מממ
מעניין, אבל לא לגמרי מובן (ולא נגיש בחינם). מזל שערכו סיכום של המאמר ב-MedScape. אני אתמצת את העניין עבור מי שלא הבין את התקציר של המאמר: קבוצת חוקרים דנים ערכו סקירה מערכתית של מחקרים קליניים בהם אנשים טופלו בתוספי תזונה המכילים נוגדי חימצון. הם רצו לבדוק את ההשפעה של נטילת תוספים אלו (שבכללם ויטמין A, בטא-קרוטן, ויטמין E, ויטמין C וסלניום) על התמותה הכללית (לא מגורם ספציפי, אלא מכל הגורמים האפשריים). הם סקרו בסה"כ 68 ניסויים, וחילקו אותם לפי המתודולוגיה הניסויית למחקרים בעלי סיכוי גבוה להטיה (21 מתוך 68), ומחקרים בעלי סיכוי נמוך להטיה (47 מתוך ה-68). כשהם לקחו בחשבון את כל 68 המחקרים, הם לא מצאו השפעה מובהקת של נטילת תוספים על התמותה. אך כשהם ניתחו רק את המחקרים שסיווגו כבעלי סיכוי נמוך להטיה, הם מצאו קשר מובהק בין ויטמין A, בטא-קרוטן וויטמין E על עליה בתמותה. בסופו של עניין הם מעריכים את העליה בתמותה בכ-5%. הם לא מצאו הבדל מובהק בתמותה עבור אנשים שנטלו סלניום או ויטמין C, אך גם לא היה שיפור (כלומר ירידה בתמותה) עבור קבוצות אלו. החוקרים לא יודעים לתת סיבה או מנגנון מדויק שיכול להסביר את התופעות הללו, אך הם מציעים שני מנגנונים משוערים: ההשערה הראשונה היא שנוגדי החימצון הללו מפריעים לתהליכים חימצוניים חשובים שמתחוללים בגוף. למשל, חלק ממנגנון ההגנה נגד מחוללי מחלה הוא התקפתם באמצעות רדיקלים חופשיים (ישנם תאי חיסון האחראים לביצוע מתקפות אלו). ההשערה השניה, שהיא פחות הגיונית לטעמי (ופחות מבוססת), היא שבאיזושהי צורה - נוגדי החימצון הללו גורמים בכלל להשפעה הפוכה ולנזק חימצוני בעצמם, ובמקום להפחית את הסיכוי למחלות לב וכלי דם - הם בעצם מגבירים את הסיכויים. הכותבים מסכמים את השורה התחתונה בכך שמליונים של אנשים נוטלים נוגדי-חימצון בצורת תוספי מזון, מתוך הנחה שאלו מונעים מחלות - ולמעשה אין לכך שום הוכחה, אלא כי חלקם אפילו עלולים להזיק. הם טוענים שמסיבות אלו תוספי מזון צריכים לעבור את אותו תהליך האישור הרגולטורי כמו תרופות. אני חושב שחסרה כאן הבהרה חשובה, והיא שהבעיות הללו ספציפיות לתוספי מזון בלבד, ולא לויטמינים עצמם כפי שהם מצויים, למשל, בפירות וירקות. למיטב ידיעתי, הראיות בדבר אפקטים חיוביים של אכילת פירות וירקות (העשירים בנוגדי החימצון) הן עקביות ומצוינות, בניגוד לעניין תוספי המזון המרוכזים.