הגוף שלי

[עמית@]

../images/Emo5.gif

מחריד.

 

[סנונית 1]

הרופא שלי מדהים

אין לי שום טענות לגביו להיפך אני מעריצה מספר אחת שלו הוא מתחשב ועדין ומעודד ומשתף והוא דוגמא לכל רופא. אפילו בשאיבה שהאחות התנהגה מגעיל הוא אמר לה תניחי לה (כלומר לי) הרופא שלי מלאך והרבה בנות יעידו על כך והוא מקופת החולים.

 

[שרוןשלעידו]

לתשומת ה-../images/Emo23.gif של קצרות הרואי

...הערה קטנה שרציתי להוסיף... בשתי השאיבות הורדמתי (עפ"י בקשתי) עם משקפיים... וכשהתעוררתי מצאתי אותם לצידי! גם חדר ניתוח עםמכשור מפחיד ואורות מסנוורים, גם צוות גדול לא מוכר, גם בלי בן הזוג, גם ברגליים מפושקות...וגם בלי משקפיים?! יש גבול! למה בעצם להיות בלי?!...האם הרופא המרדים והרופא השואב מורידים את שלהם?! ...מיום ליום אני לומדת שיש דברים שאפשר וכדאי להתעקש עליהם! שרון

 

[Big Mama 1]

לא צריך מותק ../images/Emo12.gif

למה מה יש לראות? כמה שאני אראה פחות יותר טוב לי!!!

במילא אני מחכה רק להרדמה

 

[לבנה123]

הי קטיפה../images/Emo70.gif

שאלתי פעם את אחד הרופאים למה הוא בחר כזה תחום, והתשובה שלו היתה ארוכה ומפורטת...ואותי היא ממש שכנעה. בתחום של פוריות ברפואה הם נחשפים להמון דברים מעניינים - לצד הכירורגי, ההורמונלי, לענייני ילודה (שזה דבר שמח ואופטימי יחסית לשאר הרפואה...), והעבודה היא עם נשים צעירות יחסית ומגיבות (בניגוד לשאר הרפואה שיש בה יותר ויותר גריאטריה). בקיצר - דווקא מתחומי הרפואה השונים יש סיבות טובות לבחור בזה לדעתי. ולגבי ה"אזור" שאיתו מתעסקים - אני משערת שהם פשוט מתנתקים מזה. ובכל מקרה - אני מסכימה עם זה שכל אחד צריך לעשות מה שמתאים לו - לא בא לך שהבנזוג יהיה בפנים - שלא יהיה. מה שעושה לך טוב. אני פשוט חושבת שזה צריך להיות בשליטתה של האישה, ולא של הרופא (כמו הרבה דברים בתהליך).

 

[אליזבט טיילור]

לבנה,אני אסביר לך למה בוחרים בתחום

הפיריון. יש כאן המוןןןןןן כסף !

 

[עמית@]

מי שעובד בבית חולים כעובד ציבור

מרוויח משכורת מצחיקה.

 

[פּוֹנְג]

מגיבות ../images/Emo12.gif הצחקת אותי ../images/Emo6.gif

אולי בגלל זה הרופא שלי לא מת עלי?

מגיבה עלובה שכמוני...

 

[לבנה123]

../images/Emo6.gif הכוונה לא לתגובה שחלתית

דרלינג - אלא לזה שאת בכלל בהכרה...

 

[פּוֹנְג]

אז זהו שאני גם כבר לא בהכרה ../images/Emo3.gif

 

[Big Mama 1]

צריכה החייאה מותק?../images/Emo25.gif

יש רופא באולם???

 

[Blue velvet]

שלום!../images/Emo140.gif

מה שלומך? איזה יופי לשמוע ממך! לא רציתי להפריע, ולכן לא כתבתי. ההסבר מעניין. רק בכל זאת, לדעתי, מן הראוי היה שאלה שבוחרים בהתמחות בתחום יעברו מבחן אישיות מיוחד להערכת רגישות/התחשבות/עדינות/אמפתיה וכיו"ב... שמרי על קשר!

 

[לבנה123]

../images/Emo25.gif מסכימה איתך...

וחושבת שזה נכון לגבי כל תחום ברפואה

 

[סנונית 1]

הבהרה....

בעלי תמיד נכנס איתי מלבד בשאיבה אבל יושב ליד ולא מול. הוא בא איתי לכל בדיקה ולכל זקיק ונהייה האסיסטנט של ברקוביץ (רושם כמה זקיקים יש בכל צד). ברקוביץ אפילו הבטיח שבשאיבה הוא יהיה עד שאני ירדם והמרדים אמר בתוקף לא. ברקוביץ מאוד מתחשב ולא מהמסתכלים אבל הכוונה שלי היתה בעיקר להפרייה ולעובדה שנמאס. מקווה שהבהרתי את עצמי.

 

[blessed]

מזדהה!!

אני כל כך מבינה אותך, אני בשבת האחרונה עשיתי לבעלי ספירת מלאי של כמה דברים חיטטו לי בעניינים בחצי שנה האחרונה. אני משתדלת לקחת את זה בהומור ולא להיכנס לדיכאון אבל לפעמים באמת זו תחושה קצת משפילה ומגעילה. מה שמזעזע במה שכתבת זה שאנשים מרשים לעצמם לגעת בך בלי רשותך. את חייבת להיות אסרטיבית ולהדוף אותם, אין ברירה לפעמים צריך להוריד את מסיכת הנחמדות ולהעמיד אנשים במקומם. לגבי חמותך, בגלל שמדובר בה וזה רגיש אני דווקא לא הייתי אומרת לה כלום אלא שולחת את בעלי שיבהיר לה שנורא נפגעת ושאת שונאת שנוגעים בך וכו'.

 

[אפרסקה]

סנוניתוש שלחתי לך מסר בנושא.

 

[טוליקי]

../images/Emo24.gif

בקשר לחמות, כדאי שהיא תידע את מקומה ויפה שעה אחת קודם אני חושבת עליי במקומך וכמעט מתעלפת, היא בטח הייתה מקבלת ממני סטירה באופן אינסטינקטיבי. אבל לא נראה לי שזה היה מגיע למצב כזה. די ברור לה שאני לא מרשה לה לגעת בי (לא נשיקות ולא נעליים) ובקשר לרופא, כשהייתי בכיתה ח' הלכתי לרופא נשים הביקור היה כלכך טראומתי שמאז הקפדתי ללכת רק לרופאות וגם שם לקח לי זמן עד שמצאתי את הרופאה הנפלאה שלי אבל אז היו בעיות פוריות והרופאה שלחה אותי לאולטרסאונד וגינלי איום ונורא (כואב מאוד גם פיסית וגם נפשית) יצאתי בוכה וכשהרופאה בישרה לי שאין ברירה אני יצטרך לחפש מומחה גדול יותר ממנה הגעתי לפה וחיפשתי נואשת הודעות על רופאים אנושיים קראתי גם את ההודעות שלך, סנונית יקירתי, ובעקבות כל ההמלצות שלך ושל אחרות הגעתי לרופא שלך והוא אכן יחיד בסוגו והנה הזדמנות להגיד לך תודה ענקית

 

[שרה (סוזי)]

ביטאת כל כך יפה את מה שאני מרגישה

אצלינו יש נייר או סדין שיכסה אותנו בזמן הUS והזרעות. אמנם תמיד הרגשתי עם הכיסוי מצחיק, אבל פעם אחת כשנאלצי להיות בלי הכיסוי הרגשתי מביך במיוחד. בהיסטרסקופיה שעברתי האחות ביקשה להוריד חלק עליון כשהיא עוד בחדר איתי ולטפס על כסא העינויים. לא הוצא לי שום כיסוי וגם לא היה בחדר. הרופא הגיע כשאני במערומי וניסה להכניס את המצלמה ללא הצלחה. הוא מזרים יותר מים וסוגר לי את הוגינה באצבעות שלו כדי שהמים יאפשרו כניסה. זה היה החלק הכי מביך. לא רק שהוא מכניס לי עצמים שונים פנימה הוא גם צובט לי שם. כשהוא התייאש הוא קרה לרופא המטפל בי להכנס. וזאת כשאני עדיין במערומי. נכון שהרופא לי מכיר את הלמטה שלי, אבל זה בכל זאת מצב מביך. גם אני הרגשתי שאיבדתי שליטה על הגוף שלי. ומה שמפחיד הוא שעכשיו כשאני מגיעה לטיפולים אני אפילו לא חושבת על זה. זה כל כך טבעי לי להחשף כך

בקשר לבעל הוא איתי בכל טיפול. למעקב הוא לא בא אבל אני דורשת ממנו להכנס לכל החזרה (למרות שאני נרדמת מיד עם קבלת הווליום) מזעזע אותי לחשוב שאני אכנס להריון בלי שהבעל יהיה איתי באותו החדר. ולצערי אני נכנסת להריון בכל טיפול

 

[לויהי]

אילו רק גופנו לבדו היה ...

נחשף עירום ועריה דיינו. על אחת כמה וכמה שבכל מקום צריך להסביר/לא להסביר להסתיר/לא להסתיר לשתף/לא לשתף. אני חושבת שבאמת הנגיעה של חמותך היא השיא לא כל כך בגלל המגע הפיזי הפולשני (לא שזה נעים אבל נו... טוף חמות לא בוחרים) אלא בגלל ההתמזגות של חשיפת הילת האינטימיות עם המגע הפיזי הפולשני. בתקופת הטיפולים, הסתדרתי איכשהו עם כך שכל העולם ואשתו "רואים לי"/"נוגעים-דוחפים לי"/"עושים לי וכו'" בכך שראיתי את אנשי הרפואה כמו טכנאי מקררים שרואה את מה שהצטבר אחרי המקרר או המקפיא במשך שנים. טוב לא ממש השוואה אבל עזר לשמור על שפיות מול גדודי הרופאים/אחיות/טכנאים/סטג'ריות/אורחות ובלתי מוסברים. כמוך סנונית גם אני לא עמדתי בתולה תחת החופה. אפילו אגלה לך סוד, עוד לפני הטיפולים פיתחתי גישה די ליברלית כלפי גופי. למשל בצבא זכור לי שפעם קיבלנו חיסונים והיו בנות שחיכו דווקא לחובשת, שאיך להגיד לפי הסיפורים, עדינה ורגישה היא לא היתה. עוד כמה בנות ואני לא התעקשנו ויחד עם הבנים עמדנו בתור לחובש זכר, שהיה נחמד ועדין. עד היום זכור לי איך מרוב בהלה הוא הסביר לנו שאין צורך "להתקדם" מעבר לפתיחת כפתור המכנסיים. גם בטיולי בית ספר הייתי די ליברלית וצסינות המקלחת וכו' תמיד היו זרות לי. מאוחר יותר מצאתי ששילוב של גישה שאין לי מה להתבייש בגופי פלוס ראיית האחר המטפל בי כטכנאי (יסלחו לי כל אנשי הרפואה) בריאות מסייעת לי להשאר שפויה ולהתמודד עם עם סוג החשיפה האחר, האינטימי, שלי אישית קשה פי כמה, במיוחד בחברה הישראלית. ידו של בעלי ותמיכתו הנפלאה בכלל עוזרים להתמודד עם החשיפה הראשונה. בשניה, הם לא תמיד מסייעים לפזר את סימני השאלה שאני מרגישה כל הזמן, בכל מקום.