כן, בטח.
כמו הרבה נערות ונשים צעירות כתבתי שירים. לא משהו שהייתי רוצה שזרים יקראו.
לימים חיברתי סיפורים עבור הילדים ואחר כך הנכדים שלי. זה התחיל בסיפור על רעמים וברקים- שעזר לפעוטות להתגבר על פחדים, המשיך בסיפורים אישיים לכל אחד על השן הראשונה שנשרה (כולל נסיבות הנפילה) ובדור האחרון גם הוצמדו לסיפורים הללו תמונות מהרשת, ובאמצע- סיפורים על אירועים כאילו שגרתיים (למשל הקיפוד שהכלבה איתרה. זה בעצם 2 סיפורים, אחד מנקודת ראות של סבא שיצא להליכה ומצא את הקיפוד, השני מנקודת ראות של הקיפוד שזה קרה לו). הסיפורים הללו דווקא נראים לי די חביבים, לא אתחיל להכנס לבלגן של הדפסה, עריכה, חיפוש מו"ל או הוצאה לאור עצמאית וכן הלאה. מי שחשוב לי שייהנה- נהנה. לא מחפשת להתפרסם, ונראה לי שבגלגול הזה כבר לא אתעשר, בוודאי לא מספרי ילדים קטנים.