הארה כדרך חיים.

mga-abir

New member
הארה כדרך חיים.

הרבה מילים והרבה מושגים,הרבה דרכי פעולה,הרבה תאוריות.הגדרת רגשות והשימוש בהם.תאור מבנה הנפש וצורך הנשמה ומה כבר נשאר מלבד התוספת שהכל אשליה.אל מול כל אלה עומד אדם ומנסה להבין,ומנסה לישם.כיצד יגיע אל ההארה הנכספת.גם המושג הארה אפוף תאוריות והסברים לרוב.אם כך מה עושים? כאשר אני מספר על דרך תפיסתי,נתקל אני בהערות ובהשגות אשר משום מה הינן פועל יוצא של תאוריות ודעות רווחות.אני אל האמת שלי הגעתי,והנני מואר לפחות לעצמי.חי בשלום עם הקיים,פתוח לכל רעיון,ופועל בתוך המציאות הרוחנית והגשמית למרות מגבלות הנובעות מצרכי הקיום האישי פרטי והחברתי סביבתי.הנני משתמש במילה מגבלות בכדי לסבר את האוזן לאלו שרואים כך את המציאות.למעשה האני האמיתי הינה הנשמה בלבד,או ה"צופה" שבנו וככזה בעל מודעות מאפשר איזון מתמיד בין כל המערכות הפועלות בנו ועלינו. אם כך תשאל השאלה:מה עושים?- לדעתי אין צורך להרחיק לכת אלא להיכנס פנימה אל עצמינו ומתוך עצמינו להתבונן בכל.חוית הרגש תשאר חוית הרגש,המחשבה תשאר מחשבה,והתחושה תשאר תחושה.כל זאת ללא נילווים ונספחים. היכולת לזהות את המחשבה הרגש והתחושה באוביקטיביות כגורמים ולנתקם ממקור סיבתם,תשנה את תודעתינו,נפסיק להיות מעורים ומושפעים ונהיה בני חורין. ללא משקעים (טובים או רעים,למי שמסווג)לא נאבד אנרגיות,לא נהיה מוטרדים מדבר כלשהו בחיינו.המושגים רווח והפסד יקבלו משמעות אחרת,וכך גם הרגשות. נוכל לשלוט באי חשיבה מודעת ולהיות מובלים אם נרצה.נוכל להתחבר אל כל מקור,ויפסק בנו הצורך לחפש את האמת הנצחית מעצם התהוותה בנו.השימוש במילה אהבה כמושג אלוהי,כמתקן גוף ונפש,כפתרון לכל מכאוב ומחסור אינו משרת את המטרה.כאשר אומרים לאדם:הכל אהבה,אהוב את הכל,אין ביכולתו להבין ולישם דרך שתוביל אותו להארה.דומה לכך השימוש בויטמינים על מנת להשיג בריאות טובה.לעומתה כאשר יודעים את ערכי התזונה,אין צורך בתוספי מזון. יתרה מזאת אם עושים הקבלה של אהבה לבריאות,יודעים אנו שהרגלי אכילה אינם אחידים ואינם משפיעים על בריאות במידה שווה ואחידה על כולם.המושג אהבה הינו רק מילה.אדם שאין מתקיימת בו שנאה יכול לחיות גם ללא אהבה.לעומתה אדם רעב ללא מזון,לא ישרוד.אהבה היא פרט מתוך מכלול השלמות בדרך להארה. בברכה אביר בברכה אביר
 

mga-abir

New member
הדרך להארה "עבודת-בית"

הבה נתחיל לצעוד בשביל המוביל אל ההארה.נתחיל בתרגיל ראשון ללא הגדרת זמן למשך תרגולו.אולי זה לא יראה קל,ואולי קל מידי או טפשי מידי,אך יש לבצעו בשלמות וללא לאות.כידוע הפחד וחוסר המודעות תופסים חלק נכבד בתודעתינו. חלק זה משתלט עלינו בעת משבר כלשהו ונותן את אותותיו בנו.הוא משפיע על החשיבה,על הנפש(רגשות ותחושות)ועל הגוף.הדבר מעיק,ממלא את הראש במחשבות עד לכאב,מדיר שינה מעינינו,ואף פוגע בתאבונינו. קיימים גם מצבים "נוחים" יותר מאלו שמטרידים אותנו ומשפיעים על כל ישותינו. ובכן הנה התרגיל שיש לבצע ולתרגל.התוצאה תמדד בהתאם להשפעת אותו גורם עלינו,עלינו להגיע למצב של חוסר השפעה מוחלט.ההבנה תגיע עם התרגול. ובכן יש להזכר במצב גם אם הוא בהווה,לחוות את הרגשות והתחושות המתרחשות בנו בעת כזו. להתבונן במחשבות וברגשות ללא ניתוח רציונלי.ללא תגובה.יש רק להתבונן.ניתן לעשות זאת בנפרד,כלומר להתרכז לדוגמא בתחושת מועקה נילווית הנמצאת במרכז החזה או בבטן.לחוות אותה,להתבונן בה,לא לנסות להתעלם.דומה הדבר לגשם טורדני שאנו מנסים להסתתר מפניו לאחר שנרטבנו,אך כאשר אין אנו מסתתרים וממשיכים להרטב,אין אנו יראים את הגשם ואין חשיבות כלל לרטיבות.כלומר אי אפשר להרטב יותר מאחר ואנו רטובים.אין אנו יראים גם להרטב,מכך יוצא שהתגברנו על פחדינו והסתגלנו לרטיבות שאינה מהווה יותר מטרד. יש לתרגל זאת על כל תחושה(בעיקר)הנילווית למצב או למחשבה על מצב לא נעים.תוכחו לגלות שהתעוקה נעלמת.תוכחו לגלות שאין היא מטרידה כבעבר,תגלו שבעת התרגול היא נעלמת לחלוטין.ככל שימשך הדבר תוכלו להזכר במצב ללא החויה הלא נעימה,ללא ההשפעה על הרגש. עם הזמן גם המחשבה המציקה תניח לכם.אם היא מטרידה,העמידוה במרכז והעלוה שוב ושוב,המוח יתחיל להשתעמם והיא תתעמעם ותסתלק.יש רק לתרגל שוב ושוב. כאשר אנו שותים משקה חריף הגוף מתרגל למרות סלידתינו ומתאים את התחושות והרגשות הנעימות.כאשר מרבים לשתות הגוף אינו מסתפק מעצם הרגלו ודורש כמות גדולה יותר על מנת לשחזר את התוצאה.כך גם הרגשות והמחשבות הטורדניות המפרים את שלותינו.אל תתחמקו,הרוו בהם את הגוף והנשמה ותוכחו לראות שהשפעתן נעלמת. אנא אל תסיקו מכך שאם זה הובא אל הפורום בשפה עממית ובצורה בסיסית להבנה,יש להסיק מכך שאין בהם ממש יותר מאשר מישהו בעל תואר ושם המביא את אותן דרכים בצורה אקדמאית. מלכתחילה לא פרטתי ולא ציינתי את יחסי הגומלין בין המערכות ואת דרך פעולתן.הלימוד במקרה זה כמו שאומרים בסלנג:יכנס דרך הרגלים (אם אינו נכנס דרך הראש)לכן התיחסו ברצינות ותגלו בעצמכם את ההשפעות. בברכה אביר
 

mga-abir

New member
תרגיל 2 הדרך אל ההארה

שלום. אין זה אומר שתרגיל מספר אחד הסתיים,יש לבצעו בכל עת.ניתן במקביל לבצע תרגיל זה. אין לתת משמעות אישית לדבר.נעשה את כל הנדרש בכל תחום ללא מעורבות אישית פרטית.כלומר אנו שחקנים במחזה.אביא דוגמא:הינך מגלה שמכוניתך נשרטה על ידי מישהו במקום החניה,ואינך יודע מי גרם לכך.התבונן במכונית בשויון נפש כאילו לא היתה שלך,וממש לא תחוש שאכפת לך,לא תחוש כעס ומרירות,לא תחוש צער על הפגיעה.הרי הינך שחקן כעת וכל זה אינו נוגע לך.במצב תודעתי כזה לא תתפתח תגובה (לרוב שלילית)כלשהי שתשפיע על נפשך.ניתן להביא דוגמאות לרוב כאשר אי המעורבות והקשר בינך לבין הדברים מתקיים בכל עת.למעשה זה שלב שני מאחר שבשלב הראשון למדנו שלא לתת לרגשות להשפיע עלינו מתוך הרגל קיים.השלב השני אינו מאפשר את התהוותם.למעשה יש כאן גם "עבודה" על האגו ועל ההגיון שמטעה לעיתים את הכרתינו.במקרה המכונית,הנזק נגרם ואין אשם,אז מדוע להעניש את נפשינו? בברכה אביר
 

mga-abir

New member
השלמות

אהבה וסליחה. מושגים מומלצים בדרך הרוחנית אל ההארה. קשה התפיסה לאדם רגיל. קשה התפיסה לאדם שאין בו שנאה ואין בו טינה. כלומר המושגים אינם תקפים מאחר ומשמעותם האחת קשה לקבלה, והאחרת אין בהם תוקף. במקרה הראשון תהיה התנצחות עם האגו, ובאחרת "ספוגים הם בצורה כלשהי ומתוך כך אין הם מהווים כלי לדבר שאינו עומד מולם דהיינו שנאה וטינה. קיימת החמצה ביכולת העברת המסר. כאשר אדם אינו מפתח רגשות או שאינם מתפתחים ובאים לידי ביטוי כתגובה לגירוי חיצוני (שלילי במקרה זה לשם העניין) נמצא הוא באיזון ובאחדות. משמעות העניין משתנה ויחד אתה התגובה. כעת אתייחס אל הצד החומרי (רכוש). זכות הקניין מקוננת בכל אדם ברמות מסוימות. מגן הוא על רכושו זו זכות קיומית בהחלט. אולם גם במקרים של מחלוקות יש לפתח גישה עניינית לגופו של עניין ללא מעורבות רגשית, ללא טינה. הנעשה כבר נעשה ואין לבכות על חלב שנשפך. אפשר להתבונן על המצב מנקודה רוחנית ולקבל בשלווה את פני הדברים כדבר בלתי נמנע, ולפעול לתיקונו. כפי שאנו מתייחסים אל נעורינו שאבדו ומשלימים עם הדבר, כך נשלים עם כל אבדה בחיים כאשר אין אפשרות להשיבה. בברכה אביר
 

mga-abir

New member
רפוי בכוח המחשבה

כוח המחשבה אדיר ובלתי מוגבל. תחילה נלמד את השפעתו על עצמנו רגשית וגופנית. עלינו להיות במצב של רגיעה, ניתן לעשות זאת באמצעות הנשימה. עם פעולת הנשימה נהיה מודעים להוצאת החסימות והמשקעים הנמצאים בנו, ועם השאיפה נוכל להטעין את הגוף בכל אנרגיה שנבחר. למעשה אין צורך אפילו לפצלה. האויר נושא את הפראנא (אנרגית החיים)שבה מצויים כל הכוחות להבראתנו. נוכל למקד את האנרגיה (באמצעות החשיבה) באחת הצ´קרות אם נרצה, בדרך כלל ממקדים אנרגיה בצ´קרה השנייה. כעת אנו מוכנים. נתחיל בעצמנו. יש לדמות מסע פנימי אל תוך גופינו ובכל מקום כאב להקרין את האנרגיה מהמקום שמוקדה אל המקום בו היא נדרשת לשם טיפול והבראה.(כולל כאבים)נוכל לדמות את האנרגיה בצבעים שונים. יש כאלו הממקדים ושולחים את האנרגיה על פי צבע אותו אזור בצבע זהה.((כל צ´קרה מאופיינת בצבע החולש על אותו איזור)ניתן גם ללא צבע אלא אנרגיה טהורה ושקופה לחלוטין. ניתן להקרינה בחום או בקור על פי הצורך. מקום בגוף הנושא דלקת יקבל אנרגיה קרה. מקום שישנה לחות נשלח אנרגיה חמה. כל זאת על עקרון היינג ויאנג (הפכים משלימים) כמו כן בעזרת המחשבה ניתן לעסות את הגוף ולהרפותו (ניתן לשלב אנרגיה בפעולה).ככל שנתרגל נבין ונלמד, תגדל יכולתנו ונוכל ל"הקרין" זאת על מטופלים. בברכה אביר
 
ופן נשכח

שכל איש צריך לקחת את השיטה המתאימה לא ולהתנסות בהרבה שיטות ולהמציא לו. כי גם זה חשוב מאוד
 
אני מכיר את תרגיל 2!!!! אבל לא ככה.

אני מכיר אותו ככה... "תאר לעצמך שאטתה נוסע בסירה, ופתאום פוגעת בך סירה אחרת. אם היה שם איש, היית מתעצבן ונמלא עצבים ללא קץ, אך אם היא היתה ריקה, לא היה לך על מי להתעצבן, לכן היית חושבה שזאת סירה ששטה בלי כוונה ויעוד, כי הרי לסירה לא הייתה כוונה לפגוע בך! הזרם פדע בך! זה לא ממש חשוב... הפואנטה היא שלא תתעצבן על הסירה, לכן כל פעם שמישהו יתקל בך, תזכור את הסיפור הזה, ותזכור לדמיין שאין אף אחד ב"סירה" שבז דרך אגב...למי אתה נותן את העצות האלה? לנו? אם הוא אדם רוחני, אז הוא ימצא את התרגילים המתאימים לו, ואם לא, אז הוא אפילו לא ינסה את התרגילים שאתה מביא! דרך אגב, אני עושה בינתייםפ גם את 1 וגם את 2 בכל מקרה, ואפילו לא חשבתי על זה כעל דרך רוחנית, עשיתי את זה, וחשבתי על זה כדבר מובן מאליו. עעכשיו אני יקרא את השאר, ואם יהיה לי משהו להגיב, אני אכתוב.
 
שכחתי לציין, שחשבתי על זה כמובן

מאליו, אבל לפני איזה שבוע, הבנתי מה אני בעצם עושה. עכשיו, לדברים שאחרים.
 
בטעות ההודעה נשלחה לי...

עכשיו...בקשר לדברים האחרים, יש לי רק דבר אחד לומר, הוא: מצוין!! פשוט מצוין! באמת. גם הניסוח, וגם הכוונה, אבל הריפוי...הוא קשור לדרך אל ההארה? אולי רק האימון, כדי שתוכל לעשות דברים יותר גדולים, יותר לא מודעים לאנשים שלא רוצים הארה. דרך אגב, אם לא אכפת לך, אני אוסיף משהו. אל לכם לחשוב שאתם יותר עליונים מאנשים אחרים, אחרת, כל הצעדים שצעדתם בדרך אל ההארה המיוחלת, ימחקו, ואתם תחזרו להתחלה! מחשבה על עליונות נובעת מאנוכיות, ואנוכיות זה הדבר האחרון שאתם רוצים בדרך לההארה. כמו שאביר אמר, ענווה, אהבה לא אנוכית, הם מרכיבים מאוד חשובים בדרך להארה. כמובן, גם סבלנות, וכוח רצון (סבלנות, כי הדרך ארוכה. כח רצון, כי העצמי ינסה להסיט אותכם מדרככם להארה, כי הוא יודע שהוא ימות כתוצאה מזה.) שבז
 
למעלה