הגיגים בנושאי חינוך
קודם כל אקדים ואומר שאני באה מתחום החינוך (תיכון). היום המגמה לחינוך היא כ"כ ותרנית ומקוממת שזה פשוט מרתיח. והכל מתחיל מהגיל הרך. הגבתי קודם לאיזו הודעה במתן עונשים וקיבלתי הודעות גינוי על הנושא. חבל שאנשים לא חושבים קדימה, במיוחד אלה שלא מגיעים מהתחום. אני לא מדברת על ענישה גופנית (חלילה!) ולא על נעילה בחדר, אבל יש מגוון עושני מניעה שהם יעילים להשגת המטרה החינוכית. אמרתי שהם מהווים אמצעי(!!!) והם לא המטרה. כן, גם לילדים קטנים. היום הגישה היא לדבר ולהסביר ושוב לדבר והמון פוצי מוצי. חבר'ה, החברה שלנו זועקת לעזרה. נכון שאני נשמעת מלודרמטית, אבל אני רואה מה קורה בהמשך. הילדים שלנו זועקים לגבולות. יש ילדים שמספיק שיגערו בהם וזה מפסיק התנהגות שלילית, אבל יש כאלה שזקוקים למשהו אחר. אז שוב, לא מדובר במכות, אבל ניתן למנוע מהם דברים על סמך התנהגות לא הולמת. יכול להיות שאני מקפידה יותר עם ילדי, כי עומדים מול עיני כל תלמידי הבוגרים עם החוצפה שלהם, עם אוזלת היד של הוריהם (שבאים לאסיפות עם המון גישת פוצי מוצי והמון דיבורים- ששווים אתם יותר מה), אבל אני יודעת שאותנו הענישו בבית (לא ללכת לחבר/ לא לראות טלויזיה וכו') על התנהגות גרועה- ועובדה, כולנו "יצאנו" טוב. הנוער של היום נורא מדאיג. אין לו כל גבולות והסמכות ההורית שואפת לאפז, אם בכלל. לכן אני מאמינה שצריך להתחיל בגיל מוקדם. אם רואים שהילד לא מתנהג כרצוננו אפשר גם להענישו, בנוסף להסבר ברור מדוע זה קרה. אז לכל המזדעקים, תסתכלו צעד אחד קדימה ותבינו שיום אחד הילד הוא בן 3 ולמחרת הוא כבר בן 15 וממש ממש לא תמיד מזיז לו מה אתם אומרים והחברים שלו הרבה פעמים נמצאים במקום הראשון. אותו ילד חמוד בסופו של דבר יתחצף למורה ויש כאלה שגם יגררו לעבריינות. נכון שקשה לנו לראות את ילדינו במקום הזה ובטח שאני נשמעת כמו נביא זעם- אבל גם עבריינים התחילו את חייהם כילדים מתוקים וחייכנים כמו שלנו- ותחשבו על זה... (נראה לי שאתם הולכים להציף אותי בתגובות ואפילו זועמות. אבל אני מוכנה לקבלם. זו דעתי והיא הולכת ומחזקת בכל שנה שאני מקבלת כיתה חדשה עם כל "התכשיטים" שהוריהם מבקשים שיבינו אותם ושממררים לנו את החיים בבית הספר). שבת שלום.
קודם כל אקדים ואומר שאני באה מתחום החינוך (תיכון). היום המגמה לחינוך היא כ"כ ותרנית ומקוממת שזה פשוט מרתיח. והכל מתחיל מהגיל הרך. הגבתי קודם לאיזו הודעה במתן עונשים וקיבלתי הודעות גינוי על הנושא. חבל שאנשים לא חושבים קדימה, במיוחד אלה שלא מגיעים מהתחום. אני לא מדברת על ענישה גופנית (חלילה!) ולא על נעילה בחדר, אבל יש מגוון עושני מניעה שהם יעילים להשגת המטרה החינוכית. אמרתי שהם מהווים אמצעי(!!!) והם לא המטרה. כן, גם לילדים קטנים. היום הגישה היא לדבר ולהסביר ושוב לדבר והמון פוצי מוצי. חבר'ה, החברה שלנו זועקת לעזרה. נכון שאני נשמעת מלודרמטית, אבל אני רואה מה קורה בהמשך. הילדים שלנו זועקים לגבולות. יש ילדים שמספיק שיגערו בהם וזה מפסיק התנהגות שלילית, אבל יש כאלה שזקוקים למשהו אחר. אז שוב, לא מדובר במכות, אבל ניתן למנוע מהם דברים על סמך התנהגות לא הולמת. יכול להיות שאני מקפידה יותר עם ילדי, כי עומדים מול עיני כל תלמידי הבוגרים עם החוצפה שלהם, עם אוזלת היד של הוריהם (שבאים לאסיפות עם המון גישת פוצי מוצי והמון דיבורים- ששווים אתם יותר מה), אבל אני יודעת שאותנו הענישו בבית (לא ללכת לחבר/ לא לראות טלויזיה וכו') על התנהגות גרועה- ועובדה, כולנו "יצאנו" טוב. הנוער של היום נורא מדאיג. אין לו כל גבולות והסמכות ההורית שואפת לאפז, אם בכלל. לכן אני מאמינה שצריך להתחיל בגיל מוקדם. אם רואים שהילד לא מתנהג כרצוננו אפשר גם להענישו, בנוסף להסבר ברור מדוע זה קרה. אז לכל המזדעקים, תסתכלו צעד אחד קדימה ותבינו שיום אחד הילד הוא בן 3 ולמחרת הוא כבר בן 15 וממש ממש לא תמיד מזיז לו מה אתם אומרים והחברים שלו הרבה פעמים נמצאים במקום הראשון. אותו ילד חמוד בסופו של דבר יתחצף למורה ויש כאלה שגם יגררו לעבריינות. נכון שקשה לנו לראות את ילדינו במקום הזה ובטח שאני נשמעת כמו נביא זעם- אבל גם עבריינים התחילו את חייהם כילדים מתוקים וחייכנים כמו שלנו- ותחשבו על זה... (נראה לי שאתם הולכים להציף אותי בתגובות ואפילו זועמות. אבל אני מוכנה לקבלם. זו דעתי והיא הולכת ומחזקת בכל שנה שאני מקבלת כיתה חדשה עם כל "התכשיטים" שהוריהם מבקשים שיבינו אותם ושממררים לנו את החיים בבית הספר). שבת שלום.
