הבודהיסטווה

[שנטידווה]

אם כך,

אתה מוזמן לירות את יריית הפתיחה. אני מחזיר את ההזמנה אליך וזאת משום שאני עדיין לא מבין על מה בדיוק אתה רוצה שאפתח את הדיון. סלח נא לי.

 

[קמהדנו]

אתה מוזמן

להאזין לאקהרט היום, בנושא המיינד

 

[אבי בכר 2005]

זה לא ההמשך

ובכל זאת במשך לרעיון משפט ידוע אומר fake it until you make it למרות שאנחנו יצורים תבוניים, חושבים ומסיקים מסקנות רוב הפעולות והדפוסים שלנו הם תוצר של תבניות מהחוזרות על עצמן. אם חמלה לא מתעוררת בעקבות המחשבה "אחרים סובלים בדיוק כמוני" זה רק תוצר של תבנית חשיבה לא עקב חוסר בהבנת על כל שהיא. תגיד לעצמך שהעובדה שאחרים סובלים בדיוק כמוך מעוררת בך חמלה, תתוודע לסיבלם של אחרים, תתוודע לאחרים הסובלים, תנהג בהם בחמלה גם אם בהתחלה אתה עושה זאת ממניעים אישיים או אחרים. ככל שתעסוק בזה יותר ותזכיר לעצמך שהעובדה שאחרים סובלים בדיוק כמוך מעוררת בך חמלה תגלה שמתפתחת לה התבנית הזו והחמלה תתחיל להתעורר בך למראה סיבלם של אחרים באופן טיבעי. א.ב. באוטוסוגסטיה. ביננו מה זה משנה הארה או לא הארה אם ביום יום אתה מתנהג הפוך מהאידיאל אליו אתה שואף בתרוץ עלוב שאתה לא האידיאל. אתה לא האידיאל? אז - fake it until you make it סופ"ש מבורך לכולם

 

[אינקה]

ההבדל הוא בטרמינולוגיה

מה שאת אומרת נכון לגבי הבודהיזם, אך במשמעות המושג אצל אושו ואחרים הוא מייצג רק את מנגנון התודעה המוכתמת בלבד.

 

[אישה ממאדים]

שיחשב לו חישובים

ואנחנו נבחין בכך, לא נעודד אותו, ונמשיך הלאה. ואם נתמיד בתרגול, לאט לאט יהפוך הרצון למציאות והדמיון לממשות, וגם הצורך שלנו לראות את עצמנו כ"אנשים טובים" ולדאוג לעצמנו למעמד רוחני נאות יקטן.

 

[קמהדנו]

שיחשב לו ../images/Emo13.gif

 

[אבי בכר 2005]

חבל שלא שאלתי את מאמא טרזה

טרם מותה. אגב - איזה מעמד רוחני כולל אידאת הבודהי סטווה?

 

[שנטידווה]

תוכל לחדד את השאלה?

מה כוונתך במעמד רוחני?

 

[אבי בכר 2005]

כדאי לשאול את קמהדנו

הוא זה שהציע שיש כזה דבר אני ניסיתי להבין למה הוא מתכוון (ראה ההודעה שלו עליה הגבתי)

 

[קמהדנו]

הכוונה

כאשר אדם לוקח על עצמו כזו משימה נעלה, איך הוא לא נצמד לרעיון עצמו של להיות בודהיסטווה, כולל - היצמדות לרעיון ש"אני טהור, אני שווה, אני מפותח רוחנית - כי הרי אני לא עושה זאת אפילו בשביל עצמי" זאת אומרת, יצירת תדמית עצמית חדשה, הפעם במסווה רוחני, כאשר בסופו של דבר העזרה נובעת מרצון להצליח למען עצמי, כדי שארגיש טוב יותר, חשוב, עליון, וכו שאנטי דיבר על שלושה סוגי נתינות, אז בעצם השאלה בניסוח אחר היא - איך לא נתקעים בסוג הראשון מתוך אמונה שכבר נמצאים בשני. להזכירך, השאלה המקורית דיברה על אלטרואיזם, ואני מנסה לתהות על מהות התכונה או האיכות הזו

 

[annandi]

איך לא נתקעים? מתרגלים שוב ושוב

ושוב, וכל הזמן מתבוננים בעצמינו ובמניעים שלנו.

 

[JiyuuKi]

למה שנרצה

לתת מבלי להרוויח מכך? וזה נשאל מעצם ההסתכלות במשמעותה של המילה רצון. מן הסתם עדיף לנו שבן אדם ירצה לתת מבלי שיצפה לתגמול חומרי, ופשוט יקבל מכך הנאה כי זה רק יעשה טוב לכולם. אבל מה הרעיון בלתרום מבלי להינות מזה בכלל? והאם אותו רצון של תרימה ללא הנאה הוא בעצמו לא נסיון להגיע להנאה אפילו יותר גדולה מתהליך התרימה? ואם כבר אז אני אפילו אגיד ש-אלטרואיזם אשר אין בו שום תגמול ואשר מכיל בחובו סבל בהווה ובעתיד ואין בו כל מניעת סבל אחר וחזק יותר, יכול לנבוע אך ורק מ"המיינד" אשר טיפש מספיק בכדי לעשות זאת לעצמו. ועל כן הולכים להם 99 אחוזים מאוכלסיית העולם וסובלים באלטרואיזם מופתי בכדי שאחרים יוכלו להינות(?) מעמלם.

 

[אבי בכר 2005]

אתה בהחלט צודק

אכן יש קונפליקט איהרנטי - אולי אפילו יותר בסיסי ממה שאתה מציג נתינה במהותה, על פי אמות מידה נורמטיביות,היא הוצאה מחזקתי והעברה לחזקתך גם אם אינני מצפה לתמורה ממך, כל מניע שהוא שגורם לי לבצע את הפעולה גם אם הנעלה ביותר (אלטרואיזם) בסופו של דבר יהווה תועלת לעצמי גם אם תחת ההגדרה של "אני מקיים את אמונותי" על ההולך בדרך הבודהיסטווה לפתח שישה תחומים - הראשון בהם היא הנתינה/נדיבות המסלול יעבור כנראה דרך שלושת הרמות שתאר שנטידווה (זה המקומי

) יחד עם זה - התחום האחרון בששת התחומים נקרא "החוכמה" החוכמה לצורך העיניין היא הראיה הישירה את המציאות, זו שבה אין יותר חזקתי וחזקתך ולכן הנתינה מקבלת משמעות אחרת ולא זו הנורמטיבית. רק ע"י פיתוח תחום החוכמה ניתן להגיע לרמה הגבוהה בכל אחד מהתחומים האחרים לרבות הנדיבות. כל נסיון להבין את הרמה הגבוהה במושגים של תרום החוכמה יוביל בהכרח לפראדוקסים וסתירות פנימיות בדיוק כמו אלו שאתה מגיע אליהם ובצדק. יום מבורך

 

[שנטידווה]

אתה מדבר כנראה

על שש הפארמיטות. ישנם שני תרגומים מדויקים לאנגלית ולעברית של המילה פאראמיטה. האחת- המעבר אל הגדה השניה. השני- שלמות.

 

[אבי בכר 2005]

גם אתה צודק ../images/Emo13.gif

אני אכן מדבר על הפראמיטות ואם ציינת אולי כבר נגיד אותם על הבודהיסטווה לפתח את שש השלמויות 1. נדיבות - נתינה לאחרים מתוך כוונה להקל על סיבלם כשבראש ובראשונה נתינת הדהרמה (הלא היא הדרך לשיחרור ממש) 2. מוסר - ובכלל זה התנהגות וחשיבה מוסרית, לא להרוג כל יצור חי, לא לגנוב, לא להשתמש בחומרים משני תודעה (זו רשימה חלקית) 3. סבלנות וסובלנות - כלפי אנשים אחרים, כלפי ארועים ובמיוחד כלפי התירגול והדהרמה בכלל 4. מחוייבות - להתמיד בתירגול, להתמיד בפיתוח השלמויות ולא להכנע לדפוסים הישנים 5. תירגול - מה יש להגיד 6. חוכמה - הראיה הישירה את המציאות השלמויות או הפראמיטות הן אינן תכונות או משהו לעשות, למרות שברובן הן על תקן עשה ואל תעשה כדאי להסתכל עליהן יותר כעל תחומי התפתחות ולא כעל ציווי עשה ואל תעשה (כמו עשרת הדיברות למשל) יום מבורך

 

[שנטידווה]

מדוע לא?

הפאראמיטות הן תכונות או סגולות שיש לטפח ולפתח אותן. ככלל אין בבודהיזם ציווים. חבל שאנחנו באים עם האג'נדות המונותאיסטיות החבויות שלנו (באלה מאיתנו שאינם מזהים או מגדירים עצמם כיהודים דתיים בפועל). האם תחום התפתחות כלשהו חסר עשייה?

 

[אבי בכר 2005]

כוונתי היא

שאם תיקח למשל את הפראמיטה הראשונה "נדיבות" הרי לא מדובר על פיתוח תכונה אחת שנקראת נדיבות יש כאן קונספט שלם של אורח חיים שבא לידי ביטוי באופנים שונים ובזמנים שונים בחיי היום יום וודאי וודאי נושא המוסר על כל מרכיביו וכנ"ל שאר הפראמיטות ועל כן תחום התפתחות לא רק שיש בו עשיה, יש בו מגוון רחב של עשיה. על החתום גם יהודי

 

[שנטידווה]

ובנושא אחר:

למה לך היצמדות או הזדהות עם זהות פרוביזורית? על החתום לא-משנה-לו-מה הוא.

 

[אבי בכר 2005]

הצמדות וזהות?

לובש מעיל כשקר ומשקפי שמש כשיש שמש והחתימה אגב שייכת להודעה לא אלי

 

[שנטידווה]

יפה יפה ../images/Emo13.gif

כלומר אין כותב, אין קורא והכתיבה מעולם לא נכתבה