המשכ'וש...
מאט וטאי התבוננו בצב הענקי, וכשדמעה מנצנצת בעיניהם, ופרצוף תמים של חתול ג'ינג'י משרק 2 עולה על פניהם הם אומרים"אבל..אבל...רק נורא רצינו לאכול גלידה! ווא..." הצב הענקי התכופף ואמר "לא אכפת ל.." הצב הענקי נפל על גבו, ומאחוריו צצה ג'ון, כשמקל ארטיק בידה. "ג'נאי אמר לי שאם תוקעים מקל של ארטיק לימון בדיוק בריבוע הרביעי של הצב הוא מת" וחיוך מאושר על פניה. "מאט מתוקי" אמרה ג'ון והתקרבה עוד קצת אל מאט. "אתה לא חושב שאתה חייב לי טובה? יש שם איזה סלע גדול ויש הרבה מקום מאחוריו-" "אף אחד לא לוקח לי את מאט!" קטע אותה טאי "מאט הוא רכושי הפרטי והאישי, אני חטפתי אותו במו ידי!" ג'ון התעצבנה ואמרה:"נמאס לי משניכם י'נושכי כריות. אני הולכת!" "כריות? איפה? שמעתי נכון? כריות?" קרא טאי בקול מתלהב. "אתם רואים את שלט בענן הרחוק ההוא? תלכו לשם ותמצאו המון כריות!" אמר חציל ששרד את המהומה (הצב הירוק אכל את כולם). "שמעת מאטי חמוד שלי?" אמר טאי בהתלהבות מרובה. "כן, טאי קושקוש מושמוש טושטוש שלי. אז נלך?" טאי ומאט הלכו מחובקים אל עבר השלט בענן. הם הלכו. והלכו. והלכו. לבסוף הם הגיעו אל השלט. אך מיד חשכו עיניהם! לא הייתה שם אף כרית! היו רקר מלא שמיכות! מאט וטאי בכו ובכו ובכו... לא יודעת מה עובר עלי...P:
