הבנת הפיתגמים

הבנת הפיתגמים

רציתי לשאול אם אי הבנת הפיתגמים אופיינית לילדים על ספקטרום?

בני, שהוא ילד מחונן וחכם בצורה בלתי רגילה, פשוט לא מסוגל להבין את האלגוריה שבפיתגם.

אתמול במשך 20 דקות הסברתי לו מכל כיוון אפשרי את הפיתגן ״על ראש הגנב בוער הכובע״. סיפרתי לו את כל הסיפור על הרבי וכו...והוא שואל: אבל איך נדלקה אש על הכובע שלו? מה, לרבי היו כוחות על והוא הצית לו את הכובע?״.

אחרי שהבין שלא באמת היתה אש הוא עדיין לא הצליח להבין את משמעות הפיתגן בחיי יום יום. ומה קורה אם למישהו אין כובע? רגע, ואם הוא לא גנב?

זה משהו שמשותף לכל הביטויים בעלי משמעות סימבולית.
לא בוכים על החלב שנשפך....- למה שמישהו יבכה על חלב? אפשר לחשוב, בסה״כ חלב.
ישבו ללמוד עד שיצא עשן....- איך יכול לצאת עשן? הם הרי לא הדליקו מדורה בחדר כשלמדו, אז למה שיצא עשן?
לבלוע את הצפרדע.....מי שנכווה ברותחים- נזהר בפושרים....

בקיצור הבנתם את הפואנטה.

כל פעם מדהים אותי מחדש איך ילד שמכיר את תאוריית הקוונטום או יכול להסביר ב5 דקות את האפן ההנפקה של חברה בבורסה או סיבה למפולת הכלכלת בארצות הברית - לא מסוגל להבין מטבע לשון או פיתגם או סתם ביטוי שעושה שימוש באלגוריה.

האם זה משהו שאופייני לאסים?
 

dina199

New member
כן, מאוד אופייני.

וזה הבדל בין הבנה מילולית מדוייקת והבנה של עובדות מדוייקות (כולל קוואנטים והנפקות) לבין דברים מופשטים , דו משמעיים ואלגוריים.
בד"כ יש אפשרות להסבר והבנה אבל זה תלוי גם בגיל הילד וגם בסוג ההסבר. 20 דקות של הסבר אחד לא חייבים להספיק
 

abashel13

New member
גם אני לא ממש מבין את הפתגם הזה

כי הוא שייך למציאות שבה אנשים היו חובשים כובע דרך קבע...

והיום לא... והיום גנבים כתופסים אותם או חושדים בהם ישר מביאים

עשרה עדים שהם ממשפחה נורמטיבית ומה פתאום מאשימים אותם בגניבה...

חחח...

פתגמים שייכים למציאות חברתית ומתמצתים השערות נורמטיביות למיניהן

אז למה שא"ס יעסוק בזה בכלל... בדרך כלל מעניין את הא"ס איך זה באמת עובד..
 

dina199

New member
ואם לנתח מבחינה היסטורית,

כנראה להרבה פתגמים היתה פעם גם משמעות ישירה.

"לא בוכים על החלב שנשפך....- למה שמישהו יבכה על חלב? אפשר לחשוב, בסה״כ חלב". בזה הוא צודק לחלוטין , סה"כ נשפך חלב , אין מה לבכות. אבל את החלב שנשפך גם אי אפשר לאסוף בחזרה למיכל שלו. אז על הדברח שכבר קרו , ואי אפרר להחזיר אותם למצב המקורי אורמים טת משפט כמו על חלב.

",ישבו ללמוד עד שיצא עשן....- איך יכול לצאת עשן?" לגבי עשן , כנראה באמת פעם היה עניין של הדלקה. לשמש כשבוחרים אפיפיור מחכים עד שידליקו משהו שמוציא עשן לבן. ז"א אם עושים משהו הרבה זמן , או מחכים למשהו הרבה זמן (או לומדים נרהה זמן) העשן מסמן את הזמן הזה. או שעשן יכול להיות תזכורת להרבה עבודה. פעם כשהיו מסיקים את הבתים בתנורי עץ ופחם (באירופה) להדליק את האש ולחמם את הבית היה עניין של הרבה עבודה. ואולי באמת הסיקו את התנור כשלמדו


"מי שנכווה ברותחים- נזהר בפושרים" . כוויה זה מאוד כואב. וברוסית הפתגם זה 'מי שנכווה בחלב חם נזהר ממים חמים'
כי כווית חלב הרבה יותר חמורה. אז מיש יש לו כוויה ממשהו חם , בפעם האה ייזהר גם המשהו פושר.לכן אם למישהו יש נסיון רע בדבר ממש חמור, הוא יפחד מאותו נסיון רע גם בדבר פחות חמור.

"לבלוע את הצפרדע" - לזה אין לי מושג מה המקור, אבל לבלוע את הצפרגע זה באמת מגעיל
. לכן מי שנאלץ לעשות משהו מגעיל (או אפילו משהו שהוא לא רוצה ואז זה מגעיל עבורו) זה מגעל באותה מידה כמו לבלוע צפרדע.לבלוע את הצפרדע

"על ראש הגנב בוער הכובע" - זה אכן הכי מסובך (גם לבן שלי היה מאוד קשה להבין את הפתגם הספציפי הזה) . אני לא יודעת אם פעם הדליקו את הכובעים על ראשם של גנבים
. אבל כובע שבוער זה דבר מאוד בולט. והכוונה שההתנהגות של גנב כל כך בולטת (מרוב אשמה) , כאילו שהכובע שלו בוער

יש סיכוי גדול שגם ההסברים כמו שנתתי לא יעזרו בכלל , או לא יעזרו בהווה הקרוב , אבל זה הכיוון.
העיקר לא להתפלא שהאדם שמבין קואנטים לא מבין 'כובעים בוערים'
 

TikvaBonneh

New member
נדב השתתף במחקר על הנושא הזה בדיוק

רוצה את הטלפון של עוזרת המחקר?
 
אופייני! אתמול בדיוק קראנו קטע בחוברת ג"ג

וחקלאי אחד אמר (היה כתוב): "לא ידעתי מה כדאי לגדל בגלל מזג האויר, והחלטתי ללכת על אבטיחים!" שאלתי את הבן שלי מה הכוונה (שיש קשר בין מזג אויר למה שמגדלים) והוא אמר: "הוא הלך בטעות על אבטיחים שגדלו באדמה".
 

dina199

New member
למעשה גם אני צריכה להפעיל את החשיבה

הלוגית שלי כדי להבין את ה'ללכת על אבטיחים'.
זה אפילו לא פתגם או ביטוי , זה סלנג
 
חשבתי שאת זה הוא יבין, כי "ללכת על" זו מטפורה

שמשתמשים בה הרבה, כמו שאמרת (סלנג, לא פתגם). אבל הוא לא הבין ולקח לי זמן להבין שהוא לא מבין (לא חשבתי שהוא יחשוב על "ללכת על" כפשוטו, חשבתי שאת זה הוא כבר מכיר).
 

dina199

New member
עובדה שגם אני חושבת על 'ללכת'

בצורה ישירה
.
רק אחרי ניתוח לוגי אני מבינה שהם חקלאים, דיברו על מה לגדל והוא החליט לגדל אבטיחים .
למעשה הוא היה אמור להגיד 'אני הולך על גידול אבטיחים' .
 

arana1

New member
אולי זה אופייני לא"א

שהם שומעים גם ישר וגם "עקום" ולכן רואים גם את התמונה המילולית וגם את האלגורית
אני יודע שאצלי,כנראה גם בגלל שנאבקתי המון שנים להבין עולם זר בתכלית,יש גם לעיתים שמיעה בו זמנית,ישירה ועקיפה,עם ערנות לפער ואולי לפעמים גם לסיבה בין הצורך והמקום בכפל משמעות בהקשר של פתגם ובין הנטייה המולדת שלי לחוש מציאות שבה אין ממש צורך ועניין בסוג כזה של סיפור בגלל ש"עומק" המשמעות נובע ממקומות אחרים
 

dina199

New member
יכול להיות


הרבה פעמים ניתוחים לוגים גם לא עוזרים לי ויש דברים (למשל סרקסטיים) שאני לא מבינה.
והרבה אנשים סרקסטיים מנצלים את זה בלי להתבייש.
 
התיאור שלך מזכיר לי את דו-לשוניות

לפחות שלי, כשעברית היא שפה שנלמדה, אבל כבר יושבת לי די טוב
לפעמים אני חושבת בשפה אחת ומעבירה לשפה אחרת, ולפעמים אני חושבת בשתי שפות יחד, כאילו במקביל.
לפעמים אני שומעת משהו ולא יכולה להגיד בוודאות באיזו שפה אמרו לי את זה (מאנשים שניתן לצפות מהם את שתי השפות, או חדשות בטלוויזיה או רדיו, אני לא מחזיקה כל הזמן בראש איזו תחנה זו), אני פשוט קיבלתי את המסר.
בעצם, אולי זה בידיוק להיפך ממה שתיארת


מה שלומך, אבא טרי?
 
מאז שאני זוכרת את עצמי

אותי גידלו על פתגמים מורכבים כאלה:

ככה שבאמת אין לי בעיה לראות את חצי הכוס המלאה, לא לבכות על חלב שנשפך,
להבין אצלי בעבודה מה רוצה ממני עו"ד כששואל אותי בחקירה אם היא כוללת "זמן פגיעות" .

מצד שני -
גם את רותם שלי אני מגדלת ככה ולא תמצאי אותה עונה כמו הבן שלך למשל.
היא יודעת שללכת על זה מחשבה = כיוון למה כדאי לגדל ואת ההבדלים בעין העונות

כנ"ל גם לגבי הקטנה שלי רק אצלה זה אפילו עוד יותר פשוט, עושה רושם שהשכל שלה
חד וברור. יש דברים שהיא מבינה יותר טוב מרותם וממני לפעמים.

ככה שכל ילד כנראה זה משהו אחר אפילו אם הם גדלו באותו הבית עם אותה שיטת חינוך והסברים.
 
אני מאד אוהבת פתגמים ומטפורות ומכניסה להם

לא מעט כאלה כשאני מדברת איתם, ואני מגלה שהבת שלי גם לא יודעת הרבה מהם, למרות שהיא נ"ט ומאד חכמה.
 

dina199

New member
זה גם תלוי גיל וסביבה.

הדברים מתיישנים , אז למשל ביטוי שבו השתמשנו לפני 20 שנה לא יהיה מוכר.
אתמול שמעתי בעבודה שמישהו אמר 'נפל לי האסימון' וחשבתי שרוב הילדים בימינו לא יודעים את הביטוי, או לפחות לא יודעים את המקור.
הרי בימינו כבר כמעט אין טלפונים ציבוריים , לא כל שכן אסימונים
 

dina199

New member
הבן שלי התחיל להבין אחרי שהסברתי

לו את התהליכים (למשל 'הכובע של הגנב' היה עניין מאוד לא ברור
).
אחרי שהוא הבין את התהליכים הלוגיים ויודע לנתח את זה , הוא מבין הכל נכון ומסתדר בעצמו.
אבל התהליך של הניתוח הלוגי עדיין נדרש , זה לא בא 'טבעי' כמו אצל נ"ט.
 
בן כמה הוא?

הבן האספי שלי מבין מצויין את המסר של כל הפתגם ודווקא האמצעי, נוירוטיפיקלי מתקשה בכך.
 
למעלה