידועים - קרי בורסה...
אז עד כה מחירי שיא וכמות ראשי צאן שנמכרו שיא שנתי לפסח...
איך?
כשהחתן והבנים לא כאן... רב השנה אם בכלל, אין לנו ליסמוך בעיקר בעיקר על עצמנו...
ואנחנו הרי מזדקנים ואישי עבר באוגוסט 23 אירוע מוחי..., ואני אם כל הכבוד לא מומחית בתחום...
אז מתגברים. לא מקטרים ואם צריכים קלשון קש... לחלק חציר באבוסים??? אז מרימים קלשון קש...
מתנדבי עם ישראל המקסימים... חסרי יכולת אישית... אבל קבוצתית? אלופי עולם.
ואת הפועלים שיוצאים למילואים... בני משפחה צעירים...
חג סמח ושבת שלום
שאמכור לו טלאים... 'שתי נגלות בס'... בקש שאם נתרגם זאת לעברית 50 טלאים.
האמת חשבתי לעצמי 'למה לי?''
מה עכשיו להכניס ראש בריא למיטה...
ולא שהיה לי ממה לחשוש, נאמר בעניין התשלום עבור הסחורה... ממש לא...
או שאם יגנבו לו את העגלה שלי וכאלה. אין חשש.
כי עבדאללה (שם בדוי) רצה לפני שנים חשבון בנק ישראלי כדי שחשבונו המסחרי
ינוהל בו... ובקרית ארבע יש סניף לבנק לאומי... רק ששם בסניף סרבו לפתוח לו ח-ן בנק...
ואז בצר לו פנה אלי... ובעבור הנחה משמעותית במחיר השיפוצים אפתח בעבורו...
כך כשהובלתי לעבדאללה (שם בדוי) תלת נגלה של טלאים... יעני 75 טלה... כמחווה של רצון טוב
אני חתמתי על הצ'ק... בעבורי...
אבל פתחנו כך ערוץ מסחרי שנסגר... ולהגיד ששמחתי? לא.
עבודה יפה - אין לנו, ענף המגדלים בע"ח בחקלאות, לבחון את עצמנו בחינות שונות ומשונות
שבסופן מה שידבר זה הכסף. שעות בלי סוף של עבודה בד"כ מאומצת יתנקזו לחדרי מלאי אור ניאונים באיזה
מגדל רמת גני מפואר... שיספרו את סיפור חיינו במספרים. אז מה לפסח?
פסח יגלה לנו ולא בחדרי רואי החשבון אלה בשטח...
עבודה יפה זב יאמר תוצאות טובות בשיא של השנה... שאם פיספת פסח... אוי ואבוי...
והשנה?
בכל שנה ושנה אנחנו חיים בחוסר ודאות מלא...
בכל שנה נהיה חכמים רק ביום האחרון של השנה... אבל.
אנחנו הרי חיים בעולם של סיכוי וסיכון... יעני מהמרים. אז הימרנו נכון השנה - כנראה.
אנחנו המגדלים הורדנו את אי הודאות אבל לא חיסלנו אותה...
למשל תעשיינים. הם יודעים את עלות העבודה, עלות החומר, עלות ההוצאות השוטפות קבועות ויודעים את מחיר המכירה
המינימאלי... ואנחנו?
פחות תלויים בגשם בזכות הטכנולוגיה, פחות תלויים בחשמל... אבל מחיר הגרעינים זה בורסה...
ומכירי המכירה לא ידועים - קרי בורסה...
אז עד כה מחירי שיא וכמות ראשי צאן שנמכרו שיא שנתי לפסח...
איך?
כשהחתן והבנים לא כאן... רב השנה אם בכלל, אין לנו ליסמוך בעיקר בעיקר על עצמנו...
ואנחנו הרי מזדקנים ואישי עבר באוגוסט 23 אירוע מוחי..., ואני אם כל הכבוד לא מומחית בתחום...
אז מתגברים. לא מקטרים ואם צריכים קלשון קש... לחלק חציר באבוסים??? אז מרימים קלשון קש...
מתנדבי עם ישראל המקסימים... חסרי יכולת אישית... אבל קבוצתית? אלופי עולם.
ואת הפועלים שיוצאים למילואים... בני משפחה צעירים...
חג סמח ושבת שלום
