האקס שלה חלה בסרטן
אני לא יודע אם זה הפורום המתאים , אבל מאחר ופעם קיבלתי תשובות לעניין מהחברים פה החלטתי לספר לכם. לפני כחודש הכרתי אותה גרושה בת ארבעים והקליק נוצר מייד בפגישה הראשונה. דיברנו שעות בטלפון כל יום מאחר והיה קשה להתראות כל יום (היא בצפון ואני במרכז) נפגשנו פעם בשבוע אצל אחותה במרכז, בסופ"ש האחרון בילינו באילת , היה פשוט מדהים אהבנו כל רגע שרק היה אפשר , תכננו שנעבור לגור יחד במרכז ואיך נצליח לשכנע את הבת שלה (15 ) להסכים לעבור. ואז ביום שישי בלילה התקשרה הבת שלה ואמרה לה שהן חייבות לדבר דחוף ולא הסכימה לדבר בטלפון. הצעתי לה שנחזור למרכז ונבטל את הסופ"ש והיא לא הסכימה ואמרה שהיא תדבר איתה רק ביום ראשון כשנחזור. כשחזרנו ביום ראשון היא אמרה שהיא נוסעת לצפון ותדבר איתי בערב אחרי השיחה עם הבנות שלה. בערב היא התקשרה אלי וסיפרה שהבנות סיפרו לה שאבא שלהן חלה בסרטן והן רוצות שהוא יחזור הבייתה, הדילמה שלה הייתה מאוד קשה מאחר והיא "סבלה ממנו 20 שנה , אסור לה לעבוד, אסור להוריד שערות,אסור ללבוש חשוף ועוד. אמרתי לה שההחלטה כולה צריכה להיות שלה ואסור לי להתערב בזה. בסופו של דבר מהחששות שלה שהבנות שלה "יחרימו" אותה היא החליטה למרות כל הקשיים שהיא מחזירה אותו הבייתה. קיבלתי את ההחלטה של בכאב והחלטנו שנסיים את הקשר ביננו למרות כל הצער שבדבר. אני מאוד מתגעגע אליה אבל יודע שזה עניין אבוד כי את ההחלטה שלה היא כבר קיבלה. לא מחפש עצות אלא רק רציתי ל"שפוך" את הסיפור גם לכם. רוי.
אני לא יודע אם זה הפורום המתאים , אבל מאחר ופעם קיבלתי תשובות לעניין מהחברים פה החלטתי לספר לכם. לפני כחודש הכרתי אותה גרושה בת ארבעים והקליק נוצר מייד בפגישה הראשונה. דיברנו שעות בטלפון כל יום מאחר והיה קשה להתראות כל יום (היא בצפון ואני במרכז) נפגשנו פעם בשבוע אצל אחותה במרכז, בסופ"ש האחרון בילינו באילת , היה פשוט מדהים אהבנו כל רגע שרק היה אפשר , תכננו שנעבור לגור יחד במרכז ואיך נצליח לשכנע את הבת שלה (15 ) להסכים לעבור. ואז ביום שישי בלילה התקשרה הבת שלה ואמרה לה שהן חייבות לדבר דחוף ולא הסכימה לדבר בטלפון. הצעתי לה שנחזור למרכז ונבטל את הסופ"ש והיא לא הסכימה ואמרה שהיא תדבר איתה רק ביום ראשון כשנחזור. כשחזרנו ביום ראשון היא אמרה שהיא נוסעת לצפון ותדבר איתי בערב אחרי השיחה עם הבנות שלה. בערב היא התקשרה אלי וסיפרה שהבנות סיפרו לה שאבא שלהן חלה בסרטן והן רוצות שהוא יחזור הבייתה, הדילמה שלה הייתה מאוד קשה מאחר והיא "סבלה ממנו 20 שנה , אסור לה לעבוד, אסור להוריד שערות,אסור ללבוש חשוף ועוד. אמרתי לה שההחלטה כולה צריכה להיות שלה ואסור לי להתערב בזה. בסופו של דבר מהחששות שלה שהבנות שלה "יחרימו" אותה היא החליטה למרות כל הקשיים שהיא מחזירה אותו הבייתה. קיבלתי את ההחלטה של בכאב והחלטנו שנסיים את הקשר ביננו למרות כל הצער שבדבר. אני מאוד מתגעגע אליה אבל יודע שזה עניין אבוד כי את ההחלטה שלה היא כבר קיבלה. לא מחפש עצות אלא רק רציתי ל"שפוך" את הסיפור גם לכם. רוי.
