הבדידות

[אוראוראור1019]

הבדידות

הבדידות -
יפה בעינייך המלה "בדידות"?
וכמעט שהיא מתחרזת עם המלה "לבלוב",
ויש חומר לשיר.

 

[niva99]

הבדידות

הבדידות מתנפצת כגל אל החוף
יש לה הד
הנוגן כמיתר בין ערביים
יש לה צבע לבן
וריח של חוף
עם צליל של אינסוף
רוגע במים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[אוראוראור1019]

הבדידות

לבדידות היום אין ריח טוב
היא שכחה לשים בושם, גם לא התקלחה יומיים
מרוב ייאוש. לפעמים
היא מציצה מבעד לחלון ונזכרת
איך פעם היה לה חלון שהים נשקף ממנו
ואיך הייתה מדמיינת בעדו את ריח החוף
את צריחת השחפים, ואת אחד -
רק אחד - שיבוא אל אדנה.

 

[דייהטסו]

יקום של בדידות

יקום של בדידות.
אך יש כי הבלחות של אי-בדידות
מתגלות ככוכבים תוהים
בשמי ערביים הכבדים.

ומול העין רק קצף מתנכר,
מתמכר לבדידותו על פני מראת המים הורודה

 

[כנרת לי]

וואו.. דייהטסו

זה מרגיש לי כאילו נכתב ברגע של כוכב כזה,
מאד רגיש ונוגע, כמו חושף איזה עָצָב....
אני קוראת עוד ועוד כמנסה להבין למה יש בזה משו מטלטל..

 

[אוראוראור1019]

כל כך יפה דייהטסו בעיניי

וכאן הקצף אחראי לבדידותו
הוא מתנכר
הוא מסרב לראות
על אף שהמראה משקפת לו

 

[אוראוראור1019]

ניבה, תמשיכי (אם בא לך)

 

[אוראוראור1019]

כלומר - שימחת אותי בתגובת שירך, ואשמח להמשיך בהתכתבות שירית

 

[שמים1]

אנחנו כולנו מאוד נשמח

שתכבדי אותנו גם התגובותייך ליצירות של יוצרים אחרים

 

[אוראוראור1019]

צודקת, שמים, קראתי והפנמתי. תודה

 

[niva99]

הבדידות (בא לי אוראור

)

הבדידות נשאוך בלי מילים
ארוכה אפלולית ושותקת
בלילות האימה הגדולים
את נותרת מעיקה וחונקת
&nbsp
הבדידות הן את לא יכולה
להמשיך כך לצעוד וללכת
אותירך ללא בת לוויה
קומי צאי כי לרחוב את מושלכת.
&nbsp
&nbsp

&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[אוראוראור1019]

כמה אופטימיות, ניבה

ומשחקים ומנגינות עם שירים מוכרים.

אני כבר לא בראש של בדידות עכשיו

תודה שכתבת

 

[ציקימינגו 22]

הגל לעולם לא בודד

הגל לעולם לא בודד
האדווות משמשות לו חברה
איתן הוא צוהל ורוקד
גם כשהרוח קרה

החול זוכר כמעט כל גל
וגם את נהמות הים
ויודע אותו זקן אומלל
הנעורים גם הם יבואו אל סופם
צ'י

 

[שמים1]

המילה בדידות עצובה בעיניי

למרות שגם לבדידות יש היופי שלה
אבל בהחלט איננה מתחרזת עם לבלוב , והיא איננה לבלוב כי אם קרקע פוריה להתחדשות והתעצמות .

 

[דייהטסו]

נדמה לי

שהאמירה ש"בדידות" כמעט מתחרזת עם "לבלוב" היא אירונית, מלגלגת על השירה באופן כללי או לפחות סוגים מסויימים של שירה. מצד שני שתי המילים הן באמת אסונאנס, כך שאולי אני מדבר מהרהורי לבי.

 

[אוראוראור1019]

אני, לפחות, התכוונתי שהיא

לועגת לכותבת.

 

[דייהטסו]

מי לועגת לאיזו כותבת?

 

[אוראוראור1019]

סליחה דייהטסו, הייתי לא ברורה

התכוונתי לומר כך:
שהדמות ש(כאילו) מדברת לועגת למשוררת.. כי המשוררת מנכסת כל מה שיש לכתיבה... כאילו חיה יותר את הכתיבה מאשר את החיים... שבאיזשהו אופן היא יותר קהת חושים מאחרים... שאחרים חווים בדידות, אבל היא, המשוררת, ממהרת לנכס לעצמה את חוויית הבדידות לצורך המלה... לחיפוש אחר הערך הלירי... שבעצם, דרך הכתיבה היא מתחמקת מלחוות... בעצם שמה סוכך בינה לבין החיים... מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי?...

 

[tagmdd]

היי אור. זו אמירה עקרונית על משוררים/משוררות או דמות מסוימת?

 

[אוראוראור1019]

על המשוררת הספציפית הזאת, טגמד, שכתבה את השיר הזה

ושהיא, בהתמסרות השירית שלה לבדידות ולרומנטיזציה שהיא עושה ממנה, מאפיינת (או שמא מייצגת ?...) משוררים רבים אחרים.

זאת כוונתי.
אם סברת אחרת, אשמח לשמוע....