הבדלי שפה

הבדלי שפה

בתחילת דרכישמתי לב שיש הבדל בין שפת החרדים לשפת החילוניים.

לא רק בענייני אישות:
סקס-מצווה,
מין-אישות וכו
אלא גם בעוד עניינים.

למשל, ליל שבת הוא שישי בערב אצל החילוניים (אני זוכר שהפרסומות בטלביזיה בלבלו אותי)
ומוצאי שבת זה עדיין שבת.

גם היחס לאומות העולם שונה.
חרדים (וגם דתיים) נוטים לומר 'גויים' בזלזול ובשנאה שנאגרו באלפי שנות שנאה ואנטישמיות
ואילו חילוניים לא משתמשים (כמעט) בביטוי זה.

עוד הבדל שיש (וזה לא אצל כולם) זה ההבדל בין זכר לנקבה במספרים.
רוב החרדים לא נוהגים להבדיל בין שלשה ילדים ושלוש ילדות,
ואילו אצל רוב החילוניים יותר מקפידים על זה.

אני חושב שגם בכתיבה יש הבדל בין חרדים לחילוניים (אבל אני לא בטוח בכך) ולא רק בביטויים מהתנ"ך ומהגמרא. (חילוניים אומרים תלמוד, וחרדים אומרים גמרא).
חרדים נוהגים להשתמש יותר בכתיב חסר ובאות 'א' בסוף המילים (סברא, דוגמא) ואילו חיוניים יותר נוטים לכתוב בכתיב מלא (בוקר ולא בקר)
ומשתמשים יותר באות 'ה' בסוף מילה ולא ב'א'.

אשמח לשמוע דוגמאות נוספות.
 

מזגזגת2

New member
דעתי

לדעתי האישית שנבנתה לאחר החשפות עם קהלים דתיים וחילוניים שונים
הנשים (או "בחורות" אצל חילונים) מדברות בשפה תקנית גם בקרב המגזר החרדי/דתי והשפה שלהן אפילו עשירה למדי.
גברים, לעומת זאת, בד"כ בקרב המגזר החרדי מדברים בצורה פחות תקנית, אולי כי הם לא נחשפים לספרות וכו'
א' בסוף מילה זו צורה כתיבה ארמית ואילו ה' עברית. כך שברור למה החרדים משתמשים בא'
 
מקור למבוכות וטעויות מצחיקות

לפעמים קצת מביך כשהפרטנר לשיחה מתקן טעויות של זכר/נקבה במפסרים, לפעמים יש מילים/ביטויים שלא ממש מופיעים בלקסיקון החילוני וגורמים להרמת גבה, סלנגים שעבר עליהם הכלח וכו'.
מנסיוני ככל שמסתובבים יותר בסביבה חילונית "נדבקים" בשפה שלהם ועל הדרך מתקנים טעויות...
 
כשחזרתי בתשובה

היה לי גם קשה מבחינת שפה. גם הייתי צריכה לוותר על הסלנג, גם לשכוח כל מיני ביטויים וגם ללמוד שפה חדשה. היו כל מיני פתגמים, חלקי מילים שמאזכרות דברים שאף פעם לא ידעתי ואנשים הניחו שאני מבינה אותם כי אף פעם לא נראיתי בעלת תשובה ולא תמיד היה לי נעים לשאול.
 

שמואל151

New member
דוגמא משעשעת

אמרתי לכמה חילונים את המלה מסתמא ולא קלטתי שאני מדבר בארמית
 

yellow feather

New member
גם חילונים משתמשים במילה מסתמא

לפחות היותר משכילים שבינם.
 
הייתי חילונית 25 שנה.

למדתי באוניברסיטה, עבדתי במשרד עו"ד וכו' - בחיים לא שמעתי את המילה הזאת.
 
אני עד היום משתמשת בביטויים

הגורמים לשומעים להרים גבה (למי שלא מכיר יצאתי בשאלה לפני יותר משלוש שנים):

מכה בפטיש, מסתמא, אפילו שבת שלום (במיוחד אם אני מברכת רוכבים אחרים ברכיבות אופניים בשבת...), עס פאס נישט, פאטאמטער, שייגץ, לא צנוע
 
קרה לי שלא הבינו אותי

כשאני לא הבנתי אחרים זה קרה פחות, בעיקר בדברים מיניים ("תראה את זאת מפנה את הגב" מה זה???).
הקטע עם המסתמא זה קלאסי, זה קורה לי כל הזמן ואז אני מתקן ל"מן הסתם" ואומרים לי שאני זקן. גם צוחקים עלי כשאני אומר "ולכן" ו"לכאורה" וכל מיני מילים כאלה שאמנם אינם בארמית אך גם אינם בשימוש יומיומי אצל צעירי ישראל.
בדיוק חשבתי לכתוב על זה שירשור אז חסכת לי
 

פרפקטית

New member
לא נעים אבל זו המציאות

ברחוב הבני ברקי (למשל) המילה סליחה היא די נדירה.
אפשר ללכת ברחוב, יעבור אדם עם עגלה, וידרוס אותך איתה, ואפילו לא יתנצל..
בטח ובטח אם ידרוך עליך עם הנעל שלו...
מקום צר, כמו תחנות אוטובוס, אם יעבור אדם לידך ויתחכך בך, גם לא יתחייס
 
למעלה