הבועה המיתולוגית.

[מאי יולי]

לא בדיוק

הבועה התל-אביבית, או בועה בכלל, לצורך העניין, היא בעיני משהו מנותק. תגידי מה שתגידי, אבל אני לא מאמינה שיש מישהו שמנותק ממה שקורה, ולכן אני לא קוראת לזה בועה. נכון, אני אסע לבוביזמר (אם אני אסתדר עם טרמפ), אני אמשיך ללמוד למבחן שלי, לאכול במסעדות ולשתות קפה. אבל אני מדברת לפחות פעם בשעה עם ההורים שלי, לוודא שלא נפל עליהם כלום, ובאמת מחוברת יותר לחדשות מאשר ל-88FM, כנראה שאני גם אסע לצפון בסופ"ש אם ההורים שלי לא יבואו למרכז. בנוסף, בדירה שלי ישנים כרגע כמות אנשים כפולה מהרגיל, כי האחים של השותפים שלי (שהם גם צפוניים) מתארחים אצלנו, וכאמור- הזמנתי גם את הורי להצטרף לחגיגה. אז לא, אני לא מרגישה שאני בבועה.

 

[פגע רע סדרתי]

למה להרוס לה את הקונספציה?

כל עוד לא תחטפי קטיושה בעצמך- את חיה בבועה.

 

[Sea Urchin]

נכון, והיום כששבתי מעכו

וחלפתי ע"י העיר חיפה הסירנות חלפו ליד האזניים שלי, כי הרי אני חי בתוך בועה.

 

[שושן פרא]

לא מיתולוגיה, סוציולוגיה ../images/Emo141.gif

נדמה לי שאינני חשוד ב"ימניות", גם קולנוען או עיתונאי אינני, ובכל זאת אני סבור שיש בועה כזו, והיא אינה מתאפיינת במגורים ברחוב כזה או אחר אלא בעמדה רגשית מתנכרת כלפי הקולקטיב היהודי-ישראלי ולפעמים גם בהתנשאות עליו. יש לי והיו לי קשרים אישיים עם אנשים, שמאמינים באמת ובתמים שמגורים במרכז תל אביב וצריכה אינטנסיבית של מוצרי התרבות והאמנות שמוצעים שם הופכים אותם לאנשים טובים יותר, מתוחכמים יותר ומעניינים יותר מאשר אלה שגרים במקומות אחרים בארץ. שאנשים ממקומות אחרים אמורים להתפעל מהם ולרצות להיות כמוהם. גם יצאתי עם בחורות כאלה. מובן שזו לא עמדה שהם יעמדו מאחוריה ויגנו עליה ברצינות, אבל היא ניכרת היטב בכל מיני אמירות אגב שהם מפריחים ("אוטו? בשביל מה צריך אוטו? כל מה שאני צריך יש לי מאה מטר מהבית", "עמדנו בתור לשולחן, אבל היו שם מלא כאלה מחולון, אז חזרנו הביתה"). היא ניכרת גם בהשוואות מעוררות רחמים שהם כל הזמן עושים בין תל אביב לבין מטרופולינים במערב ("מה אתה רוצה, ככה זה בכל העולם, בניו יורק, בלונדון..."), ובתיאוריות פתטיות שמעמיסות הררי משמעויות על הישיבה בבית קפה זה בניגוד לבית קפה אחר, או על הצעידה ברחוב זה ולא ברחוב אחר. אגב, גם לירושלים יש את הבועה שלה. אבל האיפיונים שלה קצת שונים. ואין לזה שום קשר עם המלחמה. הם כאלה גם בעיתות רגיעה.

 

[פגע רע סדרתי]

אז במקרה כזה כל האוכלוסיה חיה בבועו

בבועות- למעשה כל כך הרבה בועות עד שהחברה הישראל דומה לאמבט קצף. איזה מגזר בחברה לא רואה את אורח החיים שלו כטוב משל האחרים? דתיים? חרדים? תושבי הצפון עכשיו? תושבי התיישבויות הבודדים בנגב? האילתים? המתנחלים? הקיבוצניקים? המושבניקים? נהגי האוטובוסים? ההבדל בין כל אלה שמניתי (ועוד בועות רבות אחרות) היא שההתבעבעות שלהם נראית כלגיטימית- בעוד שזו של התל אביבים נראית כהתנשאות. אתה מדגים מין התנשאות מסוג אני-יותר-טוב-אני-לא-מתנשא. דרך אגב, גם ביהדות וגם בנצרות הצטנעות מוגזמת נחשבת לגאוותנות.

 

[שושן פרא]

לא כל האוכלוסיה ../images/Emo141.gif

על סמך התנסויותיי האישיות (בשביל מה שזה שווה), אינני יכול לומר על תושבי הצפון שהם רואים את אורח החיים שלהם כטוב משל אחרים, וכך גם לגבי תושבי היישובים הבודדים בנגב, האילתים ונהגי האוטובוסים. גם על הקיבוצניקים של היום קשה לי לומר את זה, למרות שבעבר זה היה שונה. אני גם לא מקבל את ההנגדה שלך בין התנשאות לבין הצטנעות. ראייה של סגנונות חיים שונים כשווי ערך זה לזה אינה "הצטנעות". אין לי מילה טובה יותר כדי לתאר עמדה כזו, לצערי. ועוד משהו: איני חף מפגמים, אך איני חושב שכאן המקום המתאים לדון בפגמיי.

 

[תם ונישלם]

הבועה הירושלמית

מי אמר שאין בועה ירושלמית יש בועה כזו ואף צילמתי אותה, באמצע ימי הלחימה

 

[תם ונישלם]

המומחים אמרו לי.... שזה

מבט משופר

 

[mucool2]

דווקא היה דשא נחמד.

 

[מוּסקט]

נדמה לי

שלכל אחד יש בועה משלו במוח - בועה שמאפשרת לו את המרחק הרצוי כדי שיוכל להמשיך לחיות. לפעמים זו בועה בומבילה ולפעמים בועית... אבל מי אנחנו שנשפוט? כל היתר, ומה שמתקיים במציאות בא רק לשרת את מדד הבועה הפרטית. אפשר לחיות בתל אביב צמודים לדיווחי המלחמה, ולא לראות אף סושי ממטר - למרות שהוא שם... או להיפך, לחיות בחיפה ולהחליט ש"אין לי מה לחפש בתל אביב, הטילים גם יכולים להגיע עד שמה" עוד נדמה לי שאין מקום בכלל לשפוט את גודל הבועה האישית. מבחינתי, כל מה שעוזר לאנשים לעבור את הלילה, תקף באותה מידה. הריקודים שמתקיימים על החוף מתקיימים רק כי יש אנשים|סדש| שמוכנים לקיים אותם ולא כי לעיר תל אביב יש חוף וחיים משלה.

 

[טופז2]

לבועה או הבועית, תלוי, יש

השפעה לא רק בעיתות כאלו. היא מבודדת את המציאות הפנימית יופי ומאידך משפיעה על טיב ואיכות האינטראקציות שיוצרים (או לא) בין העולם לבין האיש עצמו. ..על היכולת הזו. עוד קצת על בועות.

 

[shellyland]

עדכונים מהבועה:

הו, כמה בקלות היא התנפצה ברגע שמאות הרוקדים והחוגגים קיבלו טלפונים מיקיריהם שסיפרו להם שיש התראה חמה על מחבל עם מטען חבלה בת"א. כמה מהר הים התרוקן והפקקים לאיילון התמלאו. כמה קליפתה של הבועה הזאת דקיקה.

 

[shellyland]

והרגע בערוץ 2 ארז טל טבע מונח חדש:

"אסקפיזם רלבנטי".