ממ..
אני דווקא חסה (100 ק``ג חסה..) על עייניהם של הסובבים אותי.. אין לי שום דבר רע נגדם. הם בסדר

די אוהבת אותם למען האמת.. אבל יותר מזה, אני חושבת על הסבל שלי (כן כן.. אנוכית אני). לראות כל יום את כל השומנים האלה, במראה, ובהשתקפויות של החלונות, ושל המים (קיץ.. ים.. נחל.. כל מיני), ובכלל כשאני מסתכלת על עצמי.. לראות את הזרועות האלה, והבטן, והתחת, וידיים, והאצבעות, והצוואר, והירכיים, ולחיים, והאף, והפה, והמפרקים של הידים, ובעצם כל איבר בגוף שלי.. להסתכל כמה שזה דוחה ומלא בשומן וגועלי.. שממןןן!! הכל מלא שומנים. וזה נוראי ודוחה. לפחות השקים מסתירים קצת. זה טוב בשבילי , ובשביל אחרים.. שאני אלך עם שקים.. חוץ מזה, אנשים בטח חושבים שאני יותר רזה ממה שאני באמת.. בכתה ח` כשהלכתי לים עם כמה חבר`ה.. קיבלתי הערות כאלה : ``תרנגולת!! הייתי בטוחה שאת יותר רזה!!``.. ואני.. רציתי לקבור את עצמי!! לא רוצה לשמוע את זה שוב.

עוד חודש את רואה אותי במודעה של ``לפני`` במרזי מורית.. ומישהי שקצת דומה לי בתמונה של ה``אחרי`` (אם הם ימצאו כזה כיעור נוארי). אם זה יהיה במעריב לנוער? אני לא יודעת.. אולי בעיתון רגיל, אולי בלנוער.. למה מבריזים מביה``ס.. אחחח.. *קחיק* שומעת את הצליל הזה?.. זה הצליל שנוצר אחרי שדורכים למישהו על הפצעים. אז אנחנו.. כלומר, אני- נשרתי מביה``ס.. את בטח.. סתם לא בא לך

אבל נו טוב.. קניות זה הרבה יותר טוב מללכת לביה``ס.