הגיגי חי היחידה

שוב, על פי השקפתי בלבד

ההתאהבות היא "העמודים" של הבניין שקרוי "מערכת יחסים". אם שני הצדדים אינם מסוגלים להוסיף לבניין חומרי בניה משלהם -- חומרים אשר מתאחדים ומאפשרים הוספת עוד ועוד קומות -- אזי הבניין לא יצמח. תוצר ערבוב החומרים האלו היא האהבה. ככל שבני הזוג יתרמו למערכת היחסים לא סתם חלקים מעצמם - אלא את אותם חלקים אשר גורמים לשניהם להתחבר חזק יותר אחד עם השני -- אזי האהבה תגבר ותתחזק. לעיתים מגיעים למצב שכבר אין לתרום, המבנה מתחיל להתפורר עד שלעיתים קורס לגמרי.
 
אז רגע

אתה בעצם מדבר על היסוד על הדרך אני מסכים איתך אבל התאהבות זה בדיוק כמו אהבה! אין הבדל אולי יש הבדל במקום ממנו באה ה"אהבה"..
 
רגש של אהבה???

זה שמרגישים שהלב עומד להתפוצץ בכל רגע מגעגוע וכשנמצאים ליד מושא האהבה, יש את הצורך לגעת כל הזמן. לנשום אחד את השני,להריח, לזכור ולהזכר גם כשלא ליד. למצוא את עצמנו כותבים שירים לתוך דף,כדי לשחרר קצת מהלחץ הנעים הזה בלב, וזה אף פעם לא מספיק. זה לכוון את השיר המיוחד בצלצול של הפלאפון כשהוא מתקשר. והבטן רוחשת וגועשת מהרצון להיות עוד ועוד איתו. סופי- מצליחה להזכר
 
תשמעי ממי

זכרת וזה אומר שידעת ידעת זה אומר הרגשת הרגשת זה אומר נגעת ותמיד יש עוד סיבוב.. לא תמיד אוהבים כמו פעם לא תמיד אוהבים ממש כמו פעם אבל הניסיון מלמד שלפעמים אוהבים יותר מפעם
 
לא צריך לתת זה ענין

לכן למדתי להשתדל למתן אפשר לתת ויותר נכון להתחבר
אל
לא צריך לתת עד האויר האחרון של הנשמה מהפה שלי ישר אליו יום כיפור זה יום השיחות שלי איתו הכי נכון זה "לאט לאט ובזהירות" מפעם לפעם לומדים יותר ויותר שזה הכי נכון ובטוח..ללב
 
הפאק שלי הוא כמו בחתימה שלי

בכרטיס "הכל או כלום" לכן, ה
שלי, לא מיועד להשכרה
 
הוא מיועד למתנה?

או הכל או לא כלום מזכיר לי את הגרוש שלי "שחור או לבן" בחיים יש אפור וזה לא קשור להשכרה או מכירה
 
למעלה