rak dan - כתיבתך – מעלה רמה בפורום!
איני יודע מי אתה אבל צורת ונועם הכתיבה העניינית, דעותיך והתייחסותך, הם במהותם גם דעותי, ולרוב הבעתי את אותם הדברים בשנתיים האחרונות בפורום. ( תוכל לראות זאת בארכיון ). הנוהג בחכמה יודע להבדיל ביין חילוקי דעות ליחסים אישיים. היו תקלים עם שמעון עשור ובאחד מהם כשאמר לבת זוגי וחברתה שהעירו לו " אם לא טוב לכם אל תבואו " רקדנו והתייחסנו אליו כאל – די ג'י מספר חודשים. היו גם וויכוחים על רפרטואר וחוסר התחשבות כפי שכתבת, היו מקרים של הצבעה ברגלים, וגם היום יש טענות רבות על חוזקם של הרמקולים מחרישי אוזניים שאיני מבין מדוע ??? אבל תמיד שאני שופט אדם או עניין אני ראשית מעמיד עצמי במקומו, מנסה להבין את מניעיו, מהלכיו, אז קל לי יותר לייצר תמונה אמינה ככל שאפשר. כאן דעתי שונה מעט משלך. אתחיל בכך שרק כאשר נצליח להקים "גוש חוסם" ארגון רוקדים, בעל שיניים עם כוח והשפעה, נוכל להתמודד עם קבוצת ריקודאים שהשתלטה על ריקודי העם, מובילה קו של "תפוש כפי יכולתך", ו"כל דאלים גבר", אינה מבוקרת, מצפצפת עלינו הרוקדים, פוגעת גם בחלשים שבין חבריהם המדריכים, ואין פלא שהחזקים והמצליחנים, ושמעון עשור ביניהם עושים ככל העולה על רוחם. אנו "הצאן לטבח" כי אנחנו פשוט במקום לבעוט מגישים את הצוואר וגם משלמים ואומרים תודה בסוף הערב. אז על מה נלין. ולעניין. ("עזוב את הספר הוא מחזיק סכין חד וזה מסוכן" ) ההרקדה היא של המרקיד, כמו שהמסעדה שייכת לבעליה והמלון לבעליו. אנו בוחרים מתי, לאן ולמי ללכת. שמעון עשור צודק – ההרקדה שלו לטוב ולרע !!! אנו הבוחרים !!! ומה שכתבת ציטוט:- "בהרקדה שלו ביום ג' בגן נחום, בסבב ריקודי הזוגות היה "מרד רוקדים", לא פעם אלא פעמים הפסיקו הרוקדים את ההרקדה באמצע " סוף טיטוט.... גם השפיעה יחד עם דברים נוספים לטווח ארוך על התנהלותו בהרקדות. לבסוף הלפתן והדובדבן . שמעון עשור, להתרשמותי, זה יותר מחצי שנה לומד, מפנים, משפר ומאזן בהדרגה את החוג ביום שלישי, ומנסה לשנות ולמצוא דרכים ללכת יותר לקונצנזיוס. אני אישית מאד נהנה. זכור אין דבר מושלם. אני מתעניין, עוקב מקרוב ומעורה בהרקדות השונות באזור. מבקר ביקורים קצרים גם בהרקדות שאיני רוקד - ולומד. ברור לי שכל מרקיד דואג לפרנסה וטרטוריה. אלו גם מלחמות כוח ושליטה. טבעי הוא שבימים שמספר הרוקדים קטן יעשה המדריך מבצעים, כניסות חינם, וישתדל לרצות את הרוקדים במיוחד שזה קל יותר מאשר בהרקדה הגדולה ביום שלישי. תנסה פעם לעמוד ערב ליד שמעון עשור ולשמוע מה מבקשים, איזה הבדלי רצונות אפשר להשתגע....ברור שזה לא קל. ומעבר לביקורת חייבים להחמיא לשמעון שהנו איש ארגון מעולה בעל יכולות מוכחות ולדעתי אין שני לו בעריכת מועדים ואירועים מיוחדים. ואל נשכח שקיימים גם הבדלי מנטליות. יותר מזרחי ? יותר ישנים ? פחות ללמד "חדשים ללא גבולות כמעיין המתגבר". וכאן יש לא מעט רוקדים שיחלקו עלינו וצריך לכבד כל אחד שאנו רוצים שיכבד אותנו. אז בוא נהיה אופטימיים. צריך לשלב ידיים ולרקוד , ובו בזמן לשלב ידיים ולהלחם על זכותינו. אורי גבעוני