האם...

  • פותח הנושא bzk3
  • פורסם בתאריך

אלי ו.

New member
יש ענין להיות בריא

ולכן על האדם לשמור על עצמו ולא להגיע למצב שפוגע בבריאותו. זה לא אומר להיות רזה אבל ראוי לאדם להשתדל שלא להשמין בצורה שפוגעת בבריאות ולשמור על גופו.
 

אופירA

New member
מנהל
יש עניין להיות בריא

ובדור הזה, שיש בעיה של השמנת יתר בגלל איכות המזון וזמינותו, ותרבות תאוות האכילה - חלק מהעניין של להיות בריא זה להשתדל לשמור על משקל תקין. אבל צריך לזכור שזה אינדיבידואלי לאדם ולנסיבות. כי להיות בריא זה איזונים שונים, לאו דווקא משקל גוף נמוך. וגם תפקידו של האדם הוא להשתדל - ולא בהכרח להצליח, שכאן זה תלוי בסייעתא דשמיא. ובוודאי שלא להפוך את זה לעבודה זרה (כמו הרבה אנשים בדור הזה), שהעניין של להיות רזה אצלם חשוב יותר מעניינים אחרים שהם בסדר עדיפות גבוה יותר. וגם עניין שמירת הבריאות - לפעמים הוא בסדר עדיפות נמוך יותר מאשר עניינים חשובים יותר כגון להישאר בחיים או להישמר מחטא חמור וכו'.
 

bzk3

New member
כן אבל מה נראה יותר טוב ...

בס"ד דוס רזה או דוס שמן הכוונה מבחינת הציבור החילוני
 

אופירA

New member
מנהל
איך ידעתי שמכאן באה השאלה...

הקטע של מה נראה בעיניים של הציבור החילוני מזכיר לי קצת אשה שאף פעם לא מרוצה: תתן לה ככה - היא תרצה אחרת. תתן לה אחרת - היא תמצא משהו חדש שלא מוצא חן בעיניה... אם הדוס שמן בגלל שהוא לא עובד על מידותיו, יש לו בעיה חמורה ביחס לקב"ה עוד לפני הבעיה שלו מול הציבור החילוני, כך שלא זה מה שמשנה במקרה הזה. אם הדוס שמן בגלל נסיבות מצערות או נסיבות מחייבות - * כגון שהוא בדרגה רוחנית גבוהה, ומסוגל להקדיש את חייו לתורה, וזה אכן מה שהוא עושה, ובגלל שאנו בגלות מאוד קשה אז הבית שלו כל כך עני עד שסובלים שם מתת תזונה באיכות המזון - מה שגורם להשמנה, ובפרט למי שיש נטייה תורשתית במשפחתו. * או כגון שהוא בעל נטייה להשמנה, ובגלל איכות המזון התעשייתי הזול ותנאי החיים הטכנולוגיים הוא משמין בקלות, או שהוא חולה במחלה שגורמת להשמנה (כליות). * או כגון שהוא עובד בהחלט על מידת תאוות האכילה, שאצלו זה תיקון משמעותי, אבל טרם הגיע לשלמות, והתוצאות נראות בשטח, ואין שום עניין שבגלל רושם זה או אחר על איזה חילוני הוא יהרוג את עצמו כדי להתגבר על המידה הזו בקצב מזורז מידי. * או כגון שבסדרי העדיפויות הבריאותיים שלו יש קדימויות לעניינים אחרים שקשורים לבריאות בני המשפחה, טיפול בהורים מבוגרים, חינוך הילדים (שעולה הרבה כסף, וזה בא על חשבון הוצאה למזון איכותי) וכו', או שבגלל חולשת הנפש הוא צריך איזון בריאותי, שמעמיד את צורך הנפש באכילה יתירה לפני עבודה על מידת תאוות האכילה - אז מה שייך בנסיבות אלו להתחשב ברושם שהמראה החיצוני עושה על החילוני? ילמד החילוני לא לשפוט אנשים עפ"י המראה החיצוני, ובכך גם יעשה טובה גדולה לעצמו במיעוט הגירושים בציבור החילוני, שמתחתנים יותר מידי עפ"י השפעה של רושם חיצוני ופחות מידי עפ"י היכרות של הפנימיות של הבן אדם...
 
אפשר להוסיף ש...

ידוע הדבר מרבותינו, שכמה שהאדם ימעט בתענוגי עולם-הזה, כך ידבק יותר בעניינים רוחניים... כמו שמסופר על דוד המלך ע"ה, ש"הרג" את יצר-הרע שלו ע"י צומות ותעניות; או על ר' חנינא בן-דוסא, שהספיק לו קב חרובים מערב-שבת לכרב-שבת... משמע שבאמת יש קשר בין כמות האוכל שהאדם צורך (לא בשבת...), לעבודת-ה' שלו. ואמנם הדור שלנו באמת חלש, אבל כל אחד יכול להשתדל לא לאכול יותר ממה שהגוף באמת צריך כדי להתקיים, ולעבוד את ה' ית' ע"י תורה ומצוות. ושוב, כל זה לא נוגע לשבת, שבשבת דווקא יש להתענג גם מהאוכל, כחלק ממצות עונג-שבת (וכמובן, שכדאי לא לאכול מהר או בצורה גרגרנית, שזה לא יהיה מצד הס"א, ח"ו...).
 

נושתוש

New member
ככל הידוע לי מספרות על רפואה והלכה

העניין ההלכתי בלהיות רזה קיים מטעם זהירות שהשמנת יתר מסוכנת. מאידך גם הרזיית יתר מסוכנת ועל כן מן הדין רזה במידה.
 
למעלה