הארי היקר
- פותח הנושא zoozoo7
- פורסם בתאריך
../images/Emo20.gif זו תגובה מתנשאת ובלתי ראוייה
מדוע אתה חושב שרק מבין? לאדם בעל נסיון במדיטציה וידע רב כשל ד´ יש הכלים להבין בדיוק מה שנאמר אליו בתחום זה. המהרישי לא המציא את השימוש במנטרה, היא הייתה קיימת עוד קודם ותיארתי כאן את הדקויות השונות בשימוש בה. מדוע אתה חושב שאחרים אינם מבינים? הודעה מן הסוג הזה היא פשוט מקוממת. האמנם לא היה ניתן לנסח אותה אחרת?
מדוע אתה חושב שרק מבין? לאדם בעל נסיון במדיטציה וידע רב כשל ד´ יש הכלים להבין בדיוק מה שנאמר אליו בתחום זה. המהרישי לא המציא את השימוש במנטרה, היא הייתה קיימת עוד קודם ותיארתי כאן את הדקויות השונות בשימוש בה. מדוע אתה חושב שאחרים אינם מבינים? הודעה מן הסוג הזה היא פשוט מקוממת. האמנם לא היה ניתן לנסח אותה אחרת?
חזרה מדיטטיבית יכולה לבטא כל מיני
דברים. במ"ט יש חזרה על המנטרה אבל בדרך מיוחדת. דרך זאת עושה את ההבדל בין מ"ט לבין טכניקות מנטרה אחרות. כדי למנוע ויכוחים מיותרים, אני לא אומר שהדרך של מ"ט יותר טובה אלא שהיא שונה. ויכול להיות שהיא חלק מג´אפה יוגה. אני לא חושב שזה בכלל משנה תחת איזו הגדרה היא נכנסת. בכלל, בכל זרם רוחני שתבחן או כל מורה רוחני, תמיד יגידו שהדרך שלהם היא הכי טובה ויש כאלו שגם יגידו למה אחרות פחות טובות. הסיבה לכך היא פשוטה. איזה תלמיד יהיה מוכן לתרגל טכניקה שהיא פחות טובה? כל אחד רוצה לדעת שמה שהוא עושה זה הכי טוב וזה מה שהמורה יגיד לו כי זה מה שהוא רוצה לשמוע. ללכת בדרך ההתפתחות זה לא תמיד קל ולדעת שאתה לא עושה את הדבר הכי נכון יכול לתסכל ביותר, אז המורה אומר לך או אתה מוצא מישהו שמסביר לך, שהדרך שלך הכי טובה ואז אפשר להמשיך. בסופו של דבר, אנשים הגיעו להארה (מטרת כל תירגול רוחני, לדעתי) מכל מיני טכניקות. ככה שאין כאן חוקים וכל ויכוח איזו טכניקה יותר טובה, דבר שקורה בצורה ישירה או עקיפה כמעט כל הזמן בפורום, הוא ויכוח מיותר כמו הויכוח הנצחי איפה החומוס הכי טוב בארץ.
דברים. במ"ט יש חזרה על המנטרה אבל בדרך מיוחדת. דרך זאת עושה את ההבדל בין מ"ט לבין טכניקות מנטרה אחרות. כדי למנוע ויכוחים מיותרים, אני לא אומר שהדרך של מ"ט יותר טובה אלא שהיא שונה. ויכול להיות שהיא חלק מג´אפה יוגה. אני לא חושב שזה בכלל משנה תחת איזו הגדרה היא נכנסת. בכלל, בכל זרם רוחני שתבחן או כל מורה רוחני, תמיד יגידו שהדרך שלהם היא הכי טובה ויש כאלו שגם יגידו למה אחרות פחות טובות. הסיבה לכך היא פשוטה. איזה תלמיד יהיה מוכן לתרגל טכניקה שהיא פחות טובה? כל אחד רוצה לדעת שמה שהוא עושה זה הכי טוב וזה מה שהמורה יגיד לו כי זה מה שהוא רוצה לשמוע. ללכת בדרך ההתפתחות זה לא תמיד קל ולדעת שאתה לא עושה את הדבר הכי נכון יכול לתסכל ביותר, אז המורה אומר לך או אתה מוצא מישהו שמסביר לך, שהדרך שלך הכי טובה ואז אפשר להמשיך. בסופו של דבר, אנשים הגיעו להארה (מטרת כל תירגול רוחני, לדעתי) מכל מיני טכניקות. ככה שאין כאן חוקים וכל ויכוח איזו טכניקה יותר טובה, דבר שקורה בצורה ישירה או עקיפה כמעט כל הזמן בפורום, הוא ויכוח מיותר כמו הויכוח הנצחי איפה החומוס הכי טוב בארץ.
ממש לא מסכים - הסיפור על המברשת
לא כל הדרכים מובילות לרומא. ישנם נתיבים רבים בדרך, ויש כאלה המתאימים לפלוני אך לא לאלמוני. יש כאלה שהיום מתאימים לפלוני, ועוד שנה כבר לא. ולהיפך. לזה אני מסכים. אבל ישנן אינספור דרכים המובילות לפינות אפלות, למבואים סתומים, לכיוונים פתלתלים, הפוכים ובד"כ מכאיבים כהוגן. למשל, ישנן הרבה מברשות שיניים, שחלקן מתפקדות בדיוק כמו חברותיהן, וחלקן מתאימות יותר לאדם כזה או אחר וכו´. אבל פצירת צפרניים למשל, לא תצלח בשום אופן. היא תהרוס לך את השיניים. מה שכן, אחרי שתהרוס את השיניים, אולי תקלוט, שטעית... אז אני מציע קודם להסתכל על מברשת שיניים כלשהי, ועל פצירת ציפרניים לידה, ולחשוב היטב לפני שאתה בכלל מנסה, כי חבל, לא?
אגב, בסוטרא הידועה the lion´s roar מספר בודהא על נסיונותיו בדרכים שהיו ידועות בזמנו טרם מצא את הדרך אותה הוא לימד.... סוטרא די מרתקת. באהבה אום
לא כל הדרכים מובילות לרומא. ישנם נתיבים רבים בדרך, ויש כאלה המתאימים לפלוני אך לא לאלמוני. יש כאלה שהיום מתאימים לפלוני, ועוד שנה כבר לא. ולהיפך. לזה אני מסכים. אבל ישנן אינספור דרכים המובילות לפינות אפלות, למבואים סתומים, לכיוונים פתלתלים, הפוכים ובד"כ מכאיבים כהוגן. למשל, ישנן הרבה מברשות שיניים, שחלקן מתפקדות בדיוק כמו חברותיהן, וחלקן מתאימות יותר לאדם כזה או אחר וכו´. אבל פצירת צפרניים למשל, לא תצלח בשום אופן. היא תהרוס לך את השיניים. מה שכן, אחרי שתהרוס את השיניים, אולי תקלוט, שטעית... אז אני מציע קודם להסתכל על מברשת שיניים כלשהי, ועל פצירת ציפרניים לידה, ולחשוב היטב לפני שאתה בכלל מנסה, כי חבל, לא?
למעשה, אני מסכים איתך אבל...
אף פעם לא תוכל לדעת מהי הדרך הנכונה לך. רק כשתגיע למטרה תבין מהי הדרך הנכונה ואז זה כבר לא ישנה הרבה. מכיוון שהמבט לפני שמגיעים להארה רואה רק חושך אז אין דרך לדעת מהי הדרך הנכונה. אין לזה שום קריטריונים ברורים רק תחושת בטן. לכן אף פעם לא נדע אם אנחנו משתמשים בפצירה או במברשת שיניים. כשנדע, זה כבר לא ישנה. הבחירה היא אישית ולכן אי אפשר להגיד למישהו שהוא טועה בדרכו. זאת אומרת, אפשר אבל זה במובן "עיוור שמוליך עיוור". תמיד אפשר לנסות דרכים שאחרים הלכו בהם והביאו אותם למטרה ולבחון איך מרגישים עם העניין.
אף פעם לא תוכל לדעת מהי הדרך הנכונה לך. רק כשתגיע למטרה תבין מהי הדרך הנכונה ואז זה כבר לא ישנה הרבה. מכיוון שהמבט לפני שמגיעים להארה רואה רק חושך אז אין דרך לדעת מהי הדרך הנכונה. אין לזה שום קריטריונים ברורים רק תחושת בטן. לכן אף פעם לא נדע אם אנחנו משתמשים בפצירה או במברשת שיניים. כשנדע, זה כבר לא ישנה. הבחירה היא אישית ולכן אי אפשר להגיד למישהו שהוא טועה בדרכו. זאת אומרת, אפשר אבל זה במובן "עיוור שמוליך עיוור". תמיד אפשר לנסות דרכים שאחרים הלכו בהם והביאו אותם למטרה ולבחון איך מרגישים עם העניין.
../images/Emo20.gif איני מסכים אם קביעה זו
ודאי שיש לנו היכולת להבין האם אנו צועדים בדרך הנכונה. ודאי שאנו יכולים לדעת אם אנו משתמשים בפצירה או במברשת שיניים. הכל עניין של הנכונות להביט בעצמך: הפצירה כואבת. מברשת השיניים הרבה פחות. אתה מסתכל על השיניים שלך. אתה מסתכל על שיניים של אחרים. אתה לומד על מבנה השיניים ועל סוגים שונים של כלים לניקוי. אתה שואל את עצמך מה אתה מנסה להשיג על ידי הציחצוח. אתה מפתח רגישות. בשלב מסויים אתה הופך להיות מומחה להברשת שיניים... מי יכול לדעת יותר טוב ממך על השיניים שלך? האם הרופא יכול לומר לך מה אתה מרגיש? הוא יכול רק להמליץ מנסיונו. אגב, כמספר השינניות כך מספר השיטות וההמלצות לצחצוח... אך אוי לך אם אתה בוחר דרך אחת שהומלצה לך והולך בה עד סופה מבלי להביט לצדדים. במקרה כזה באמת תגלה אם הדרך נכונה רק כשתגיע אל סופה.
אפשר וצריך להגיד למישהו שהוא טועה בדרכו. לפעמים זה בדיוק מה שהוא צריך באותו הרגע. רק אי אפשר להכריח אותו להקשיב לך.
ודאי שיש לנו היכולת להבין האם אנו צועדים בדרך הנכונה. ודאי שאנו יכולים לדעת אם אנו משתמשים בפצירה או במברשת שיניים. הכל עניין של הנכונות להביט בעצמך: הפצירה כואבת. מברשת השיניים הרבה פחות. אתה מסתכל על השיניים שלך. אתה מסתכל על שיניים של אחרים. אתה לומד על מבנה השיניים ועל סוגים שונים של כלים לניקוי. אתה שואל את עצמך מה אתה מנסה להשיג על ידי הציחצוח. אתה מפתח רגישות. בשלב מסויים אתה הופך להיות מומחה להברשת שיניים... מי יכול לדעת יותר טוב ממך על השיניים שלך? האם הרופא יכול לומר לך מה אתה מרגיש? הוא יכול רק להמליץ מנסיונו. אגב, כמספר השינניות כך מספר השיטות וההמלצות לצחצוח... אך אוי לך אם אתה בוחר דרך אחת שהומלצה לך והולך בה עד סופה מבלי להביט לצדדים. במקרה כזה באמת תגלה אם הדרך נכונה רק כשתגיע אל סופה.
כאן אנו חלוקים
כמה אנשים מוארים אתה מכיר? לפי איזה קריטריון נקבעה מוארותם? איזה מכנה משותף אתה מוצא אצלם? בסופו של דבר , אתה מדבר על התקדמות אל ההארה אז אתה אומר שיש איזשהי דרך עם סימני דרך ברורים אם כך , איזה דברים שהיו פעם פחות והיום הם יותר, גורמים לאדם להבין שהוא הולך לכיוון ההארה?
כמה אנשים מוארים אתה מכיר? לפי איזה קריטריון נקבעה מוארותם? איזה מכנה משותף אתה מוצא אצלם? בסופו של דבר , אתה מדבר על התקדמות אל ההארה אז אתה אומר שיש איזשהי דרך עם סימני דרך ברורים אם כך , איזה דברים שהיו פעם פחות והיום הם יותר, גורמים לאדם להבין שהוא הולך לכיוון ההארה?
האינדיקציות
הן לגבי דרכך אתה... זה לא קשור לשאלה באם אתה מכיר אנשים מוארים... העניו והנבון ילמדו את סודות היקום אפילו מכלב שוטה. אינקה היה מדויק למדי בדבריו - פשוט תתבונן... בכנות... בענווה ובפתיחות לאפשרות של שינוי גישה ברמה דקה או ברמה קיצונית.... למעשה, הדרך, כפי שאני תופס אותה היא חקירה ועידון בלתי פוסקים של התרגול, הגישה וההכרה עצמה כמובן. "וכולם היו מורי..." ברכות אבי
הן לגבי דרכך אתה... זה לא קשור לשאלה באם אתה מכיר אנשים מוארים... העניו והנבון ילמדו את סודות היקום אפילו מכלב שוטה. אינקה היה מדויק למדי בדבריו - פשוט תתבונן... בכנות... בענווה ובפתיחות לאפשרות של שינוי גישה ברמה דקה או ברמה קיצונית.... למעשה, הדרך, כפי שאני תופס אותה היא חקירה ועידון בלתי פוסקים של התרגול, הגישה וההכרה עצמה כמובן. "וכולם היו מורי..." ברכות אבי
בסדר
ואיך יודעים שמה שאנחנו "לומדים ... בכנות... בענווה ובפתיחות לאפשרות של שינוי גישה ברמה דקה או ברמה קיצונית...." באמת מקרבים אותנו למטרה? הרי מי שלא מואר לא יודע מהי הארה (מלבד מה שכתוב בספרים). איך אנחנו יודעים שכל מה שאנחנו לומדים יש לו איזשהו קשר להארה? אולי אין לזה שום קשר אלא זה סתם יוצר בתוכנו איזושהי תחושה של התעלות בגלל שהאגו שלנו אומר "תראה איך התפתחת. פעם לא ידעת לראות את מה שאתה יודע לראות היום" ואז, מכיוון שאנחנו רוצים להגיע להארה, אנחנו מוצאים בזה חיזוקים לנכונות דרכנו, מבלי שבאמת יהיה לזה קשר להארה.
ואיך יודעים שמה שאנחנו "לומדים ... בכנות... בענווה ובפתיחות לאפשרות של שינוי גישה ברמה דקה או ברמה קיצונית...." באמת מקרבים אותנו למטרה? הרי מי שלא מואר לא יודע מהי הארה (מלבד מה שכתוב בספרים). איך אנחנו יודעים שכל מה שאנחנו לומדים יש לו איזשהו קשר להארה? אולי אין לזה שום קשר אלא זה סתם יוצר בתוכנו איזושהי תחושה של התעלות בגלל שהאגו שלנו אומר "תראה איך התפתחת. פעם לא ידעת לראות את מה שאתה יודע לראות היום" ואז, מכיוון שאנחנו רוצים להגיע להארה, אנחנו מוצאים בזה חיזוקים לנכונות דרכנו, מבלי שבאמת יהיה לזה קשר להארה.
../images/Emo20.gif התקדמות אל הארה
היא עניין של תפיסה אישית. מי אמר לך שיש כזה דבר הארה? אנחנו רודפים רק אחרי הזנב של עצמנו. הדרך שאתם מציגים מחייבת איזה סוג של אמונה עיוורת והליכה עד סופה. זה מזכיר יותר דת מאשר התבוננות וחקירת עצמך והיקום. אילו הייתי מתענין בדת (קיומו של אלוהים ומצוותיו, או הדרך אליו) הייתי לומד כמה שיותר דתות, מתוך הבנה שכל אחת מהן מסלפת בהכרח חלקים מן האמת. מתוך כל מה שלמדתי הייתי מחפש מכנה משותף, ובוחן את התחושות שלי כלפי הידע הזה. במילים אחרות: ניתן להתקדם בעיניים פקוחות, ולא חייבים להקשר לשיטה אחת או למורה מואר. לעיתים התלמיד מתחיל את תלמודו רק כשהוא עוזב את החממה של המורה ו"יוצא לעולם הגדול" לחיות וללמוד בכוחות עצמו מכל רגע ורגע בחייו. אבל... המורה גם צריך לדעת לשחרר.
היא עניין של תפיסה אישית. מי אמר לך שיש כזה דבר הארה? אנחנו רודפים רק אחרי הזנב של עצמנו. הדרך שאתם מציגים מחייבת איזה סוג של אמונה עיוורת והליכה עד סופה. זה מזכיר יותר דת מאשר התבוננות וחקירת עצמך והיקום. אילו הייתי מתענין בדת (קיומו של אלוהים ומצוותיו, או הדרך אליו) הייתי לומד כמה שיותר דתות, מתוך הבנה שכל אחת מהן מסלפת בהכרח חלקים מן האמת. מתוך כל מה שלמדתי הייתי מחפש מכנה משותף, ובוחן את התחושות שלי כלפי הידע הזה. במילים אחרות: ניתן להתקדם בעיניים פקוחות, ולא חייבים להקשר לשיטה אחת או למורה מואר. לעיתים התלמיד מתחיל את תלמודו רק כשהוא עוזב את החממה של המורה ו"יוצא לעולם הגדול" לחיות וללמוד בכוחות עצמו מכל רגע ורגע בחייו. אבל... המורה גם צריך לדעת לשחרר.
שוב, בסדר.
אתה אומר דבר והיפוכו. מצד אחד אתה אומר שאתה יכול לדעת אם אתה צועד בדרך הנכונה (להארה, אם הבנתי נכון) מצד שני אתה אומר, איך בכלל אנחנו יכולים לדעת שיש כזה דבר, הארה. אם אתה רוצה ללכת למכולת, אבל אתה בכלל לא יודע אם יש מכולת, אז איך אתה יודע שאתה הולך למכולת? מה זה יעזור אם תלך בעיניים פקוחות אם אתה לא יודע לראות את המטרה? אם אתה לא יודע לראות את המטרה , לעולם לא תדע אם התקרבת אליה או התרחקת ממנה, ככה שאתה לא יודע אם אתה הולך בדרך אליה. אני מסכים לחלוטין שהארה זה עניין של תפיסה אישית ובכלל אין לדעת אם יש דבר כזה.
אתה אומר דבר והיפוכו. מצד אחד אתה אומר שאתה יכול לדעת אם אתה צועד בדרך הנכונה (להארה, אם הבנתי נכון) מצד שני אתה אומר, איך בכלל אנחנו יכולים לדעת שיש כזה דבר, הארה. אם אתה רוצה ללכת למכולת, אבל אתה בכלל לא יודע אם יש מכולת, אז איך אתה יודע שאתה הולך למכולת? מה זה יעזור אם תלך בעיניים פקוחות אם אתה לא יודע לראות את המטרה? אם אתה לא יודע לראות את המטרה , לעולם לא תדע אם התקרבת אליה או התרחקת ממנה, ככה שאתה לא יודע אם אתה הולך בדרך אליה. אני מסכים לחלוטין שהארה זה עניין של תפיסה אישית ובכלל אין לדעת אם יש דבר כזה.
../images/Emo20.gif ג´פה יכולה לעשות את העבודה
מאחר ובשלב מסויים ההכרה כל כך צלולה שהעצמי נראה בבירור. זאת כמובן ובמידה והמנטרה הצלילית נזנחת בשלב מסויים ומתקיימת הקשבה לצליל השקט, ואחר כך מעבר לו. מצד שני, המנטרה חייבת להיות אוניברסלית כדי לאפשר את זניחתה. מי שתרגל ג´פה על צלילים של צ´אקרות בודדות ("רא" למשל) או על צליל שגוי לא יוכל להתעלות שכן ייוצר חוסר איזון אנרגטי ומשיכת התודעה אל הנושאים השייכים אל אותה הצ´אקרה, או שיגרום לדיס-הרמוניה כללית. פעם הזכרתי כאן גם בפורום מדיטציה המבוססת על מנטרה ייחודית ומשתנה אותה "מבקש" המתרגל והיא עולה בתודעתו. טכניקה זו דומה מאוד לאילתור מוסיקלי בו המתרגל "מחפש" את המנטרה המתאימה לו באותו הרגע, ומבקש חדשה כשהוא מרגיש שהיא מילאה את יעודה. אם המתרגל מודע לעצמו ולהשפעות הצליל על תודעתו - המנטרות שיתקבלו בדרך זו מותאמות בדיוק למצבו המיידי ואינן חיצוניות או שרירותיות. טכניקה כזו היא רבת עוצמה במיוחד בגלל הדיוק בהתאמה של המנטרה למצב האישי המיידי. מה שמעניין עוד שהן נשכחות מייד לאחר התרגול ואין אליהן גישה שוב.
מאחר ובשלב מסויים ההכרה כל כך צלולה שהעצמי נראה בבירור. זאת כמובן ובמידה והמנטרה הצלילית נזנחת בשלב מסויים ומתקיימת הקשבה לצליל השקט, ואחר כך מעבר לו. מצד שני, המנטרה חייבת להיות אוניברסלית כדי לאפשר את זניחתה. מי שתרגל ג´פה על צלילים של צ´אקרות בודדות ("רא" למשל) או על צליל שגוי לא יוכל להתעלות שכן ייוצר חוסר איזון אנרגטי ומשיכת התודעה אל הנושאים השייכים אל אותה הצ´אקרה, או שיגרום לדיס-הרמוניה כללית. פעם הזכרתי כאן גם בפורום מדיטציה המבוססת על מנטרה ייחודית ומשתנה אותה "מבקש" המתרגל והיא עולה בתודעתו. טכניקה זו דומה מאוד לאילתור מוסיקלי בו המתרגל "מחפש" את המנטרה המתאימה לו באותו הרגע, ומבקש חדשה כשהוא מרגיש שהיא מילאה את יעודה. אם המתרגל מודע לעצמו ולהשפעות הצליל על תודעתו - המנטרות שיתקבלו בדרך זו מותאמות בדיוק למצבו המיידי ואינן חיצוניות או שרירותיות. טכניקה כזו היא רבת עוצמה במיוחד בגלל הדיוק בהתאמה של המנטרה למצב האישי המיידי. מה שמעניין עוד שהן נשכחות מייד לאחר התרגול ואין אליהן גישה שוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.