הבוקר
הנפש כואבת כל כך ואי אפשר להתעלם או לברוח עוד מהכאב. אתמול היתי רוב היום במיטה. בערב יצאתי לקבוצת תמיכה. וטוב שהוצאתי את עצמי.
יש לי היום פגישה עם המטפלת בצהריים ועד אז אולי ארשה לעצמי לנוח, אם כי יש לי עבודה לעשות.
אני מחזיקה בפנים את השברים, את הפגיעות... מפחדת לפלוט אותם החוצה.
דברים שלא מעיזה לדבר עליהם.
מרגישה כמו שבר כלי ונמאס גם להתבייש בזה.
הנפש שבורה וזה לא במקרה. פגעו והכאיבו והדברים הצטברו והתבצרו בפנים, בשכבות הכי עמוקות.
כואב שורף.
לפעמים אני בכלל לא יכולה לדבר. שיתוק של הקול והתנועה.
ללדת זו התחלה חדשה, התחלה של חיים חדשים.
הלוואי ויכולתי ללדת מתוכי גם את גושי הכאב הזה ולבוא נקייה, מבוררת, שקטה לאמהות החדשה...
תודה שאתם כאן.
הנפש כואבת כל כך ואי אפשר להתעלם או לברוח עוד מהכאב. אתמול היתי רוב היום במיטה. בערב יצאתי לקבוצת תמיכה. וטוב שהוצאתי את עצמי.
יש לי היום פגישה עם המטפלת בצהריים ועד אז אולי ארשה לעצמי לנוח, אם כי יש לי עבודה לעשות.
אני מחזיקה בפנים את השברים, את הפגיעות... מפחדת לפלוט אותם החוצה.
דברים שלא מעיזה לדבר עליהם.
מרגישה כמו שבר כלי ונמאס גם להתבייש בזה.
הנפש שבורה וזה לא במקרה. פגעו והכאיבו והדברים הצטברו והתבצרו בפנים, בשכבות הכי עמוקות.
כואב שורף.
לפעמים אני בכלל לא יכולה לדבר. שיתוק של הקול והתנועה.
ללדת זו התחלה חדשה, התחלה של חיים חדשים.
הלוואי ויכולתי ללדת מתוכי גם את גושי הכאב הזה ולבוא נקייה, מבוררת, שקטה לאמהות החדשה...
תודה שאתם כאן.
