האמהות כתרוץ ?
הרבה זמן אני חושבת על הנושא. מכל מה שאני שומעת מחברות, קוראת בפורומים העוסקים בילדים ומעצמי הגיעה המחשבה שאנחנו משתמשות לפעמים באמהות כתרוץ. (אני כותבת אמהות כי בד"כ אמהות מקדישות יותר זמן לנושא, נשארות בבית עם הילדים וכו´. לראיה-בפורומים העוסקים בילדים הרוב המכריע של המשתתפים-אמהות). ולמה אני מתכוונת ? דוגמאות : טוב לי בבית, אני לא רוצה לחזור לעבודה מתסכלת-אני נשארת בבית בשביל הילד. טוב לילד להיות בבית יותר מאשר בגן. לא טוב לי בבית. אני מטפסת על הקירות-טוב לילד להיות במעון עם ילדים אחרים. הוא זקוק לחברת ילדים. נוח לי להניק. גם לא צריך להתעסק עם בקבוקים וגם הילד נרגע מהר-אז מה אם אני מניקה עד גיל שלוש? זה הכי בריא לילד. אני שונאת להניק-העיקר שהנקתי בחודש הראשון. ותראו איך ילדים מתפתחים יפה גם ככה. וכך הלאה.. הקטע הוא שהרבה פעמים אנחנו מצדיקות את מעשינו ב"טובת הילד" בעוד שלמעשה אנחנו עושות מה שטוב לנו (כמובן כל עוד זה לא פוגע בילד).
הרבה זמן אני חושבת על הנושא. מכל מה שאני שומעת מחברות, קוראת בפורומים העוסקים בילדים ומעצמי הגיעה המחשבה שאנחנו משתמשות לפעמים באמהות כתרוץ. (אני כותבת אמהות כי בד"כ אמהות מקדישות יותר זמן לנושא, נשארות בבית עם הילדים וכו´. לראיה-בפורומים העוסקים בילדים הרוב המכריע של המשתתפים-אמהות). ולמה אני מתכוונת ? דוגמאות : טוב לי בבית, אני לא רוצה לחזור לעבודה מתסכלת-אני נשארת בבית בשביל הילד. טוב לילד להיות בבית יותר מאשר בגן. לא טוב לי בבית. אני מטפסת על הקירות-טוב לילד להיות במעון עם ילדים אחרים. הוא זקוק לחברת ילדים. נוח לי להניק. גם לא צריך להתעסק עם בקבוקים וגם הילד נרגע מהר-אז מה אם אני מניקה עד גיל שלוש? זה הכי בריא לילד. אני שונאת להניק-העיקר שהנקתי בחודש הראשון. ותראו איך ילדים מתפתחים יפה גם ככה. וכך הלאה.. הקטע הוא שהרבה פעמים אנחנו מצדיקות את מעשינו ב"טובת הילד" בעוד שלמעשה אנחנו עושות מה שטוב לנו (כמובן כל עוד זה לא פוגע בילד).