אילו רק גופנו לבדו היה ...
נחשף עירום ועריה דיינו. על אחת כמה וכמה שבכל מקום צריך להסביר/לא להסביר להסתיר/לא להסתיר לשתף/לא לשתף. אני חושבת שבאמת הנגיעה של חמותך היא השיא לא כל כך בגלל המגע הפיזי הפולשני (לא שזה נעים אבל נו... טוף חמות לא בוחרים) אלא בגלל ההתמזגות של חשיפת הילת האינטימיות עם המגע הפיזי הפולשני. בתקופת הטיפולים, הסתדרתי איכשהו עם כך שכל העולם ואשתו "רואים לי"/"נוגעים-דוחפים לי"/"עושים לי וכו'" בכך שראיתי את אנשי הרפואה כמו טכנאי מקררים שרואה את מה שהצטבר אחרי המקרר או המקפיא במשך שנים. טוב לא ממש השוואה אבל עזר לשמור על שפיות מול גדודי הרופאים/אחיות/טכנאים/סטג'ריות/אורחות ובלתי מוסברים. כמוך סנונית גם אני לא עמדתי בתולה תחת החופה. אפילו אגלה לך סוד, עוד לפני הטיפולים פיתחתי גישה די ליברלית כלפי גופי. למשל בצבא זכור לי שפעם קיבלנו חיסונים והיו בנות שחיכו דווקא לחובשת, שאיך להגיד לפי הסיפורים, עדינה ורגישה היא לא היתה. עוד כמה בנות ואני לא התעקשנו ויחד עם הבנים עמדנו בתור לחובש זכר, שהיה נחמד ועדין. עד היום זכור לי איך מרוב בהלה הוא הסביר לנו שאין צורך "להתקדם" מעבר לפתיחת כפתור המכנסיים. גם בטיולי בית ספר הייתי די ליברלית וצסינות המקלחת וכו' תמיד היו זרות לי. מאוחר יותר מצאתי ששילוב של גישה שאין לי מה להתבייש בגופי פלוס ראיית האחר המטפל בי כטכנאי (יסלחו לי כל אנשי הרפואה) בריאות מסייעת לי להשאר שפויה ולהתמודד עם עם סוג החשיפה האחר, האינטימי, שלי אישית קשה פי כמה, במיוחד בחברה הישראלית. ידו של בעלי ותמיכתו הנפלאה בכלל עוזרים להתמודד עם החשיפה הראשונה. בשניה, הם לא תמיד מסייעים לפזר את סימני השאלה שאני מרגישה כל הזמן, בכל מקום.