הברית האמצעית

[אבא של נעם]

גם לי יש מה להגיד (כמובן, אלא מה?)

רק כדי לחדד את מה שאומרת רחל, הנה כמה נתוני אמת: 1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה בודקת את אחוזי ה"דתיים" מבין תושבי ישראל היהודים, כמו גם בני דתות אחרות. 2. אין נתונים מוסמכים לשאלה זו בשום מקור מוסמך ואמין. 3. לא יכולים להיות נתונים, באשר השאלה אינה מוגדרת דיה: מיהו "דתי"? שומר כשרות? חובש כיפה? מי שצם ביום כיפור? מי שמגדיר את עצמו כדתי? אישית, אני חושב שהילדה בכיתתך אינה מקור אמין ומוסמך לשאלה כמה קתולים יש בין הערבים הנוצריים (בישראל או בכלל), כמו שאתה לא מקור אמין ומוסמך להשיב על השאלה בנוגע ליהודים. ואיך הגענו לדבר על הנושא הלא קשור הזה? מה, נגמרו לנו הנושאים בתחום האספנות? לדעתי, זה הזמן להזכיר לכולם שיש כאן אספנית סביבונים, מכיוון שעוד מעט חנוכה, וזה הזמן להזכר בכל נפלאות המסתובב הקטן הזה. למי יש מה לחדש בתחום הזה?

 

[Wing Chan]

אף פעם לא הבנתי...

מה כיף כול כך בלשחק סביבונים בחג? הילדים של אז היו כל כך חסרי חיים שהם שיחקו בסביבונים במשך כול החג? ואני לאו דווקא מדבר מנקודת מבט של בנאדם מודרני. ביליתי כבר את חנוכה ללא תעסוקה מודרנית ולא הדרדרתי לסביבונים שהדבר היחיד שהם עושים זה להסתובב סביב עצמם מילא אם שמים כסף אבל סתם ככה? איזה חג מטומטם עדיף פסח. שורט בכניסה, שורט ביציאה. והחופש ארוך יותר. בכלל הכי כיף ללכת מכות כתעסוקה. חבר שלי צם ביום כיפור ולא היה לו מה לעשות, אז קבענו והלכתי איתו מכות

 

[טל ענבר]

אף פעם לא הבנתי

מה בעצם אתה מחפש בפורום. כולל התגובה האחרונה שלךץ אולי תשומת לב?

 

[תמיר1991]

מסכים.

לא נראה לי שזה מעניין מישהו המכות שהלכת... תמיר.

 

[Wing Chan]

שיט, תפסת אותי.

 

[evilihi]

ואם כבר מדברים על כסף..

אני כבר מחפשת המון זמן קלפי משחק כשעליהם תמונות הקשורות לישראל - נופים מקומות וכדומה. במהלך שיטוטי בבני ברק שאלתי עליהם במספר חנויות אבל התשובה היתה תמיד ש"לפי הדת היהודית הימורים (בכסף) אסורים בהחלט" אך, כששאלתי בעלי חנויות על מנהג הסביבונים בחנוכה, נאמר לי שהילדים משחקים על אגוזים או על כסף. שאלתי - האם זה לא הימורים לשמם???

 

[rachelea]

../images/Emo132.gifמשחקי סביבון, הימורים ביהדות

כבר בחודש שעבר/אלול (עוד לפני ראש השנה) ראיתי בכמה חנויות סופגניות. בחודש הבא, נובמבר/חשוון קרוב לודאי שנראה אותם במרכולים ובשאר החנויות. ואני? אני אימצתי לי את אמירתה של גיסתי: סופגניות....מאכל לחנוכה. ולכן, אמתין לחג, אהנה ממאכליו ואשתדל גם להשיב לשאלותיהם של Wing Chan ושל evilihi. ואם יש למישהו שאלות נוספות הקשורות לסביבונים, אנא תעלו אותם. אצבור השאלות ובמועד - אשיב.

 

[Wing Chan]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[evilihi]

המון תודה ../images/Emo24.gif

מצפה לתשובה. זה כבר יושב לי הרבה זמן בראש (אז לא אכפת לי להמתין עוד קצת)

 

[ליילנד המקורית]

תמיד מתחילים עם הסופגניות

הללו "אסון קלורי" מראש השנה בערך.

 

[תמיר1991]

הילדה בקיאה בנושא -

להזכירך אנחנו כיתת מחוננים, ורובנו ככולנו בקיאים בנושאים מסויימים. ו"דתי": שומר מסורת, שומר שבת וחובש כיפה. ובעידן של היום יש עיתונים, ואנשים, במיוחד נערים, יודעים גם על בני גילם האחרים. תמיר.

 

[בּני]

רק אצלי הדלי התמלא?

 

[תמיר1991]

דלי...?

תמיר.

 

[rachelea]

הפתעה, בני? הפתעה?../images/Emo8.gif

 

[cohen chaim1]

החברות הזו שלך

אריק, עם ערבי פלשתינאי,היא חשובה ומבורכת, במיוחד בימינו אלה כשהאיבה והשנאה בין שני העמים גדולה יותר מבעבר וקשה לראות היום כיצד ניתן להתגבר על זה .בהחלט אומר עליך הרבה, במיוחד כשההתבטאויות ששומעים בדרך כלל מאנשים הן בכוון אחר לגמרי.

 

[אבא של נעם]

סעד אל דיסי הוא לא ערבי פלשתינאי.

זאת אומרת, הוא גם ערבי פלשתינאי, וגם מוסלמי, אבל בעיני הוא סעד, הבעל של ג'רי והאבא של אדם ואייסי. הוא סוחר מכוניות עתיקות (אצלם קוראים לזה "קלאסיות"), אוהב לחיות, אוהב להנות, ואוהב לדבר איתי הרבה. וגם אני איתו. אין לו קרניים (בדקתי. וגם הוא בדק אצלי, וגם לי אין), והוא לא מכניס דם של ילדים נוצרים למצות (אופס, התבלבלתי. זה לא המוסלמים עושים.) והחברות בינינו לא חשובה במובן הלאומי, ולא בשום מובן אחר. היא חברות רגילה ופשוטה, כמו כל חברות אחרת. בקיצור, אני לא חושב שיש משהו מיוחד בחברות עם מישהו ממוצא אחר משלי. וכמובן שיש בינינו ויכוחים גדולים, אבל גם חברות, וזה לא שונה מהחברות שלי עם כל חברי האחרים. אצלנו, אנשי הכלבים נהוג להשתמש במשל "למה הכלב מלקק לעצמו את ה...? כי הוא מגיע". למה סעד ואני חברים? כי נפגשנו, ודיברנו, ופרקנו יחד מכוניות, והכנו יחד גלידה במכונה, וסחבנו יחד אוכל של כלבים, ואחרי שעתיים שכחנו שאנחנו ישראלי ופלשתיני, יהודי ומוסלמי, וכל מה שזכרנו זה את הילדים, והמשפחות, ואת האוכל על השולחן, שיש בו זכרונות מהמטבח של אמא עבור שנינו. וברמה הלאומית אני לגמרי בטוח שאם לכל אחד משני העמים תהיה הזדמנות טובה לשבת אחד בבית של השני שעתיים, הכל יראה אחרת. ועוד משהו - הוא היחיד שאני לא שובר את הראש מה להביא לו לכריסטמס - הוא מקבל ממני תמיד משלוחים גדולים של זעתר וכמון. יש זעתר בארה"ב אבל בטעם של פלסטיק. המשלוח שאני מביא מספיק לו לחצי שנה לפחות, ואני יודע שכל המשפחה שלו (האמא והאחים) מגיעים אליו הביתה במטרה לסחוב לו מזה קצת... ובהזדמנות זו אני מזכיר שאני עדיין מחפש רעיונות למתנות חג מולד לחברי באמריקה הרחוקה. מי שיש לו רעיון, יבורך.

 

[Wing Chan]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[broadaxe]

חנוכיות

לגבי הימנית, לא נותר לי אלא לחזק את דברי אש"נ. זה "פריט התבוללות" מובהק. לגבי מספר רב של יהודים בצפון אמריקה, החג היחיד שנותר להם להזדהות איתו הוא חנוכה, שנושא מוטיבים פחות דתיים וסגפניים כמו חגים יהודיים אחרים, ובמהותו יותר "שמח". כשהייתי בארה"ב, בתקופת חנוכה, די נדהמתי לראות החצנה מסיבית של החג, ביחד עם כל מהדורת חדשות בטלויזיה שנפתחה במילים: Marry X-Mass & Happy Hanukkah. הפריט השמאלי הוא באמת מנורה ולא חנוכיה (7 קנים) ואני לא רואה בו שום מוטיב יהודי נוסף. המדליון המרכזי הוא "צלב ירושלים", מוטיב נוצרי-אורתודוכסי אדוק שהיה בשימוש עוד מהתקופה הביזנטית. מה הכיתוב על בסיס המנורה? האם יש חתימות יצרנים?

 

[doroni10]

זהו "צלב" שווה צלעות- מסדר ציון?

אתה בטוח שזהו צלב ירושלים? הכנסיה השתמשה, ומשתמשת עד היום בצלבים בעלי זרועות שאורכן לא שווה. כידוע לי צלבים בעלי זרועות שוות היו בשימוש בעיקר על ידי "מסדר ציון". דורון,

 

[broadaxe]

בטח לחלוטין- צלב ירושלים

אל תאמר "הכנסיה השתמשה" מאחר והפילוג והמחלוקת בין הזרמים השונים הוא רב ולעיתים חריף מאד ועתיק יומין. המחלוקת החריפה ביותר היא גם אחת מהראשונות, הקרע בין הכנסיה הטריניטארית (=מאמיני השילוש הקדוש) לבין הכנסיה המונופיסיטית (=המאמינה באופי אחיד של ישו). האבחנה הגסה יותר מחלקת את הכנסיה הטריניטארית לכל הפלגים המערביים, דהיינו קתוליות, פרוטסטנטיות, לותרניות, קלוויניסטיות, אורתודוכסיות; הכנסייה המונופיסיטית כוללת את הפלגים של הנצרות הקמאית- אתיופית, נסטוריאנית, קופטית. לזרמים השונים צלבים שונים. "צלב ירושלים" היה בשימוש מזדמן של המסדרים הצבאיים בממלכת ירושלים הצלבנית ונקרא גם "צלב יוחנן הקדוש", המסדר ההוספיטלרי שנקרא גם "מסדר יוחנן הקדוש מירושלים" השתמש בו תכופות ביחד עם "צלב מלטה". לאחר נפילת הממלכה הצלבנית המסדר התמקם ברודוס ולאחר מכן במלטה, הצלב המלטזי הפך לסמלו הבלעדי ומשום כך קרוי "צלב מלטה". המפורסם ביותר מופיע בתבליט על כריכת הזהב של ספר התנ"ך של המלכה מליסנדה מהמאה ה-12. הצלב המרכזי הסימטרי מסמל את הוויתו של ישו וארבעת הצלבים הקטנים מסמלים את ארבעת הבשורות שיצאו מירושלים לארבעת קצוות העולם. הכנסייה היוונית משתמשת גם היא בצלב סימטרי פשוט הנקרא "צלב יווני".