אני לא חושב שהטיפול בנאנסת קשור...
לטיפול באונס. אלו שני דברים נבדלים. את יודעת מה, לדעתי אפילו להיפך. חשוב קודם כל לטפל באנס ורק אח"כ בנאנסת... נשמע מוזר? כאילו אני מסומם כבד? אז זהו, שלא! בהנחה שהטיפול עובד (וזוהי הנחה בסיסית!) רצוי שקודם החברה תנטרל את האלימות ובכך תציל כמה וכמה נאנסות עתידיות, מאשר שהחברה תטפל בנאנסת בהווה ותקפח את חייהן של כמה נאנסות עתידיות. (וכמובן כשאני רושם נאנסות הכוונה לנאנסים וכו´ וכו´) קל מאוד להסתכל על היום, כאן ועכשיו, אבל צריך לחשוב באופן כללי על המאקרו. השיקול אולי קר - אבל הייתי מעדיף נאנסת אחת לא מטופלת על 8 אונסים עתידיים שמנעתי! ואגב, א´ לא תלוי ב- ב´, הדיון הוא סתם תיאורטי מה עדיף. לגבי הטיפולים הכירורגיים. יש לי קושי איתם וזו סוגיה שעוד לא התמודדתי איתה ביני לבין עצמי... היא מתחברת לעונש מוות, עונש פיזי וכו´? האם אנחנו חברה צבועה שמצד אחד לא מוכנה לעונש מוות, קטיעות ידיים, חירור עיניים וסירוס ומצד שני מכניסה אדם לכלא שזה בהחלט עונש נפשי וגופני! אם יש למדינה זכות להכניס אדם לכלא, מדוע אין לה זכות לרצוח אותו/לגדוע לו את היד/לסרס אותו? יש את העניין של מה הפיך ומה לא. אבל האם באמת אחרי שאדם ישב בכלא שלושים שנה ומסתבר שהוא חף מפשע... האם נוכל לקרוא לזה הפיך? יש גם את עניין האפקטיביות של העונש... מדוע לא להוריד לגנבים/שודדים ידיים? זה ימנע ממנו לגנוב שוב. נכון שהוא יהיה תלותי, אבל כך גם אותו אדם בבית הכלא שאחר כך משקם את חייו על חשבון החברה והוא תלותי בה לא פחות. לא יודע מה לומר על סירוס... אבל אין בעיני הבדל בין זה, לבין לקיחת כלייה מבן אדם, לבין כריתת ידיים וכו´. זה עונש שגורם לשינוי גופני כירורגי ומשום מה (הרגל... רתיעה...) קשה לי להחליט אם הוא לגיטימי או לא וקל לי להתבצר בעמדה ש"למדינה אין זכות..." מאוד קשה לי להחליט. תודה לאל שאינני שופט או מחוקק ושאינני נדרש להביע בזה דיעה מגובשת. יחד עם זאת, אם איי פעם אחליט ביני לבין עצמי שעונש מהסוג הזה הוא ראוי, אני מאמין שאני אראה גם עונשים כמו כריתת איברים וכד´, עונשים ראוייים באותה מידה.
לטיפול באונס. אלו שני דברים נבדלים. את יודעת מה, לדעתי אפילו להיפך. חשוב קודם כל לטפל באנס ורק אח"כ בנאנסת... נשמע מוזר? כאילו אני מסומם כבד? אז זהו, שלא! בהנחה שהטיפול עובד (וזוהי הנחה בסיסית!) רצוי שקודם החברה תנטרל את האלימות ובכך תציל כמה וכמה נאנסות עתידיות, מאשר שהחברה תטפל בנאנסת בהווה ותקפח את חייהן של כמה נאנסות עתידיות. (וכמובן כשאני רושם נאנסות הכוונה לנאנסים וכו´ וכו´) קל מאוד להסתכל על היום, כאן ועכשיו, אבל צריך לחשוב באופן כללי על המאקרו. השיקול אולי קר - אבל הייתי מעדיף נאנסת אחת לא מטופלת על 8 אונסים עתידיים שמנעתי! ואגב, א´ לא תלוי ב- ב´, הדיון הוא סתם תיאורטי מה עדיף. לגבי הטיפולים הכירורגיים. יש לי קושי איתם וזו סוגיה שעוד לא התמודדתי איתה ביני לבין עצמי... היא מתחברת לעונש מוות, עונש פיזי וכו´? האם אנחנו חברה צבועה שמצד אחד לא מוכנה לעונש מוות, קטיעות ידיים, חירור עיניים וסירוס ומצד שני מכניסה אדם לכלא שזה בהחלט עונש נפשי וגופני! אם יש למדינה זכות להכניס אדם לכלא, מדוע אין לה זכות לרצוח אותו/לגדוע לו את היד/לסרס אותו? יש את העניין של מה הפיך ומה לא. אבל האם באמת אחרי שאדם ישב בכלא שלושים שנה ומסתבר שהוא חף מפשע... האם נוכל לקרוא לזה הפיך? יש גם את עניין האפקטיביות של העונש... מדוע לא להוריד לגנבים/שודדים ידיים? זה ימנע ממנו לגנוב שוב. נכון שהוא יהיה תלותי, אבל כך גם אותו אדם בבית הכלא שאחר כך משקם את חייו על חשבון החברה והוא תלותי בה לא פחות. לא יודע מה לומר על סירוס... אבל אין בעיני הבדל בין זה, לבין לקיחת כלייה מבן אדם, לבין כריתת ידיים וכו´. זה עונש שגורם לשינוי גופני כירורגי ומשום מה (הרגל... רתיעה...) קשה לי להחליט אם הוא לגיטימי או לא וקל לי להתבצר בעמדה ש"למדינה אין זכות..." מאוד קשה לי להחליט. תודה לאל שאינני שופט או מחוקק ושאינני נדרש להביע בזה דיעה מגובשת. יחד עם זאת, אם איי פעם אחליט ביני לבין עצמי שעונש מהסוג הזה הוא ראוי, אני מאמין שאני אראה גם עונשים כמו כריתת איברים וכד´, עונשים ראוייים באותה מידה.
