הג´ינס-והביצים

[כופר עם שטריימל]

הג´ינס-והביצים

פעם היה יהודי פשוט שחשקה נפשו רח"ל לעבור לדת האיסלם, אומר ועושה, הלך והביע את רצונו בפני כהני דת מוסלמים ואילו לא התמהמהו והחליטו לקבל אותו. ואולם חוק היה להם שלפני שמישהוא ממיר את דתו לדת האיסלם מזמנים את כל מי שיחפוץ מבני דתו ואילו מנסים להשפיע עליו בכל כוח שיכנועם לבל ימיר את דתו ורק משלא הצליחו אות הוא כי אכן עז חפצו להמיר את דתו. והנה לפני שהלכו להכניס את אותו יהודי בברית האיסלם הזמינו כמנהגם את כל מי שחפץ מבני הדת היהודית, ואז פנה אליו חביר שהכירו וידע שהלה מאוד אוהב את האיי מיט צוויבל של שבת (ביצה ובצל) ואמר לו איך תאכל מעתה את האיי מיט צוויבל ואכן זה השפיע עליו והוא חזר בו מכוונתו. ולמה נזכרתי בזה עכשיו, פשוט בגלל שדיברתי עם אשתי לפני כמה ימים על כך שאני עומד להיות חילוני, ואז היא אמרה לי בלגלוג, נו אז אתה הולך לקנות ג´ינס? בסמנטיקה הדתיים חזקים אין מה לומר. ולמי שמתעניין, הנודניק חזר אלי.

 

[אלישע בן אבויה]

ג´ינס זו דווקא המצאה יהודית

של היהודי לוי (ליווייס) אי שם בשלהי המאה התשע-עשרה בארצות הברית (מישהו יכול להשלים פרטים יותר מדוייקים?).

 

[מוטלה1]

אכן כן

שמעתי פעם את הר סגור אומר את זה, ואני זוכר שהוא אמר, שזה חלק ממשפחה מצרפת והיה וענף באנגליה וחלק מהמשפחה עבר לארה"ב ושם הומצא הג/ינס, וכמדומני שהוא אמר שאחד מהמשפחה הוא פילוסוף ידוע.

 

[Le Fay]

במסגרת אוסף הטריויה הזה...

הפילוסוף הוא קלוד לוי-שטראוס, אנתרופולוג חברתי יליד בלגיה. למד פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטה של פריס, השתייך לחוג האינטלקטואלי של ז´אן-פול סארטר, ושימש כפרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטה של סאו-פאולו ובביה"ס למחקר חברתי בניו יורק.

 

[Le Fay]

לא בדיוק, והנה הפירוט (אופס, ארוך):

מכנסי הג´ינס נחשבים להמצאתו של לוי שטראוס, יליד גרמניה שהיגר לאמריקה. לוי שטראוס עשה תחילה שנים מספר בניו יורק, בין השאר בבית המסחר של אחיו שם, וב-1853, בהיותו בן 24, עקר לסן-פרנסיסקו להקים שם סניף לעסק המשפחתי. אחד מלקוחותיו הקבועים היה חייט בשם יעקב דייויס, יליד לטביה שחי ברינו, נבאדה, ונהג להזמין מלוי שטראוס גלילי בד. לדייויס היה לקוח מעצבן שחזר וקרע את כיסי המכנסיים שדייויס תפר עבורו, ודייויס החליט לחזק את תפרי הכיסים שלו ב"ניטים" מנחושת. מכנסי הניטים נעשו מיד להיט בקרב לקוחותיו. דייויס החליט לרשום פטנט על ההמצאה, אבל לא היו לו 68 הדולרים הדרושים לטפסי הרישום. הוא פנה ללוי שטראוס והציע לו שותפות בפטנט, ב-20.5.1873 נרשם הפטנט על שם שניהם, וזה נחשב "יום ההולדת" הרשמי של מכנסי הג´ינס. לוי שטראוס ייסד שני מפעלים, דייויס ניהל את הייצור בהם, ובעשרים השנים הבאות היתה להם בלעדיות על ייצור מכנסי ג´ינס עם תפרים מודגשים וניטים מנחושת. לפי גירסה אחרת, לוי שטראוס הוא גם מי שיזם ייצור מכנסיים מבדי מפרשים ש"נתקע" איתם בסטוק כשהיגר למערב, אבל נראה שמכנסיים מבד מפרשים ("דנים") יוצרו והיו בשימוש שכיח כבגדי עבודה עוד קודם לכן; ובשום מקום לא נטען שלוי שטראוס היה יהודי. קשה לברר את הפרטים, כי רוב המסמכים הרשמיים מתקופה זו עלו באש בשריפה הגדולה של סן פרנסיסקו.

 

[בן הרב]

אם זכרוני טוב

גינס הוא פטנט של יהודי בשם ליוי שהיה כורה פחם וחיפש לחסוך כסף על מכנסים (הראש היהודי) הגינסים הראשונים היו אוברולים אחרי זה מישהו עם ראש יותר מסחרי ממנו לקח את הרעיון ועשה מזה מליונים הוה כלעצמו מת בעוני וחוסר כל וזה על רגל אחת

 

[Le Fay]

"ליוי" הוא ההיגוי הלועזי של "לוי"

ומדובר כמובן באותו לוי שטראוס עצמו, שאין לי עדיין שמץ מושג מדוע מניחים שהוא יהודי (בעולם הגדול לא כל "דויד" או "לוי" הוא יהודי, אתה יודע). הוא לא היה כורה פחם אלא בעל בית מסחר, והנוסח המקורי של המעשה שהתגלגל אליך מופיע באנציקלופדיה בריטניקה: לוי-שטראוס הגיע למערב ארה"ב בתקופה של הבהלה לזהב. הוא הביא איתו גלילי בד מפרשים, בהנחה שיהיה להם ביקוש לתיקוני ספינות. הוא טעה. כדי להיפטר מהסטוק, הוא תפר מהם מכנסיים (וגם אוברולים) ושיווק אותם כבגדי עבודה. השאר היסטוריה. העניין הוא שהסיפור הזה כנראה לא מדוייק, כי בגדי עבודה מהבד הזה (שאנחנו קוראים לו ג´ינס) נתפרו עוד קודם. אני משערת שמי שהפיצה אותו, זו מחלקת השיווק של "ליווי´ס", ואפילו הם כבר מודים שהסיפור אינו נכון. זה שוב ההבדל בין נוסח המעשיה, שמעבדים אותה לפי הצורך של המיגזר המספר, לבין סטנדרטים אקדמיים חילוניים, בהם מקובל להסתמך על מקורות שניתן לבדוק אותם. אז נכון שממש לא משנה לנו מי המציא את הג´ינס, לא הייתי מתקטננת על זה, אבל למה לשכתב את ההיסטוריה כשיש בה כבר סיפורים אמיתיים ולא פחות מרתקים?

 

[בן הרב]

תודה על התיקון

בעצם ניסיתי לדלות מנבכי מוחי איזה שהוא סיפור שקראתי באחד הימים שהלימודים בישיבה שיעממו אותי, ובהחלט יכול להיות שלא דייקתי בגלל הזמן הרב שעבר, אבל גלובלי כך זכור הסיפור, יכול להיות שהסופר שינה את זה לצורך הסיפור, ועוד כמה סיבות אחרות, בכל מקרה תמיד אפשר ללמוד ולשנות ""דעות קדומות""

<בן הרב לובש גינס ללא חשש שעטנז>

 

[Le Fay]

תודה, וסליחה על ה"שטיפה"...

עוד הוכחה לזה שגם עירום מלא יכול להיות רק תחפושת (במקרה זה - למלומדת קפדנית וחמורת סבר). ובג´ינס - בטוח שאין צמר. יקר מדי.

 

[דער_רוסישער]

לא הגיוני.

שמעתי את אותו הסיפור, אלא שבמקום האיי-מיט-ציבל המאולץ כיכבו שם החמינאדוס בכל יופיים והדרם. מה גם שהיום איכשר דרא ואפשר גם להיות מה שבא לך וגם לאכול חמינאדוס, ולא זו בלבד, אלא אפילו לנסוע לרבי לראש השנה (ראו ערך אני). ועוד תיקון טעות קטן: בסמנטיקה הדתיים חלשים מִני חלשים. יום אחלה

 

[שומרת נפשה]

ג´ינס ג´ינס ג´ינס...

ג´ינס תמיד ניראה לי כמו התלבושת האחידה של החילונים. ומכיוון שידעתי בחיי מספיק תלבושות אחידות, ומכיוון שלא הפסקתי להיות דתיה בשביל עוד תלבושת אחידה, במשך תקופה ארוכה לא נגעתי במכנסיים בבד הזה. עד שאמרתי לעצמי שחבל שאני כופה על עצמי מגבלת לבוש - והרי גם בשביל זה לא הפסקתי להיות דתיה. אז היום יש לי ג´ינסים צבעוניים עם לייקרה וגם דקים כאלה ושילובים בבגדים נוספים. מאד נוח. ותעשה מה שבראש שלך!

 

[שומרת נפשה]

אה ולא מפתיע

שאשתך ציינה את הג´ינס - סמל הסטטוס השיוכי בנושא הביגוד של החילונים - כחלק מהגדרת הזהות החדשה שלך בעיניה. אחרי הכל, כופר עם שטריימל זו גם הגדרת זהות שכוללת לבוש, לא? אולי היא נשמעה מלגלגת, אבל בין השורות, היתה אמת בדבריה.

 

[אחר]

הוי הג´ינס

כשהתחלתי ללבוש ג´ינס זה היה בעיני אמא שלי, וגם בעיניי, צעד משמעותי מאד בדרך החוצה. איך אמא שלי הגדירה את זה? "כמו אחד מהפושטקים"

 

[מני באני]

ואני עד עצם היום

הזה לא לבשתי ג´ינס. אני לא מעיז. לא מצליח להעלות על דעתי שאני אהיה עם הבגד רב המשמעות הזה. ג´ינס שחור, כן. אבל כחול. בשום אופן. בימים הקרובים אני מקווה לעשות את הצעד הזה. ולקנות מכנסי ג´ינס כהלכתם. אולי לכבוד ראששונא.

 

[ש ו ש ו נ י ק ו]

את הגינס הראשון,קנית עם אימי ואחותי

 

[MooN of 1986]

זה כ"כ מצחיק אותי..או יותר מוזר..

כי אצלינו(בציבור הדתי לאומי) כולם הולכים עם ג´ינסים. אמנם בסוגים שונים ודגמים שונים, אבל אני לא חושבת שיש מישהו שלא לובש ג´ינס מתוך עמדה או דיעה נוקשה בנושא. אפילו אבא שלי הלך עם ג´ינסים, רק שעם השנים הוא החליט ללכת יותר על הקטע של נוחות, והוא אמר שזה לא כזה נוח לו, והוא מעדיף מכנסיים רגילות.

 

[שומרת נפשה]

זו בדיוק הנקודה

הציבור הדתי-לאומי שנחשב כמגשר בין הציבורים האמורים הולך מצד אחד בג´ינס ומצד שני "בשינוי"... ז"א - הבנות (לא הדתיות-לייט) בחצאיות מג´ינס - הבד ה"חילוני" בגיזרה ה"דתית". בנים - מכנס, אך בדר"כ לא ליוויס (עד כמה שאני זוכרת מאז). ככה זה כשנחשבים "בין העולמות" (נחשבים, לא שאין הבדלים במהות), גם הסמלים השיוכיים פתאום מקבלים וריאציות של "בין לבין". ראי ערך כיפה אבל לא שחורה אלא צבעונית עם דוגמאות: ז"א שהסמל השיוכי-דתי הזה נשאר במסגרת הדתית הקולקטיבית אבל עם יותר אינדבידואליות וטאץ´ אישי ואפשרויות בחירה. וכו´ וכו´.

 

[MooN of 1986]

לא הבנתי אם גישתך חיובית או שלילית

לנושא... אני לא רואה אף פסול בדבר. אתמול הייתה לנו שעת עיון(בישיבות זה נקרא סדר ערב-רק שאצלינו זה רק חצי שעה ולפני האוכל) והייתה לשכבה שלי שיחה עם הכרז החברתי/הרכז פנימיה(2 במחיר של 1) והוא דיבר על כמה שהציבור שלנו יותר פתוח, יותר מקבל, וזה מה שמעודד את הנוער שלנו, שלא כמו בציבור החרדי, אצלינו כמות פורקי העול היא נמוכה יותר.... ברור שפחות משניה אחרי שהוא אמר את המשפט הזה הוא התחרט, כי התנפלו עליו כמעט 30 בנות(אנחנו 43 בשכבה, אבל לא כולם הגיעו

) בזה הוא לא צדק, אך אני חושבת שיש בזה דברים טובים, אמנם זה מעיד על חוסר החלטיות כלשהי, אבל זה עדיין "מקום טוב באמצע" והרי לך כמה תיקונים: דווקא הדוסות יותר הולכות עם חצאיות ג´ינס ב"גיזרה הדתית" כל החצאיות של לורד קיטש ושל דידו. וה"פחות דוסיות" הולכות עם החצאיות ג´ינס של קפה, קסטרו, מנגו, זרה או להבדיל מהחנויות של ה-19-29. לא ליוויס??? אז מתוקה, השתנו הזמנים... זה נכון שרוב החבר´ה הצדיקים לובשים את הג´ינסים הבהירים, והפחות בולטים... אבל המון חבר´ה לובשים ליוויס, לי קופר, וכו´... ובקשר לכיפה, לדעתי סרוגה הרבה יותר יפה, מקורית, ויצירתית...

 

[שומרת נפשה]

הגישה שלי תיאורית, לא שיפוטית

כל אחד מבטא דברים על עצמו גם באמצעות בגדים, (ובמקרה של הנטורליסטים - גם באמצעות אי לבישת בגדים), ואומר דרכן אמירות חברתיות שונות. גם אני עושה ככה, כמו כולם. את מאבחנת יפה שהפחות "דוסיות" הולכות בגזרות המתאימות יותר למותגים "חילוניים מובהקים" כמו קסטרו או זרה (ולקסטרו כמותג יש גם אמירה פרסומית פמיניסטית שאכן לא מתאימה ל"דוסיות", אבל זה כבר דיון למקום אחר). היטבת גם לראות ש"החבר´ה הצדיקים לובשים את הג´ינסים הבהירים, והפחות בולטים". אגב אני שמחה שהיום לובשים יותר ליוויס. בדורי לבשו כך בעיקר חובשי הכיפות הקטנות (גם כיפה קטנה היא אמירה)... את רואה, מון, גווני הלבוש די חופפים את הגוונים החברתיים... ובכיפה לדעתי קל לראות זאת בצורה ברורה יותר מאשר במכנסיים. ואם הבגד מורכב - סימן שההשתייכות החברתית מורכבת. זה לא טוב או רע. זאת מציאות. ובאיזשהו מקום, ניראה לי שכולנו מורכבים.

 

[אלישע בן אבויה]

מג´ינס ועד שרוך נעל

משום מה אני נזכר בקביעת חז"ל שבשעת השמד צריך למסור את הנפש על כל שינוי בביגוד היהודי, אפילו על שרוך נעל... וקל וחומר בן בנו של קל וחומר כשמדובר בג´ינס, רחמנא ליצלן...