הבדלי קניות -

[niya]

הבדלי קניות - ../images/Emo130.gif

ירושלמיות מול תל אביביות, שלא לדבר עם חיפאיות, ו(רחמנא לצלן) באר שבעיות

או יוקנעמיות

מה דעתכן? הבדלי טעם, סגנון, הרגלים של קניות, מה וכמה מוציאים על פרטי מסויים מול פריט אחר? אפש להתפקד (לכתוב בכותרת התגובה את מקום המגורים), אפשר להוסיף את עיר המוצא (סוג של עדה

) ואפשר גם סתם לספר ולחוות דעה

 

[פרפרי אהבה]

אני חושבת שבאיזורים כמו תל אביב והסביבה יש

יותר נטייה לעשות שופינג ולקנות, הכל סובב סביב הקניות וכהוכחה לכך יש המון מרכזי קניות וקניונים באיזור תל אביב, ממש בכל איזור באיזור המרכז יש מרכזי קניות וקניונים. אני מרמת גן (במקור מרמת השרון-אבל דווקא ברמת גן התחלתי להנות מהשופינג).

 

[muesli]

זה לא פשוט קשור לצפיפות האוכלוסין?

 

[Fun Fair]

אני מבינה שלא היית לאחרונה בקריות, נכון?../images/Emo6.gif

 

[הטריוויאלית]

הרבה תל אביבים לא מודעים לקיומן של הקריות...

 

[Fun Fair]

שזה חבל, כי קצת גיאוגרפיה

לא הרגה אף אחד (במיוחד אחרי מלחמת לבנון השניה, שבה הקריות כיכבו בחדשות)

 

[קשכפית]

לחיות במרכז, באזור ת"א זה מפתה

כי יש המון המון מכל דבר ובכל מקום אז גם כשלא מתכננים לקנות אבל מסתובבים והעין רואה מרגישים שרוצים. בעברי גרתי במקום קטן (ערד) וכל עוד הייתי שם הייתי שונה מאוד, פעם בכמה זמן אם רציתי לקנות הייתי נוסעת לב"ש וקונה נקודתית. מאז שעברתי לת"א זה השתפר לרעה בהדרגתיות וכיום מוצאת את עצמי שרוכשת הרבה יותר ממה שצריך כי העין רואה ורוצה ואני אוהבת דברים חדשים ומתפתה. יש כל כך הרבה איפה ושווקים וכל מיני מכירות מעצבים ושוק מעצבים ומדרחוב ומה לא ושפע של חנויות ונעלים, בגדים, איפור... וזה מפתה אותי

אני לא יוצאת למסעות שופינג אבל די הרבה קונה סה"כ. לפעמים זה סתם קישקושים, לפעמים לבית, לפעמים רואה תחתון יפה ו... וכן הלאה.

 

[Zoeiii]

ואני האמת אפילו הייתי מבדילה את תל אביב מכל

שאר הארץ.. אני גרה פה כמה שנים וכל שנה מחריפה מין תופעה כזו של "אופנה תל אביבית" לא מדברת על כל חובבות הוינטז' למיניהם.. תופעה חריפה בפני עצמה. מדברת על סוגי בגדים שהם מאוד... "תל אביביים" אבל לאו דווקא משונים בגזרתם. פשוט מאוד פופולריים רק פה. בעיקר שמתי לב לזה כשהתחלתי לעבוד עם חברה שהיא מעצבת אופנה בעלת שם בעיר והתחלתי לסוע איתה לירידי אופנה ובעוד שהרבה אחרים מכרו יפה אנחנו נשארנו עם מכירה אחת ביום מקסימום.. וכל דקותיים מבקרת מעצבת אחרת בדוכן שלנו לומר לנו (באופן חברי) שהבגדים האלה בחיים לא ימכרו "פה" כי הם מאוד "תל אביביים". אה כן גם שמתי לב לזה כשאני אורזת בגדים על מנת לסוע לסופש אצל ההורים בצפון או איפשהו, ויש דברים שאני בחיים לא אלבש כשאני לא בתל אביב. שם אני מעיזה טיפה יותר כי לא יטרידו אותי מבטים תמוהים.

 

[tayenka]

אני ממש מרגישה את זה כל פעם שאני בת"א, ולא

במובן הטוב של המילה. אולי באמת יש דברים ספציפיים לת"א, אם כי אין בגד שאלבש רק שם (מצד שני, אני לא גרה שם, אז היה מוזר אם היה לי כזה... וגם כשגרתי שם, לא היו לי דברים שהיו "רק לת"א). הבעיה שלי עם אופנת ת"א הזאת היא שמרוב שכולם רוצים להיות סופר מיוחדים אבל נורא באופנה, כולם, אבל כולם, נראים בול מאותו פס יצור. אולי לא פס יצור נטו של זארה, אלא יותר של וינטג', אבל הדמיון מזעזע. אותי זה משעמם. האמת, בגלל זה אני מעדיפה את זה שבירושלים אפשר לראות אלף סגנונות, גם אם לא כולם נורא טרנדיים באותו הרגע, בכל מצב נתון. לי יותר נח עם זה, כי אני מאמינה שלא כל טרנד מתאים לכולם, ובת"א אתה נורא בולט אם אתה שונה (מהסטנדרט הלא-סטנדרטי כביכול..)

 

[בלונד23]

מעניין, דווקא אני לא חשה ככה לגבי ת"א

כלומר מצד אחד יש את הדברים הקבועים שאתה לא תל אביבי בלעדיהם כמו כפכפי הוואינס (כמו שכבר כתבתי לעיל) וסקיני ג'ינס, אך מצד שני יש הרבה אפשרויות להתלבש בת"א. נכון שהכול כאילו וינטג'י כזה, אבל אפשר גם כל מיני סוגי שמלות מיוחדות ודברים ייחודיים בסגנונות שונים. כאילו, הכל מותר בת"א, בניגוד לפריפריה. בירושלים לא הייתי מספיק כדי לדעת לעומק על האופנה אבל בא לי להיות

 

[בלונד23]

יש הבדלים בעיקר בין ת"א לירושלים

בת"א נהוג ללבוש כמה שיותר וינטג' ובקיץ רק כפכפים ממותגים של הוויאנס, וכמעט רק שמלות מיני ומכנסונים וכאלה דברים, עדיף יד שנייה. ולשלב אבזרים כמו סיכות מיוחדות, סרטי שיער, חגורות מיוחדות ודברים "קולים". בירושלים יותר קר ולכן בחורף יימכרו שם יותר מעילים, צעיפים, סוודרים חמים - מה שבת"א לא ממש הולך כי לא ממש קר. בירושלים בלי קשר לקור יש איזושהי אופנה ספציפית שאין לי מושג בדיוק מה העקרונות שלה, אבל ראיתי את זה, בהחלט. מין גיק שיק כזה, אולי.

 

[k976]

אל תשכחי

שירושלים זה עיר של אמונה וכו ,ואם הולכים חשוף אז מעירים וכו, אני אוהב את אנשי ירושלים תל אביבים שרוטים מה שנקרא כל אחד והסרט שלו שם

 

[Black Star]

האמת

ביום-יום זה ממש לא ככה. אני ירושלמית כל החיים שלי, חילונית למהדרין, לובשת שמלות, כפכפים, גופיות וכו' (בקיץ, כרגע קר לי, עזבו אותי...), ומעולם לא העירו לי. ברור שאם מישהי תתעקש לקפץ לה במאה שערים עם מכנסונים וסטרפלס היא תשמע הערות. אבל זה לא קורה, אין שום סיבה שזה יקרה (למעט פרובוקציה לשמה) ובמקומות ה'נורמלים' אין סיבה לשמוע הערות.

 

[k976]

אהלן

אני חולה על ירושלים חבל"ז אן על העיר הזאת,תל אביב איכס רק לבלות ולקניות ולברוח מהר

 

[k976]

קבלי

מוזמנת אליי לפייסבוק facebook-Hagay Itay בחיוך חגי

 

[KarinDi]

נדחפת מהראשי...

בתור מאוהבת בירושלים, במקור מהמרכז המרכזי מאוד... חייבת לא להסכים איתך. אני גם כן חילונית למהדרין וביום יום מתלבשת יותר צנוע מאשר במרכז, גם פחות חם, זה נכון, אבל עדיין. אני רוב היום באיזור מרכז העיר, וזה בהחלט לא מרגיש לי מתאים וכן, בהחלט נתקלתי בלא מעט הערות. אני מתוך עיקרון לא נכנסת למקומות שדורשים ממני לבוש צנוע (כמו סופרים למיניהם), אבל בתחושה האישית- עושה בכל זאת... לגבי הקניות והאופנה- בהחלט יש הבדלים בעיני. בירושלים קונים יותר ברחוב מאשר בקניון, יש את אופנת "דוסיות-הודו" (מקווה שאני לא מעליבה אף אחת) שמאוד פופלרית גם בקרב לא דתיות (למשל מכנס שרוואל ומעליו חצאית ארוכה, כיסויי ראש-פשמינות וכו) וכמובן יש הרבה יותר פריטיים עם גוון דתי, כמו "חולצות שבת", שזה ביטוי לא כ"כ מוכר בת"א (לפחות לא לי...). כ-מובן שיש גם בירושלים סקיני ג'ינס, קסטרו ואפילו גאפ וכמעט H&M, ויש לא מעט אנשים שנראים בדיוק כמו בת"א, אבל נראה לי שבאחוזים- יש הבדלים באופנה...גם בבגדים שהרשתות הגדולות בוחרות להביא- באופן חד משמעי יש הבדל.

 

[tayenka]

מסכימה מאד - יש הבדל במה החנויות מביאות

יש הרבה יותר התחשבות בזה שקהל הלקוחות מורכב גם מדתיות. מודה ומתוודה - למרות שאני חילונית ומתלבשת לא צנוע, זה דווקא לא פועל לרעתי - כי אני מאד אוהבת חצאיות (כן, בעיקר כאלה המגיעות לי עד הברך ועדיף אפילו אחרי הברך - לא אוהבת את הברכיים שלי! ולא - לא איכפת לי שיחשבו בטעות שאני דתית). דווקא לא נתקלתי בהערות - ושוב, למרות שאני אוהבת חצאיות, אני לא מתלבשת באמת צנוע בהגדרה החרדית של המילה - באזורים הלא דתיים למהדרין של העיר.

 

[Black Star]

כנראה שזה מאוד תלוי איפה מסתובבים

אני מסתובבת בסביבה הצעירה והחילונית ולכן פחות מוכרת לי התחושה הזו שאת מתארת. אני מניחה שהיא קיימת באזורים מסוימים אבל מעולם, מעולם, לא נתקלתי בהערות. ומנגד אני חייבת להעיר שדווקא הרבה מאוד מהחברים הכי טובים שלי באוניברסיטה הם דתיים סרוגים שכאלה (ככה יצא ואני מאוד שמחה על זה כי מדובר באנשים מדהימים שאני מברכת יום יום על היותם חברים שלי), וגם מהם אני לא חשה שום וייב של ביקורתיות או תחושה שאני צריכה להסתובב לבושה אחרת. מובן שלחתונות או אירועים אחרים שלהם שנכחתי בהם באתי לבושה בהתאם לסביבה ולא הייתי פרובוקטיבית בשום צורה. לגבי מה שמביאים לחנויות, בזה ללא ספק יש הבדל וחבל. אני מסתובבת גם בת"א די הרבה (כיום פחות מלפני כמה שנים, בתקופת הצבא גרתי שם ואח"כ לא הפסקתי לנסוע לשם כל הזמן) וכך משלבת את הטוב בכל העולמות

ולגבי הדוסי-הודו-שיק, בלי להעליב אף אחת, אני חושבת שזו אופנה שצריכה לחדול מלהתקיים, הן אצל חילוניות והן אצל דתיות. זה פשוט נראה לא טוב על 99% מהבנות, סורי...

 

[hodik]

האופנה בירושלים

מושפעת המון מסגנון אמריקאי, ואמריקאי-חרדי. מין פנסיות כזאת אבל עם שיק.

 

[Fun Fair]

../images/Emo13.gif

בתור חיפאית (וקרייתית) לשעבר ותל אביבית בהווה, אני יכולה להגיד לך שבחיפה "מתונים" יותר. מה שכן, בעברי, כשהייתי גותית מאגניבה

, נהגתי להתלבש "אחרת" בחיפה וזה התקבל בסדר גמור

קשה לי לקבוע חד משמעית שמשהו השתנה ב*סגנון* הלבוש שלי בשנתיים האחרונות, מה שכן, בת"א יש לי מבחר- יותר אופציות לבחור מהן (יותר מעצבים צעירים, יותר ירידים ושווקים וכו'). אני, באופן אישי, סולדת מטרנד הויטנאג' (או יותר נכון- ממה שהוא הפך להיות...), כך שזוית הראיה שלי בנושא מוגבלת. לעומת בלונד- אני לא חושבת שתל אביבים ילכו "רק" (או בעיקר) עם כפכפים ממותגים (וכהערת אגב אני חייבת לציין שתרבות ה"יצאתי מהבית לקפה עם טריינינג וכפכפים" הרבה יותר חזרה בת"א מאשר בחיפה/קריות), אבל באופן כללי- יש יותר מודעות למותגים וכו' 0בדיוק מהסיבות שציינתי לעיל). בנוגע להרגלים- בחיפה נהגתי לקנות הרבה יותר

(אבל זה רק בגלל שבת"א אני חיה עם הזוגי וחשבון משותף זה משהו שמתחילים להקפיד עליו

). מבחינת מחירים-פעם נהוג היה לחשוב שחיפה יותר זולה ובכלל- כל הצפון. ברשתות- המחיר אותו מחיר. המעצבים- עושקים גם בצפון וגם במרכז

השווקים- פחות או יותר אותה רמת מחירים. ההבדל היחידי הוא בחנויות הפרטיות, שבהן הבעלים מבינים שהם צריכים להתאים עצמם לאיזור.