מרטיט לבבות - עם ומבלעדי סגריות/חיילות... והמראות... נדמה שלא אטעה אם אומר שהלבבות רוטטים מעצמם לעיתים על כן לעיתים על לא לעיתים ודאי לעיתים אולי ויש אומרים, שהחיים הם רטט מתמשך כזכרון או לקראת, כך או כך תסכים איתי כנראה, שאין לאסוף את הזמן שנשפך זה הזמן שחולף ועובר כגנב בעל משמעות או סתם כך - שבת שלום ומבורך.
בת שבע לחיקו של מלך 'נפלה' בעורמה ומעשה של שחיתות ועדין בת שבע כזאת ברהיטות של יופי ואולי מושלמות - ובת שבע שלך איה אם לא בעיני המסתכל? באילו צבעים תבחר לצבע את המציאות? הבחירות שלנו הן המיצרות המקיימות, המפיחות רוח חיים ונותנות משמעות - הכל ידידי, בעיני המסתכל. שם נרקמות מתקיימות וחיות העובדות ...
יום טוב גם לי גם לך, את הציץ באמירה, הבאת למרכז הבמה - הציץ, זה שהמלך עליו הציץ בדרמה א מהומה, שלא צץ לו פתאום אלא כדבר היום הציץ, שמצא לו דרור נלכד באל חזור הציץ שנישא בגאון - אמר המון והובל אחר כבוד ישירות לארמון. ואני בדרכי למטבח לאכול מרק צח אז אולי ראוי לו לציץ להשכח???
את הציץ לא נישכח בעליל שלמה במו שפתיו נשך פיטמותיים סחט חלב נקטר ממעייני גבעתיים החכים העשיר אומגה או שניים עמיד מפוסטר יאה למעמד הביניים המלכה הנהנה כן ילדי הקט התפוח לא רחוק מהעץ נלקט
זכית בציון לשבח בהתנסחות, ברצף, בקצב בבקיאות וברזי הציצים לדורותיהם - נראה, שהדברים עומדים ממש, על סף תסריט או בימוי בלא דימוי - כמו שנאמר החיים במערומיהם. ומשכך אפשר שבזה האות נצפה לבאות. שיהיה רק טוב.
החיים הם כציץ חולף כצל עובר וכי מה האדם באור ואורה לא כצל שהוא תלוי מימד מהירות וכיוון יש בו עדות או ממש או לא כלום מנבא או מסתיר מעוות או משאיר - גם אם אין בו ממש הוא כאן ועכשו האדם בחייו הוא כן או לא או אולי ותמיד על תנאי מתנהל כמלך בגדוד כבעל חוזה ובעל דבר ואפשר אף בעל תעודת ביטוח כמעט במפורש אינו לוקח בחשבון מן הסתם שהחיים כל כולם הם מקרה והפתעה ומצפה לתמורה של הנהלת חשבונות כחסיד אומות עולם. בעבורו אמורים להתמלא כל הסעיפים כולם - מקריות היא שם משחק ומזל ותזמון ושיקול דעת גם ובאחרית דבר, שיתקיים החשוב מכולם - בריאות טובה ואושר של שמחה לשמה ושל שמחת קיום מתחדשת נראה, שראויה זו הברכה שמכילה את הכל מכל כל בפעל ובתחושה ומשכך אסיים בתודה על הדבש ועל העוקץ ועל מה שנותר ואוסיף ואו