הבל היופי ?

[גנגי]

מי זה "אנחנו"?

אני, למשל, לא.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

אנחנו, הבלתי מושלמים. ../images/Emo20.gif

 

[מכסי פיכלשטיינר]

הבל היופי ? ../images/Emo20.gif

לא נעים לי להודות בזה, אבל ליופי יש המון כח עלי. לא נעים, כי במישור הגלוי, השיח התרבותי אומר לנו שזה לא בוגר, לא חכם, לא אומר עליך דברים טובים. "אל תסתכל בקנקן". "הבל היופי". במישור הסמוי, כמובן, המסר הוא הפוך: אנחנו מוצפים במסרים חזותיים שמדגישים את היופי החיצוני. יופי אנושי (דוגמנים, דוגמניות, שחקניות, שחקנים) וסוגים אחרים של יופי (בתים מעוצבים, אוכל מעוצב, כלים יפים, מכוניות יפות). כל זה יפה מאד בתיאוריה, אבל לא באנו לפה בשביל תיאוריות, נכון? אז הנה אנקדוטה מהחיים. יצאתי פעם עם מישהי, והיא דיברה על השחקן הזה שהוא חתיך הורס, והדוגמן ההוא שהוא חתיך הורס, ושאלתי אותה מה בקשר אלי. אתה נראה טוב, היא אמרה לי, אבל אתה לא חתיך הורס, סורי. וזה הפריע לי. אני יודע שזה לא היה אמור להפריע לי, היא אהבה אותי והכל, אבל זה הפריע לי. גם זה שהיא לא נראתה מי-יודע-מה, זה הפריע לי בזמן שהיינו יחד. כשהיא החליטה להמשיך הלאה, היה לי קל לוותר עליה. עם כל כמה שהיא הייתה חכמה, מצחיקה, נחמדה ומאהבת רבת כישרון. לא נעים לי להודות בזה, אבל ליופי יש המון כח עלי.

 

[גנגי]

ואני חשבתי שבדיוק להיפך,

כי לא זכור לי שאני כתבתי שנפגעתי כי מישהי חשבה שאני נראית בסדר אבל לא מהמם....

 

[מכסי פיכלשטיינר]

אין לי עניין בהקנטות ../images/Emo20.gif

 

[מכסי פיכלשטיינר]

או, יותר נכון ../images/Emo20.gif

החלטתי עכשיו שבשרשור הזה אשתדל להימנע מהן.

 

[אטיוד5]

../images/Emo13.gif

 

[גנגי]

אני זוכרת

שפעם אחותי, האחת, היקרה והאהובה, אמרה לי שנורא חשוב לה שהחברות שלה יהיו יפות. לא נעים לי גם להודות, אבל זה הוריד משהו מההערכה שהיתה לי אליה. אתה יכולהבין את זה? אתה יכולהבין למה כשאדם אומר שהיופי חשוב לו מאוד זה חייב לבוא על חשבון דברים אחרים, עמוקים יותר, אמיתיים יותר? אתה יכולהבין שהיופי חולף? שמי שאומר על עצמו שליופי יש המון כוח עליו אומר בעצם שהוא מתמקד בשולי במקום בעיקרי? ממה שאתה מספר על הבחורה ההיא נשמע לי שאתה מתעניין בקליפה ומתעלם מהפרי. ומה שמוזר הוא שאתה רוצה שגם יאהבו אותך לפי אותם קריטריונים: אתה נפגע כשמישהי אוהבת אותך אבל לא בגלל מראיך המהמם אלא בגלל תכונות אחרות. אני אספר לך סיפור, לצערי מאוד אמיתי: לפני שנים היה לי ולבן-זוגי ידיד, בחור חכם ונחמד ויפה-תואר באופן לא רגיל. הוא נישא לבחורה יפה כמוהו, והשמחה היתה רבה. יום אחד יצא למילואים (זו היתה תקופת האינתיפאדה הראשונה) ובקבוק תבערה שנזרק לעברו השאיר אותו שרוף לגמרי. בַּפָּנים. האיש הפך מבחור יפה-תואר מאוד למעוות באופן מעורר פלצות (ללא גבות, ללא ריסים, מן הסתם ראית פעם איך זה נראה). כמובן, כשמדברים איתו מגלים שהיא נשאר אותו בחור שהיה - חכם, נחמד, שנון - אבל העובדה היא שתוארו השתנה ללא הכר. את ההמשך תוכלנחש לבד. אנשים משתנים, היום מישהו יכולהיות יפה ומחר מראיהו ישתנה (הדוגמה שנתתי היא קיצונית, אבל גם זיקנה או השמנה או מחלה או סתם החיים משנים אדם פיזית)- האם הוא יהיה פחות אָהִיב בגלל זה?

 

[תרנגולת ערומה]

התרנגול

הוא חתיך הורס. שילוב של ניקולאס קייג' ודודי בלסר. ממש מהמם. פעם דיברתי עם חברה על אנשים יפים ונתתי אותו בתור דוגמה. "כן, הוא נראה די טוב", היא אמרה. ואז נזכרתי שכשרק הכרתי אותו, בכלל לפני שהתחלנו להיות ביחד, בכלל לא חשבתי שהוא כזה הורס. ובכלל, הרבה פעמים חשבתי שכל מיני אנשים שאני אוהבת (חברים וחברות) הם נורא יפים, למרות שכנראה, אובייקטיבית, הם לא יותר מנאים. וגם אני נראית לעצמי לפעמים כוסית מהממת ולפעמים קופה מכוערת - תלוי כמה אני אוהבת את עצמי באותו רגע. יש לי המון כוח על היופי...

 

[מוּסקט]

../images/Emo25.gif מווואה על המשפט האחרון!

 

[tali_le]

../images/Emo45.gif

ממש מזדהה גם כל הכבוד - על המשפט האחרון וגם עם העניין עצמו - אני שמה לב שאנשים שאני אוהבת, אני מוצאת את היופי בהם ורואה אותם כיפים טלי

 

[m L m]

יש לי חברה יפה אבל ממש יפיפיה -

הכרתי אותה בעבודה ובפעם הראשונה שראיתי אותה חשבתי "יופי, עוד אחת מהממת שחושבת שהכל מגיע לה" אבל לאט לאט הכרתי את האופי שלה וגליתי שהיא יפה עוד יותר מבפנים! היא סיפרה לי שיום אחד היא הסתובבה עם אחת החברות שלה ופתאום החברה אומרת לה "אני לא רוצה שנסתובב יותר ביחד כי את יפה מדי ואני לא יכולה להיות לידך" כמובן שהיא הייתה בשוק טוטאלי ונעלבה אבל אח"כ היא הבינה שאם החברה לא יכולה להיות איתה בגלל שהיא יפה מדי כנראה שהחברה בעלת אופי לא משהו... אני חושבת שגם כשמכירים אנשים לעומק מתחילים לראות את האופי האמיתי ואז חושבים שהם יפים אבל אין ספק שהרושם הראשוני חשוב.

 

[אני גשרים לכל מיליך]

חשבתם כמה קשה להיות סמל סקס??

אני קם בבוקר יפה תואר ויודע שאני צריך לשמור על יופיי הרב במשך כל היום... אני פורש מהדוגמנות....... אי אפשר להתעלם מיופי. כולנו אוהבים אנשים נאים. מעדיפים אותם... אולי? פעם ניהלתי ויכוח סוער האם כל מי שמופיע בטלוויזיה הוא יפה. חד משמעית לא, חסרים כתבי חדשות מכוערים בטירוף? (אצל נשים, לצערי, זה עדיין עובד אחרת. רוב מגישות החדשות הן כוסיות וסליחה על הביטוי). אבל גם היום כשאני רואה שבוחנים עובדים חדשים אצלנו קשה לי לפספס את היחס המאוד מאוד חיובי לבחורות נאות ושופעות לעומת בחורים מקריחים וממושקפים. במה זה מתבטא? יותר סלחנות, סבלנות ונכונות לעזור וללמד. זה לא שהיפה תתקבל והמוכשר ילך הביתה, אבל יש הבדל. עד שמישהו פעם זרק לי - מה אתה מקטר? זה מביא רייטינג. זה, למשל, עיצבן אותי. ומצד שביעי, האם אני אצא עם גבר בעל אישיות כובשת ומראה קופיפי? בחיים לא. האם אצא עם דוגמן נבוב? למה לא? בעצם, לא. אין לי סבלנות לטיפשים. אני לא אצא איתו........ תגידו לו שיפסיק להתקשר. ומצד תשיעי, אז למה כל כך חשוב לי איך שאני נראה. הרי אני אינטיליגנט, שנון ומשעשע גם כשאני קם בבוקר ויש לי שיער אפרו, קורי שינה בעיניים וחולצה קרועה... ובכל זאת אני משקיע שעות (והרבה כסף) בהחלקות, פן, בגדים, איפור (מי יוצא מהבית בלי מייק אפ, אייליינר ומסקרה?) ואלפי קרמים. זה עושה אותי טוב יותר? לא, רק יותר דומה לליצן. שלי, את תאהבי אותי פחות כשיהיו לי קמטים? כי אני יכול להתחיל לחסוך לניתוח...

 

[החטא והשופטת]

אני אוהב אותך פחות

כששוב תקח אותי להופעה וכל הערב תשלח SMSים לדייט שלך במקום להתרכז בי. אין לי בעייה עם מכוערים. כל קוף בעיניי אימו פרח וכל מי שאני אוהבת בעיני אנטויניו בנדרס.

מה גם שאני עצמי לא בדיוק מיס יוניברס... אבל לעצם הדיון: ברור שנעימות אסתטית מושכת את הלב. לא רק כשהיא מופיעה בבני-אדם. אין בכך רע. אני אוהבת דברים יפים.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

זה מעצבן כשזה בא מ"הממסד" ../images/Emo20.gif

זה מעצבן עוד יותר כשזה בא מחברים שלי, אבל זה הכי מעצבן כשזה בא מתוכי. כשאני תופס את עצמי עושה את ההנחות האלה לאנשים, שהמראה שלהם מפעיל אותי. הייתה לי אתמול שיחה עם ידידה יקרה, ועליתי בעזרתה על משהו מעניין (ואני מקווה שהוא יעורר פחות ביקורת מאשר הדיבור על יופי אנושי): אם אני רואה גן יפה ומטופח, שכל אחד רשאי לטייל בו ולהתענג על יופיו, זה עושה לי טוב. אבל אם אני רואה גן יפה ומטופח שיש סביבו חומה, ורק בודדים יכולים לטייל בו, זה עושה לי רע. אם אני אשמע שהגן הזה נהרס בדרך כלשהי, אני לא באמת אצטער.

 

[האחת 18]

נכון

נכון

 

[אטיוד5]

זו דרכו של עולם

אני מאלו שלא נלחמים בחוקי הטבע. לכן, ברגעי שפיות, גם לא "לא נעים" לי להודות. כן, גם לי מפריע. אבל החכמה היא אולי דווקא לדעת לקבל את עצמך במקום לנסות להשתנות.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

לקבל את עצמי ../images/Emo20.gif

אני לא חושב שיש בהכרח סתירה בין לקבל את עצמי ובין לנסות להשתנות. בן אדם מקבל את עצמו כשהוא מכיר בזה שיש לו חולשות, ומפסיק לרדת על עצמו בגללן. עדיין, יש לו אפשרות לעבוד על החולשות שלו ולהשתפר. גם חוקי הטבע לא עושים עלי יותר מדי רושם. עדיף לי לפעול בהתאם לאינטרס שלי, אפילו אם הוא מנוגד לחוקי הטבע. לדוגמא, אם אני רעב, חוקי הטבע אומרים שאני אמור לאכול את הדבר הראשון שאני רואה, אבל עדיף לי להתאפק ולברר אם הדבר הראשון שאני רואה הוא היגייני. אבל זה כבר נושא לשרשור אחר.

 

[אטיוד5]

מסכים איתך ..

בחלק הראשון של דבריך - נכון, יכול לקבל עצמך וגם לנסות להשתנות. לא מסכים בקשר לחוקי הטבע. האינטרס שלך בדרך כלל חופף את החוקים האלה. והדוגמא שהבאת לא משכנעת. אם אתה רעב והדבר הראשון שאתה רואה הוא גללי סוסים, אז כמובן שתתאפק. זה חלק מחוק הטבע - שאינך רוצה להזיק לעצמך.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

אם ככה אתה מגדיר את חוקי הטבע../images/Emo20.gif

אז כל התנהגות רציונלית היא בהתאם חוקי הטבע. איכשהו, כשאומרים לי "חוקי טבע", אני חושב על הדברים שמשותפים לבני אדם וליונקים שקרובים אליהם גנטית (לדוגמא, הנטייה להתחבר לקבוצה). אבל, כל אחד וההגדרות שלו.