הבטחתי-אני מקיים

[הסייד הנודד]

הבטחתי-אני מקיים

לפני כמה זמן (טוב, קצת הרבה זמן) הבטחתי לדורון-negative one לתת את הניתוח שלי לשיר "טרמינל לומילנט" של מאיר אריאל, שמאחר ולברי יש ביצוע לשיר, הוא עלה בפינת "למה התכוון הברי" ואני לא הספקתי לנתח אותו, אז הנה הניתוח לפניכם, אתם מוזמנים להגיב, לנתח בעצמכם וכו'. לא סתם השיר הזה נחשב לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר של מאיר אריאל, הסיבה היא כמובן הטקסט השנון. הוא נפתח במשפט "עת השתחררתי הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה". בפעם הראשונה ששומעים את הביטוי "עת השתחררתי" חושבים שמדובר באסיר משוחרר, אלא שהמילה "הרופאים" מכניסה אותנו ישר למחשבה של אדם שהיה בבית חולים, בדיעבד מסתבר שהוא היה מעורב בפיגוע, כנראה נפגע הלם או שהוא חטף טראומה קשה בעקבות אותו אירוע, לכן הרופאים ממליצים לו לחזור לשדה התעופה כדי לראות שהכל בסדר. את הפגיעה אפשר לראות בין היתר בדיבור עם "עצמי", שגם עונה לו. "מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה-אחר כך יותר קל הלחץ על העין..."-מראה מאוד מעניין, אבל שוב מראה שמוכיח שהוא לא התגבר סופית על האירוע, אולם הוקל לו. אבל הקטע היפה ביותר בשיר הזה, הוא כמובן הסיפור עם אותה "טרמינל", שאפה לא נורמלית עם שני רימונים (שדיים? או שמא רימונים צבאיים, כיאה למחבלת). כמובן היחס הדו משמעי של קצין הביטחון, שתוקע בה מבט חודר, למה? האם בגלל שהיא חתיכה לא נורמלית או בגלל שהוא חושב שהיא חשודה? (מה שמתעצם אח"כ, היא כבר לא שם, קצין הבטחון כנ"ל... ד"ש לבעלי הראש הכחול). הוא כמובן מאבד את עשתונותיו בגללה, מחפש לעצמו המראה למרות שהוא בטראומה, הוא מחפש את הטיסה שהיא עלתה עליה, רץ צתוך אהבה, או שמא מתוך חוסר שפיות? הרמקולים המנומסים הם למעשה הטון שמחזיר אותו לחיים, הם נותנים לו התראה, ניהים קצת תקיפים וגורמים לו לחזור ולהבין שהוא צריך להשקיף על המטוסים, הוא צריך להשקיף עליהם כדי לראות שהכל בסדר ואף אחד לא יתפוצץ שוב, עד שהמטוס ממריא....ומתפוצץ. כמובן שהתיאור של החרוזים עושה את זה יפה (התכווצות-התפוצצות-התרוצצות). בסוף חוזר הבית הראשון, האם הוא היה צריך שוב טיפול ושוב הוא השתחרר? או שזו חזרה אחורה להראות שכלום לא השתנה, חוץ מאותה תרופה שהגיעה עם המאורע הזה... שיר גאוני לדעתי, שפה יפה, תיאורים מצוינים, וטקסט מעולה. אין מה להגיד, הבנאדם היה גאון טקסטואלי

 

[המממ]

../images/Emo45.gif מעניין מאוד.

נתת כיוון חדש למחשבה! עוד משהו מעניין, שאינני יודעת אם הזכירו אותו בעבר בפורום: שנים מספר לפני שיצא השיר הזה, כתב מאיר אריאל את השיר "תור א,ב,ג" לאושיק לוי. השיר כולל את הציטוט הבא: ובשלישית הם נפגשו בטרמינל, בתור החוצה הטיסה לסן פרנציסקו - עוד מעט הטיסה למונטראול קצת מתעכבת ולפיכך ניגש לראות אותה עוד קצת כששוחררתי הרופאים פסקו לי לפחות אחת לחודש לבקר בשדה התעופה וזה עושה לי טוב לראות מטוס גדול לראות מטוס גדול ממריא בתוך דמעה חמה שקופה. מעניין אם השירים קשורים אחד לשני (כמו סיפור בהמשכים) או שמא הוא נתפס לעניין שדות התעופה והציטוט התאים לו לשיר אחר... מישהו יודע על זה משהו? שבוע טוב ושקט שיהיה לנו!

 

[הסייד הנודד]

מן הסתם הבית השני שציטטת

הוא כמעט אותו אחד מהבית של טרמינל, לכן אני חושב שכשמאיר אריאל כתב את טרמינל הוא נזכר בשיר הנ"ל, מעניין על מה הוא מדבר

 

[Negative one]

וואלה,יואב,הוכחת שהבטחות אתה מקיים

יפה יפה... בקשר לניתוח,יפה מאד. זה כנראה פחות או יותר הסיפור של השיר. למרות שאני עדיין ימשיך וירגיש ממנו את הפירוש שנתתי,הופיע באשכול עצמו וגם הועלה בפינה "ניתוחי שירים" במאמרים (וואו,כאילו רשמתי עבודה אקדמאית=): הטרמינל עצמו לדעתי הוא לא הפחד של הבנאדם,אלה המרגיע שלו. הטרמינל מסמן את הבריחה של האנשים מהמציאות,והדובר,שכנראה קצת איבד את המציאות,נהנה לראות אנשים בורחים ממנה,וזה מה שמרגיע אותו. אבל בסופו של דבר הוא מגלה שהוא אותו המשוגע והטירוף חוזר אליו,ובמקום בריחה הוא מקבל חזרה למציאות,בדמות מטוס שהתפוצץ.