הבית נעשה ריק

orthoplex

New member
הבית נעשה ריק

הוא לקח את הדברים שלו. הוא יגיע לפה מדי פעם בגלל הכלבים.. אני מרים את ראשי ומסתכל לעתיד. את תחושת ההחמצה והאשמה אסחב איתי עד לקבר. את הצלקת והצער הנורא כנראה שאלמד לקבל.. אבל אני חייב ללקק את הפצעים, לזקוף קומה ולצאת לדרך משלי. דרך שהיא שלי! יש רגעים שבהם אני לא יודע איך לצאת, איזה שביל לקחת ואילו החלטות ארוכות טווח לקבל. אז אסתפק בהחלטות קצרות טווח שמקדמות אותי צעד ועוד צעד. כולם אומרים לי שבעתיד אני אסתכל אחורה ואצחק. שאז אני ארגיש בר מזל שהדברים הסתדרו כך ולא אחרת. ואולי, רק אולי, דרכינו יפגשו שוב. אני אהיה אחר וגם הוא, והאהבה הבסיסית תתחיל משהו קצת אחר.. אבל למה אני חושב את זה? למה לעזאזל אני מעלה את האפשרות הזאת בראש שלי? הרי רוב הסיכויים שגם אצלי זה יגמר מהר מאד, ואחר כך לא אוכל לרצות בכלל, כמו שהוא לא רוצה. אולי אלך להתבודד.. אלמד לשאת את עצמי, לדבר עם עצמי ולהתמודד עם עצמי. כי כרגע אני מחפש לדבר ולשתף מי שאני רק יכול. זה אומר עלי משהו. זה מראה שאני לא חי עם עצמי, אלא כל הזמן עם אנשים. שאני תלוי באחרים והמצב הנפשי שלי מושפע מהסביבה שלי בצורה יותר מדי חזקה. האם אין לי עמוד שדרה? איך אבנה אחד כזה? האם אני מגזים? כל כך קשה לי. אני כל כך פגוע..
 
שולחת חיבוק ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

על רקע מה נפרדתם? הזמן יעשה את שלו,אתה תראה. אתה מוזמן לשתף אותנו,להוציא מהלב.
 
העיקר להמשיך הלאה

בכמה כלבים מדובר? למה לא לקח את הכלב שלו איתו? ואתה אם תחליט ללכת להתבודד מה יהיה על הכלבים הם תלוים בכך אני בעד שתמשיך את החיים הלאה , העולם לא נעצר , יש הרבה אנשים שימצאו בכך עניין תצא להפגש עם אנשים אל תשאר בבית הריק , המפגש עם האנשים יעודד אותך
 
למעלה