הארה חלקית- הריק
להיות ריק תחילה אשאל לרצוני: מה אני רוצה. והתשובה: מאומה. האדם כלוח עמוס רשומים (חויות והתנסויות) עד כי אינו יכול להוסיף רישום מבלי למחוק את הכתוב. כתיבה על כתיבה כחויה על גבי חויה. הרישום נותר עמוק בנו. אם כך מדוע לרשום? האם האדם יכול ללא רשימות?= כל עוד נמצא הוא בחברת בני האדם ונוטל חלק בחברה נושא הוא רישומים שונים בכל רגע. עודף רישומים כתמונה, משקף התנהגות ודעת. הרישום החוויתי נמצא בכל מרחב הויתנו.הוא מגביל, הוא מקבע, הוא מאפשר תפקוד השרדותי. ההשרדות בחברה דורשת רישומים מיוחדים המתאימים למצב. כל מצב דורש רישומים. הזהות העצמית נושאת חותם זה אתה לכל מקום, אי אפשר בלעדיה. אחד המרחבים ה"נקיים" שעיין יש ביכולתו של האדם לפנות והם זמינים תמיד הוא מרחב הריק. ככל שאנו רקים ממחשבה רגש ותחושה אנו נקיים יותר. במצב זה נוכל לשלוט על הרישומים (חויות והתנסויות)מחשבה ורגש בתהליך מתמשך נוכל לשלוט בהויתנו ולא לתת להויתנו לשלוט בנו.המחיר שאנו נאלצים לשלם הוא מחיר הקיום (קיום הגוף) מעבר לקיומו אנו יוצרים את מציאות חיינו. כמובן שאני מתיחס אל הזולת כפרט ללא קשרים משפחתיים וחברתיים. להבדיל מחיית השדה יש באדם תבונה.-אתמול קראתי שללא אהבה אין שורדים. טעות-ישנם אנשים הנמקים בבתי אבות ובבתי סוהר שנים רבות, והאהבה לה הם זוכים שולית ביותר.היה מקרה של חייל שנמצא בג´נגלים ארבעים שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, גם הוא שרד ללא אהבה. למרות זאת החיים ממשיכים. עוצמת החיים גדולה מכל חסר. האהבה אינה החיים למרות שהיא אחד הגורמים להיוצרותם (רק אצל בני האדם) יש גם חיים הנוצרים ללא אהבה (גם אצל בני האדם)-אלו מוסכמות מנטליות ומוסכמות רגשיות.אמת סלקטיבית בעלת הסכמות רחבות. להבין את החיים להבין את הרגשות להבין את המטען שאנו נושאים אינו מהווה פתרון. אנו נטענים בכל רגע. לכן יש למצוא דרך להפסיק טעינה ורישום זה ולמצוא דרך שאינה מחייבת נשיאת מטען. אפטיה לשמה קרובה להשגת מטרה כזו. חוסר אחריות וחוסר פחד ומוכנות לקבל את הכל בצורה פסיבית. כספוג המוצא מתוך צלוחית מים. נותן הוא למים שנספגו לחלחל ממנו עד תום החוצה.-אין משקעים מודעים. האם צורת חיים כזו אנו רוצים? האם אלו החיים האידאלים? רבים יחטאו לאמת אם ישיבו בלאו רבתי. כולם רוצים להגיע למצב כזה בחלק מהזמן בחלק מחוית החיים. החוכמה לשלב יכולת כזו עם החיים השוטפים במרחב הפיזי היא חוית הארה בחלקה. בברכה אביר
להיות ריק תחילה אשאל לרצוני: מה אני רוצה. והתשובה: מאומה. האדם כלוח עמוס רשומים (חויות והתנסויות) עד כי אינו יכול להוסיף רישום מבלי למחוק את הכתוב. כתיבה על כתיבה כחויה על גבי חויה. הרישום נותר עמוק בנו. אם כך מדוע לרשום? האם האדם יכול ללא רשימות?= כל עוד נמצא הוא בחברת בני האדם ונוטל חלק בחברה נושא הוא רישומים שונים בכל רגע. עודף רישומים כתמונה, משקף התנהגות ודעת. הרישום החוויתי נמצא בכל מרחב הויתנו.הוא מגביל, הוא מקבע, הוא מאפשר תפקוד השרדותי. ההשרדות בחברה דורשת רישומים מיוחדים המתאימים למצב. כל מצב דורש רישומים. הזהות העצמית נושאת חותם זה אתה לכל מקום, אי אפשר בלעדיה. אחד המרחבים ה"נקיים" שעיין יש ביכולתו של האדם לפנות והם זמינים תמיד הוא מרחב הריק. ככל שאנו רקים ממחשבה רגש ותחושה אנו נקיים יותר. במצב זה נוכל לשלוט על הרישומים (חויות והתנסויות)מחשבה ורגש בתהליך מתמשך נוכל לשלוט בהויתנו ולא לתת להויתנו לשלוט בנו.המחיר שאנו נאלצים לשלם הוא מחיר הקיום (קיום הגוף) מעבר לקיומו אנו יוצרים את מציאות חיינו. כמובן שאני מתיחס אל הזולת כפרט ללא קשרים משפחתיים וחברתיים. להבדיל מחיית השדה יש באדם תבונה.-אתמול קראתי שללא אהבה אין שורדים. טעות-ישנם אנשים הנמקים בבתי אבות ובבתי סוהר שנים רבות, והאהבה לה הם זוכים שולית ביותר.היה מקרה של חייל שנמצא בג´נגלים ארבעים שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, גם הוא שרד ללא אהבה. למרות זאת החיים ממשיכים. עוצמת החיים גדולה מכל חסר. האהבה אינה החיים למרות שהיא אחד הגורמים להיוצרותם (רק אצל בני האדם) יש גם חיים הנוצרים ללא אהבה (גם אצל בני האדם)-אלו מוסכמות מנטליות ומוסכמות רגשיות.אמת סלקטיבית בעלת הסכמות רחבות. להבין את החיים להבין את הרגשות להבין את המטען שאנו נושאים אינו מהווה פתרון. אנו נטענים בכל רגע. לכן יש למצוא דרך להפסיק טעינה ורישום זה ולמצוא דרך שאינה מחייבת נשיאת מטען. אפטיה לשמה קרובה להשגת מטרה כזו. חוסר אחריות וחוסר פחד ומוכנות לקבל את הכל בצורה פסיבית. כספוג המוצא מתוך צלוחית מים. נותן הוא למים שנספגו לחלחל ממנו עד תום החוצה.-אין משקעים מודעים. האם צורת חיים כזו אנו רוצים? האם אלו החיים האידאלים? רבים יחטאו לאמת אם ישיבו בלאו רבתי. כולם רוצים להגיע למצב כזה בחלק מהזמן בחלק מחוית החיים. החוכמה לשלב יכולת כזו עם החיים השוטפים במרחב הפיזי היא חוית הארה בחלקה. בברכה אביר